כרזה נדירה משנת 1907, מיסדי ראשון לציון , תרמב- תרסז. לחצי היובל של יסוד ראשון לציון בא"י.

כרזה נדירה משנת 1907, מיסדי ראשון לציון , תרמב- תרסז. לחצי היובל של יסוד ראשון לציון בא"י.

אחד עשרה דיקנאות של המייסדים.

1-זלמן דוד ליבונטין

2-צבי הכהן ליבונטין

3-פרימן דרור אהרן מרדכי

4-יוסף פיינברג

5-זאב אברמוביץ

6-יודלביץ ראובן

7-פיין בנימין

8-ח.אמזלג קונסל יפו

9-חנקין יהודה לייב

10-איזנבנד לוי יצחק

11-פינברג הר-תפארת יוסף

מימדים:27*20 ס"מ, הצהבה בדף, שוליים חתוכים, כרזה שלמה, במצב טוב.

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, ועד שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עיון-קרא, ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ליפו, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלם מְבַשֵׂר אֶתֵּן" (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז)

חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עיון-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה לעולם לא ישתייכו לו.

בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'אן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.

בנובמבר 1882 החלו קבוצת הביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, הפר את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים שהובטחו להם למשרתי ציבור במושבה, ועל כן חלק מהביל"ויים עברו לגדרה.