מכתב אירוני בכתב-ידו ובחתימתו של אלברט איינשטיין – "תמיכה" במדיניות האוסטרית כלפי היהודים – ארה"ב, 1936

מכתב אירוני בכתב-ידו ובחתימתו של אלברט איינשטיין – "תמיכה" במדיניות האוסטרית כלפי היהודים – ארה"ב, 1936
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של אלברט איינשטיין, אל איש הציבור והסוציאליסט היהודי-אמריקני ג'ייקוב ביליקופף. [פרינסטון?], 30.9.1936. גרמנית.
המכתב שלפנינו נשלח כאשר התגורר איינשטיין בפרינסטון, ארה"ב, שנים ספורות לאחר עליית הנאצים לשלטון והחלטתו שלא לשוב עוד לגרמניה. דאגתו הגוברת לגורל יהדות אירופה התבטאה באינספור הצהרות פומביות, נאומים וראיונות, שבהם תקף את המשטר הנאצי, התריע מפני כוונותיו וביקש להקים עליו את דעת הקהל העולמית, והיא באה לידי ביטוי גם במכתב שלפנינו, בו מתייחס איינשטיין להרעת יחסם של השלטונות האוסטרים ליהודים.
בחודש יולי 1936, בעקבות לחץ גובר מצד גרמניה, נאלץ הקאנצלר האוסטרי קורט שושניג להיכנע לדרישותיו של היטלר ולחתום על הסכם רשמי עם גרמניה הנאצית ("הסכם יולי"). בתמורה להכרה זמנית בעצמאותה של אוסטריה, התחייב שושניג למנות שרים וחברי קבינט מטעם המפלגה הנאצית ולקבל לשורות מפלגת השלטון האוסטרית כ-17,000 חברים נאציים נוספים. בעקבות ההסכם, החל המשטר האוסטרי לאמץ בהדרגה מדיניות של אפליה ורדיפת יהודים.
ככל נראה, שלח איינשטיין את המכתב שלפנינו בתגובה למאמר שמסר לידיו ביליקופף, ובו מובע הרעיון ששלטונות אוסטריה נוקטים מדיניות אנטישמית לטובתם של היהודים. איינשטיין משיב באירוניה ארסית: "אני שולח לך בחזרה את קטע-המכתב (Briefausschnitt), לאחר שקראתיו בתשומת לב. מעניין במיוחד החלק העוסק בעמדת השלטונות האוסטרים כלפי היהודים, ואף מתקבל על הדעת – קורטוב של "אפליה" כדי להגן עלינו מפני זעם ההמונים. יש בזה בפירוש משהו (והבט גם באוניברסיטאות האמריקניות)" [ההערה במאמר המוסגר מתייחסת, כנראה, למכסת הסטודנטים היהודים ("נומרוס קלאוזוס") שהונהגה בכמה מן האוניברסיטאות החשובות בארה"ב בשנות ה-30, ללא שום קשר להגנת היהודים ולטובתם].
בסוף המכתב מתייחס איינשטיין באופן הומוריסטי לידיעה כוזבת שפורסמה בעיתונות, על מותו של הדיפלומט והסופר סלבדור דה מדריאגה: "משמח אותי מאוד שמדריאגה הטוב שב לחיים. הודעה קצרה על ההפך מזה התפרסמה לפני ארבעה חודשים ב'טיימס'".
אלברט איינשטיין (1879-1955), פיזיקאי יהודי-גרמני, מן הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20, אבי תורת היחסות וממניחי היסודות לתורת הקוונטים. חתן פרס נובל לפיזיקה.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, בשנת 1933, החלה מגמה לבודד את היהודים ולהוציאם ממעגל החיים הגרמני. בין החוקים האנטישמיים הראשונים היו חוקים אשר הרחיקו את היהודים ממשרות ציבוריות (ובהן משרות אוניברסיטאיות). הנאצים רדפו גם את הפיזיקאים היהודים, ובין היתר פסלו את תורת היחסות של איינשטיין כ"פיזיקה יהודית". בעת עלייתו של היטלר לשלטון היה איינשטיין במסע הרצאות מחוץ לגרמניה. לאור המצב בארצו, החליט לותר על אזרחותו הגרמנית, ולאחר תקופה קצרה של נדודים, השתקע בארצות הברית, שם הוצעה לו משרה במכון למחקר מתקדם (Institute for Advanced Study) בפרינסטון, ניו-ג'רזי. איינשטיין נשאר בפרינסטון עד מותו ב-18 באפריל 1955.
ג'ייקוב ביליקופף (Jacob Billikopf, י1882-1950), איש ציבור, פילנתרופ וסוציאליסט יהודי, יליד וילנה. בשנת 1895 היגר עם משפחתו לארה"ב, התקבל ללימודי פילנתרופיה באוניברסיטת שיקגו, ולאחר מכן החל לפעול במספר ארגוני סיוע יהודיים חשובים. לקראת סוף שנות ה-30 החליט להפנות את מלוא מאמציו להצלת יהודי אירופה, והקדיש את כל זמנו לאפשר את הגירתם לארה"ב.
[1] דף, 20.5X12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימן קיפול אנכי. כתם בחלקו התחתון. שלוש פיסות של נייר דבק מודבקות בשולי צדו האחורי.