מכירה פומבית 8
ספרי קודש עתיקים, חסידות, חב"ד, ספרים נדירים, מכתבים, כתבי יד, שואה ושארית הפליטה, ציונות ועוד
30.6.19
ישראל
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק
המכירה תתקיים במשרדינו רחוב קיבוץ גלויות 24 בני ברק ביום ראשון כ"ז סיון 30/6/19 בשעה 19:00 בערב.
המכירה הסתיימה
|
פריט 32:
ספר "בית אהרן" מרבי אהרן מקארלין, מהדורה נדירה אינו מופיע לא בספריה הלאומית ולא באוצר הספר וינוגרד,
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $440
מחיר פתיחה:
$
200
עמלת בית המכירות: 23%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
ספר "בית אהרן" מרבי אהרן מקארלין, מהדורה נדירה אינו מופיע לא בספריה הלאומית ולא באוצר הספר וינוגרד,
ספר
"בית אהרן" על התורה ועל העבודה וסופו מובא מכתבי קודש
מרבי אהרן מקרלין בהוצאת נכדו אדמו"ר הרה"צ המפורסם רבי ישראל בהשתדלות הרה"ג ר' שמואל הכהן ראבינאוויץ
ווארשא, ללא שנת דפוס.
מהדורה נדירה אינה מופיע בספריה הלאומית ולא באוצר הספר וינוגרד,
1, קנ"ח, 2 ד';
באופן כללי מצב טוב - טוב מאוד.
רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קארלין ידוע על שם ספרו "בית אהרן" נולד לפייגא ולרבי אשר מסטולין, בנו של רבי אהרון הגדול מקארלין מייסד החסידות. נישא לחוה בתו של רבי מרדכי קרמניץ שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מלזוטשוב , בהיותו בן 25 שנה, התמנה לאדמו"ר בקרלין במקום אביו. בשנת תרכ"ד עבר להתגורר בעיירה סטולין הסמוכה. בנוסף לגדלותו בתורה היה רבי אהרן גם בעל כושר ארגוני וב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קרלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קרלין עוד מימי עליית דודו, רבי יעקב, בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין. בין היתר פעל לחידושו של בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מויטפסק. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים ביניהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב רבי אהרן מקרלין נפטר בי"ז בסיוון ה'תרל"ב (1872) בדרכו לחתונת נכדתו ונקבר בעיירה מאלינוב שבוואהלין. את מקומו מילא בנו רבי אשר מסטולין (השני) שלא האריך ימים ונפטר כשנה לאחר אביו. בנותיו היו ציפורה אשת רבי דוד טברסקי מזלטיפולי, בנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא ומרים, אשת רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין.
ספרו 'בית אהרן': ספרו של רבי אהרן השני מקארלין, "בית אהרן", מאסף את חידושי תורתם של אדמו"רי קרלין, ונחשב לספר היסוד של חסידות קרלין בפרט ושל החסידות בכלל. הודפס לראשונה לאחר מותו, בברודי בשנת ה'תרל"ה (1875) ומאז הודפס בעוד ארבע מהדורות, ובעשרות אלפי עותקים. שם הספר נבחר על ידי רבי אהרן מקרלין על סמך תשובה שהשיב סבו, רבי אהרן הגדול מקרלין, למקורו של פיוטו "יה אכסוף" בתשובה "הוא כתוב בספר בית אהרן", תשובה שהיוותה כרמז לשם ספרו. בספר מופיעים חידושי תורתו של רבי אהרון הגדול ושל בנו רבי אשר מסטולין, אך רוב הספר הוא חידושי תורה של רבי אהרון השני מקרלין. בראש הספר ובסופו מופיעים הנהגות שונות שכתבו אדמור"י קרלין לתלמידיהם. מלבד זאת, כולל הספר חידושי תורה של רבי אהרן מקרלין לפרשת השבוע, אמרות חסידיות מלוקטות בשמו ואגרות ששלח לחסידיו ולבנו.
מאמר ביבליוגרפי מקיף על ספר בית אהרן, ובמיוחד על "מהדורת בראדי תרל"ה והמסתעף" כתב הרב אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל בהוצאת מוסדות קרלין סטולין.
ספר
"בית אהרן" על התורה ועל העבודה וסופו מובא מכתבי קודש
מרבי אהרן מקרלין בהוצאת נכדו אדמו"ר הרה"צ המפורסם רבי ישראל בהשתדלות הרה"ג ר' שמואל הכהן ראבינאוויץ
ווארשא, ללא שנת דפוס.
מהדורה נדירה אינה מופיע בספריה הלאומית ולא באוצר הספר וינוגרד,
1, קנ"ח, 2 ד';
באופן כללי מצב טוב - טוב מאוד.
רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קארלין ידוע על שם ספרו "בית אהרן" נולד לפייגא ולרבי אשר מסטולין, בנו של רבי אהרון הגדול מקארלין מייסד החסידות. נישא לחוה בתו של רבי מרדכי קרמניץ שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מלזוטשוב , בהיותו בן 25 שנה, התמנה לאדמו"ר בקרלין במקום אביו. בשנת תרכ"ד עבר להתגורר בעיירה סטולין הסמוכה. בנוסף לגדלותו בתורה היה רבי אהרן גם בעל כושר ארגוני וב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קרלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קרלין עוד מימי עליית דודו, רבי יעקב, בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין. בין היתר פעל לחידושו של בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מויטפסק. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים ביניהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב רבי אהרן מקרלין נפטר בי"ז בסיוון ה'תרל"ב (1872) בדרכו לחתונת נכדתו ונקבר בעיירה מאלינוב שבוואהלין. את מקומו מילא בנו רבי אשר מסטולין (השני) שלא האריך ימים ונפטר כשנה לאחר אביו. בנותיו היו ציפורה אשת רבי דוד טברסקי מזלטיפולי, בנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא ומרים, אשת רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין.
ספרו 'בית אהרן': ספרו של רבי אהרן השני מקארלין, "בית אהרן", מאסף את חידושי תורתם של אדמו"רי קרלין, ונחשב לספר היסוד של חסידות קרלין בפרט ושל החסידות בכלל. הודפס לראשונה לאחר מותו, בברודי בשנת ה'תרל"ה (1875) ומאז הודפס בעוד ארבע מהדורות, ובעשרות אלפי עותקים. שם הספר נבחר על ידי רבי אהרן מקרלין על סמך תשובה שהשיב סבו, רבי אהרן הגדול מקרלין, למקורו של פיוטו "יה אכסוף" בתשובה "הוא כתוב בספר בית אהרן", תשובה שהיוותה כרמז לשם ספרו. בספר מופיעים חידושי תורתו של רבי אהרון הגדול ושל בנו רבי אשר מסטולין, אך רוב הספר הוא חידושי תורה של רבי אהרון השני מקרלין. בראש הספר ובסופו מופיעים הנהגות שונות שכתבו אדמור"י קרלין לתלמידיהם. מלבד זאת, כולל הספר חידושי תורה של רבי אהרן מקרלין לפרשת השבוע, אמרות חסידיות מלוקטות בשמו ואגרות ששלח לחסידיו ולבנו.
מאמר ביבליוגרפי מקיף על ספר בית אהרן, ובמיוחד על "מהדורת בראדי תרל"ה והמסתעף" כתב הרב אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל בהוצאת מוסדות קרלין סטולין.
