מעטפות מכתבים של האדמו"ר הפרטיזן שחזר מהיערות לשמש ברבנות העיר ובאדמורו"ת - רבי אברהם ישכר אנגלרד האדמו"ר מראדזין ...

מעטפות מכתבים של האדמו"ר הפרטיזן שחזר מהיערות לשמש ברבנות העיר ובאדמורו"ת - רבי אברהם ישכר אנגלרד האדמו"ר מראדזין עם בת דודתו שאף היא ניצלה בניסי נסים – אל האדמו"ר מסלונים תל אביב – 1945!!! תגלית היסטורית

רבי אברהם ישכר אנגלרד (ה'תרס"ט (?) - כ' בתשרי ה'תשס"ו) מראדזין היה האדמו"ר הששי בשושלת חסידות איזביצה ראדזין.
נולד בשנת ה'תרס"ט לרבי ישעיהו אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצה בפולין, שהיה חתנו של האדמו"ר נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם.
בבחרותו בחר בו האדמו"ר מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, בעל התפארת יוסף, כחתן לבתו.
עם פטירת חותנו בשנת ה'תרפ"ט נתמנה גיסו האדמו"ר שמואל שלמה ליינר מראדזין לאדמו"ר החמישי בחסידות ראדזין ובשנים האלו שימש רבי אברהם ישכר כיד ימינו, ונתמנה על ידו לעמוד בראש ישיבת סוד ישרים בראדזין. בשליחות גיסו פתח עוד כשבעה סניפים בעיירות שונות בפולין, ודאג לניהולם הרוחני.
לאדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראזדין סבר שאין למלא את פקודות הגרמנים ויש להילחם בהם בכל הכוח. הוא הורה כך לכל שומעי לקחו. יתרה מזו, הוא ניסה לארגן קבוצות של יהודים להילחם בהם ואף עמד בראשם.
ובדידיה הוה עובדא: בשעה נתפס על ידי הגרמנים, בגטו וולדובה ועמדו לצחו נפש בעט ברוצחיו ואף ירק בפניהם.
ואולי ירק בפניהם כפי שעושים בעבודה זרה לאמר: שקץ תשקצנו. אין אני מתיירא מכם כלל, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה, ואין על גבי אלא ד' אלוקי.
יום מותו כ"ט באייר תש"ב.
זכה האדמו"ר הקדוש לקבר ישראל: בלילה לאחר רציחתו נקבר על ידי חסידיו בבית העלמין שבוולדובה.
ובשעה שעמדו ליטול את נפשו מינה את גיסו תחתיו לאדמו"ר מאזדין.
וגיסו, האדמו"ר החדש מראזדין, אף הוא עמד בשיטתו. ברח לפריטזנים ביערות ולחם עמם בגרמנים. והרי דבר חדש: אדמו"ר פרטיזן! ועמו היו עוד כמה מחסידי ראזדין.
וד' הצליח דרכו ובחסדי שמיים מרובים שרד רבי אברהם את השואה. הוא חזר לעירו של אביו וכיהן ברבנות בסוסנובצה תחתיו במשך כמה שנים. ומעתה ברכה כפולה הייתה: ישב על כס הרבנות שם וישב על כס האדמורו"ת
בשנים אלו הרב האדמו"ר דאג לאוכל וללינה עבור אלפי פליטים!
והנה התגלו עכשיו 75 שנה מעטפות מכתבים בכתב ידו ששלח מיד אחרי המלחמה, בחודשים הראשונים של הפדות אל האדמו"ר מסלונים רבי אברהם וינברג בתל אביב.
ישנה קרבת משפחה בין האדמו"ר מראזדין למשפחת אדמו"רי סלונים. כפי הנראה בותם ימים קשים היה האדמו"ר מסלונים שהקדים לעלות לארץ לפני השואה, אוזן קשבת ומסייע לאדמו"ר מראזדין שחזר מן התופת.
לצערנו, במקום שכוח התגלו המעטפות, שכתובות בכתב יד קשו של האדמו"ר מראזדין, אך ללא המכתבים.
יחד עם המעטפות הללו התגלתה מעטפה נוספת שנשלחה על ידי ניצול שואה מהגטו בשנחאי. המעטפה קצת חסרה ואי אפשר לקרוא את שמו. שמא הדבר מורה שהאדמו"ר מסלונים היה אוזן קשת לרבנים מוצלים מן האש.
עוד שאלה מעניינת היא שבשתי מעטפות מופיע כשוחלת: פערלא טאוב. למרבה הפלא במעטפה אחת שמה קודם לשם הרב. אנו יודעים שם אחות אביו, דודתו, לאחר נישואיה היה טאוב. הרבנית רחל טאוב נהרגה על קידוש השם בשואה. ודאי שפערלא היא קרובתה. אולי היא אחותה ולכן מבוגרת מן האדמו"ר ולכן שמה בראשונה. ויש לברר כל זה אצל גדולי החסידים.
פירוט המעטפות:
מעטפה מסוסנוביץ': מא. אנגלרד, הרבי, כנראה בכתב יד קדשו
מעטפה מסוסנוביץ': מא. אנגלרד, הרבי, אולי בכתב אחר.
מעטפה מסוסנוביץ': מפערלא טאוב 
מעטפה מסוסנוביץ': מפערלא טאו וא. אנגלרד [כנראה בטעות נשמטה אות אחת משמה הפרטי]
מעטפה שנשלחה מפולין, האותיות ברורות אך לא הבנו את צירופן ומהו שם השולח.
מעטפה מלודז': פערלא... לא ברור המשך השם
מעטפה מגטו שנחאי 15.8.47
מצב בינוני