|
פריט 506:
תשב''ץ. עותק בחתימת ראשוני מבשרי מדינת ישראל והציונות
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $100
מחיר פתיחה:
$
100
הערכה :
$400 - $500
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
תשב''ץ. עותק בחתימת ראשוני מבשרי מדינת ישראל והציונות
ספר תשב''ץ לרבינו שמעון בר צדוק. לעמברג 1858. עם חתימת ידם של שני אישים ממבשרי ומראשוני הציונות שלפני מאה וחמישים שנה, רבי יחיאל ברי''ל המוציא לאור הראשון של עיתון הלבנון, ומקים המושבה מזכרת בתיה, ורבי חיים צבי שניאורסון ממבשרי הציונות ונכדו של הבעל התניא, כמו כן מופיעה בדף השער חתימתו של הרב הקדוש רבי שמואל העליר רבה הידוע של צפת.
בדף השער מופיעה חתימתו של רבי חייים צבי שניאורסון, ''חיים צבי'', כמו כן מופיע כיתוב לאורך דפי הספר מדף ב', בכל דף אות אחת, ''שייך לי חיים צבי בהרב ר' ... מטבריה עיה''ק א''ס''.
בדף הפורזץ מופיעה חתימתו של רבי יחיאל ברי''ל, ''הק' יחיאל ברי''ל'',
כמו כן לאורך דפי הספר מספר חתימות של הרב הקדוש רבי שמואל העליר רבה המפורסם של צפת.
הרב הקדוש רבי שמואל העליר: [תקס"ג–תרמ"ד], היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. יליד גליציה. טרם עלייתם ארצה, נחשב סבו, הרב אברהם פרץ, לאחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה - רבי יעקב יצחק הורוביץ. שלושה דורות של בני המשפחה המורחבת הגיעו והתיישבו בצפת ובטבריה, כנראה בין השנים ה'תקע"ב -ה'תקע"ד. המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה. תפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה כמקורב לאותם אישים שהנהיגו את הקהילה ולאחר מותו של רבו הרב הקדוש רבי אברהם דב מאוורוטש בעל הבת עין בשנת ת"ר, היה ר' שמואל העליר לדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. כמו"כ היה מקורב לגדולי הצדיקים שבגולה אשר נתנו בו אמון רב בהנהגת הקהילה בצפת. ספריו: דרך נשר, סאיני תרפ"ט. כבוד מלכים - בענין שריפת בגדים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, ירושלים תרל"ד. רפואות וסגולות, ירושלים תרס"ז.
רבי חיים צבי שניאורסון: [תקצ''ד-תרמ''ב], נולד לאביו רבי נחום יוסף שניאורסון בן רבי משה שניאורי בן האדמו''ר הקדוש רבי שניאור זלמן שניאורסון מחב''ד הבעל התניא מלויבאוויטש, בהיותו בן עשר עלה עם הוריו לארץ ישראל והתישבו בחברון-מרכז חסידי חב''ד בארץ ישראל באותה תקופה, לאחר שנים אחדות עברו לירושלים, ולאחמ'''כ עבר לטבריה, בשנת תרי''ב בהיותו בס''ה בן שמונה עשרה נסע לראשונה בתור שד''ר לדמשק, חלב, ומצרים, ולאחמ''כ בשנת תרכ''א יצא למסעו השני לטובת עניי ארץ ישראל לפרס, הודו, סין, ואוסטרליה, באוסטרליה חרג מהתחום הצר של שליחותו, ונשא דרשות מלהיבות בפני חשובי היהודים והנוצרים, על גאולת ישראל בארצו, שהיא תנאי מוקדם לגאולת כל העולם לפי יעודי הנביאים, נתקבל בכל מקום בכבוד רב והופעתו האישית ובלבוש מזרחי, ודבריו בעברית עשו רושם רב, שניאורסון המשיך במסעו בערי אוסטרליה שבמדינת ויקטוריה וכן במדינת ויילס הדרומית. גם בהם נעזר הן ביהודי המקום והן באישי דת נוצרים לגיוס הכספים הן באספות משותפות והן במגביות שערכו אישי הקהל בבתי הכנסת או הכנסיות. הרב מ. מאיירס ממלבורן העריך ש-75 אחוז מהכספים שנאספו באוסטרליה, הגיעו מתרומות הנוצרים. כמו''כ ביקר בצרפת, ברומניה, ובארצות הברית, ובכל מקום הביא את בשורת הקמת המדינה היהודית, ובארצות הברית אף נפגש עם נשיא ארצות הברית מר גראנט והרצה לפניו על גאולת ישראל, ברל כצלנסון תיאר את דמותו כך: ר׳ חיים צבי שניאורסון, יהודי יפה קומה ובעל נימוסין ובעל הסברה יפה, אשר לפני מלכים יתיצב והוא לימד לשונו לדבר אנגלית, והיה הולך לארצות אירופה ואמריקה ולקצות אסיה ואוסטרליה ומבשר את גאולת ישראל, ומפרסם מכתבים וחוברות באנגלית על ידיעת הארץ ועל מצב ישראל בארצות שונות, מתוך השקפה פוליטית רחבה, אפשר לומר, רדיקלית ברוח שנות השישים למאה הי״ט, במגמה ברורה של התיישבות קרקעית וציונית מדינית, בלשוננו היום, ומתוך אמונה נלהבת כי קרוב היום. שד״ר זה היה מרצה ודורש בפני אודיטוריות נוצריות, והיה רוכש לו בכל מקום מעריצים ומכבדים, שהיו מעידים עליו, כי איננו מבקש שכר אלא חונן ונותן, והגיע גם עד גראנט, נשיא ארצות־הברית, והרצה לפניו בעל־פה וגם בכתב על מצבם של יהודי רומניה, ועל גאולת ישראל, ועל הצורך למנות קונסולים שיהיו למגן לישראל. ועם זה היה מריץ מכתבים לג'ואיש כרוניקל, ומתנה את תלאות היישוב ומעורר בלי הרף למה שקוראים בימינו פרודוקטיביזציה של היישוב והעמדת האנשים על הקרקע. בחזרתו לטבריה רדפוהו אנשי העיר בחשבם שנהיה רפורמי ומומר ושרפו את שדותיו עד שבמפח נפש ברח לדרום אפריקה שהיתה אז תחת שלטון הבריטים, ושם נפטר.
רבי יחיאל ברי''ל: [תקצ"ו-תרמ''ז], נולד לאביו רבי יהודה ליב (מכאן חתימתו בתור שם משפחה ברי" ל: בן ר' יהודה ליב ). נשא לאשה את בת ר' יעקב הלוי ספיר, הוציא לאור את עיתון הלבנון שהיה העתון הראשון לחדשות בארץ-ישראל, הקים בארץ ישראל את המושבה ''עקרון-מזכרת בתיה''.
מצב טוב, ללא כריכה, מספר דפים מנותקים.
ספר תשב''ץ לרבינו שמעון בר צדוק. לעמברג 1858. עם חתימת ידם של שני אישים ממבשרי ומראשוני הציונות שלפני מאה וחמישים שנה, רבי יחיאל ברי''ל המוציא לאור הראשון של עיתון הלבנון, ומקים המושבה מזכרת בתיה, ורבי חיים צבי שניאורסון ממבשרי הציונות ונכדו של הבעל התניא, כמו כן מופיעה בדף השער חתימתו של הרב הקדוש רבי שמואל העליר רבה הידוע של צפת.
בדף השער מופיעה חתימתו של רבי חייים צבי שניאורסון, ''חיים צבי'', כמו כן מופיע כיתוב לאורך דפי הספר מדף ב', בכל דף אות אחת, ''שייך לי חיים צבי בהרב ר' ... מטבריה עיה''ק א''ס''.
בדף הפורזץ מופיעה חתימתו של רבי יחיאל ברי''ל, ''הק' יחיאל ברי''ל'',
כמו כן לאורך דפי הספר מספר חתימות של הרב הקדוש רבי שמואל העליר רבה המפורסם של צפת.
הרב הקדוש רבי שמואל העליר: [תקס"ג–תרמ"ד], היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. יליד גליציה. טרם עלייתם ארצה, נחשב סבו, הרב אברהם פרץ, לאחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה - רבי יעקב יצחק הורוביץ. שלושה דורות של בני המשפחה המורחבת הגיעו והתיישבו בצפת ובטבריה, כנראה בין השנים ה'תקע"ב -ה'תקע"ד. המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה. תפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה כמקורב לאותם אישים שהנהיגו את הקהילה ולאחר מותו של רבו הרב הקדוש רבי אברהם דב מאוורוטש בעל הבת עין בשנת ת"ר, היה ר' שמואל העליר לדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. כמו"כ היה מקורב לגדולי הצדיקים שבגולה אשר נתנו בו אמון רב בהנהגת הקהילה בצפת. ספריו: דרך נשר, סאיני תרפ"ט. כבוד מלכים - בענין שריפת בגדים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, ירושלים תרל"ד. רפואות וסגולות, ירושלים תרס"ז.
רבי חיים צבי שניאורסון: [תקצ''ד-תרמ''ב], נולד לאביו רבי נחום יוסף שניאורסון בן רבי משה שניאורי בן האדמו''ר הקדוש רבי שניאור זלמן שניאורסון מחב''ד הבעל התניא מלויבאוויטש, בהיותו בן עשר עלה עם הוריו לארץ ישראל והתישבו בחברון-מרכז חסידי חב''ד בארץ ישראל באותה תקופה, לאחר שנים אחדות עברו לירושלים, ולאחמ'''כ עבר לטבריה, בשנת תרי''ב בהיותו בס''ה בן שמונה עשרה נסע לראשונה בתור שד''ר לדמשק, חלב, ומצרים, ולאחמ''כ בשנת תרכ''א יצא למסעו השני לטובת עניי ארץ ישראל לפרס, הודו, סין, ואוסטרליה, באוסטרליה חרג מהתחום הצר של שליחותו, ונשא דרשות מלהיבות בפני חשובי היהודים והנוצרים, על גאולת ישראל בארצו, שהיא תנאי מוקדם לגאולת כל העולם לפי יעודי הנביאים, נתקבל בכל מקום בכבוד רב והופעתו האישית ובלבוש מזרחי, ודבריו בעברית עשו רושם רב, שניאורסון המשיך במסעו בערי אוסטרליה שבמדינת ויקטוריה וכן במדינת ויילס הדרומית. גם בהם נעזר הן ביהודי המקום והן באישי דת נוצרים לגיוס הכספים הן באספות משותפות והן במגביות שערכו אישי הקהל בבתי הכנסת או הכנסיות. הרב מ. מאיירס ממלבורן העריך ש-75 אחוז מהכספים שנאספו באוסטרליה, הגיעו מתרומות הנוצרים. כמו''כ ביקר בצרפת, ברומניה, ובארצות הברית, ובכל מקום הביא את בשורת הקמת המדינה היהודית, ובארצות הברית אף נפגש עם נשיא ארצות הברית מר גראנט והרצה לפניו על גאולת ישראל, ברל כצלנסון תיאר את דמותו כך: ר׳ חיים צבי שניאורסון, יהודי יפה קומה ובעל נימוסין ובעל הסברה יפה, אשר לפני מלכים יתיצב והוא לימד לשונו לדבר אנגלית, והיה הולך לארצות אירופה ואמריקה ולקצות אסיה ואוסטרליה ומבשר את גאולת ישראל, ומפרסם מכתבים וחוברות באנגלית על ידיעת הארץ ועל מצב ישראל בארצות שונות, מתוך השקפה פוליטית רחבה, אפשר לומר, רדיקלית ברוח שנות השישים למאה הי״ט, במגמה ברורה של התיישבות קרקעית וציונית מדינית, בלשוננו היום, ומתוך אמונה נלהבת כי קרוב היום. שד״ר זה היה מרצה ודורש בפני אודיטוריות נוצריות, והיה רוכש לו בכל מקום מעריצים ומכבדים, שהיו מעידים עליו, כי איננו מבקש שכר אלא חונן ונותן, והגיע גם עד גראנט, נשיא ארצות־הברית, והרצה לפניו בעל־פה וגם בכתב על מצבם של יהודי רומניה, ועל גאולת ישראל, ועל הצורך למנות קונסולים שיהיו למגן לישראל. ועם זה היה מריץ מכתבים לג'ואיש כרוניקל, ומתנה את תלאות היישוב ומעורר בלי הרף למה שקוראים בימינו פרודוקטיביזציה של היישוב והעמדת האנשים על הקרקע. בחזרתו לטבריה רדפוהו אנשי העיר בחשבם שנהיה רפורמי ומומר ושרפו את שדותיו עד שבמפח נפש ברח לדרום אפריקה שהיתה אז תחת שלטון הבריטים, ושם נפטר.
רבי יחיאל ברי''ל: [תקצ"ו-תרמ''ז], נולד לאביו רבי יהודה ליב (מכאן חתימתו בתור שם משפחה ברי" ל: בן ר' יהודה ליב ). נשא לאשה את בת ר' יעקב הלוי ספיר, הוציא לאור את עיתון הלבנון שהיה העתון הראשון לחדשות בארץ-ישראל, הקים בארץ ישראל את המושבה ''עקרון-מזכרת בתיה''.
מצב טוב, ללא כריכה, מספר דפים מנותקים.
תפריט נגישות
