כתב-יד, קובץ חיבורים בקבלה-מעשית – קמיעות וסגולות, איורים קבליים – המאה ה-19 - בכתיבת רבי יהודה בן אהרן חוטר ...

כתב-יד, קובץ חיבורים בקבלה-מעשית – קמיעות וסגולות, איורים קבליים – המאה ה-19 - בכתיבת רבי יהודה בן אהרן חוטר, מראשוני עולי תימן לירושלים
כתב-יד, כרך עבה הכולל חיבורים רבים בקבלה מעשית, סגולות והשבעות, נוסחאות קמיעות, גורלות, רפואות, ועוד; מאת הכותב רבי יהודה בן אהרן חוטר. [תימן / ירושלים?, המחצית השניה של המאה ה-19]. עברית וערבית-יהודית.
כתיבה תימנית נאה, עם איורים קבליים, "חותמות מלאכים" ואותיות משונות, סמלי מגן-דוד, טבלאות ושרטוטים עם צירופי שמות ואותיות.
בדפים רבים נוסחי קמיעות, השבעות וסגולות, לשמירה, הצלחה, רפואה, ישועה והצלה, למצבים שונים בחיי האדם. דוגמאות אחדות: "למקום סכנה", "להמית רשע", "להמית שונא", "קבלה אצלי לרואה ואינו נראה", "לבטל לשונות רעות ולהטות לב אדם עליך", "קמיע טב לכל מילי", "לעשות שלום בין איש לאשתו", "לבטל חולת אהבה", "לנחשים שלא יזיקו", "לאחיזות עינים", "שלא יכנסו גנבים לבית", "לראות גן עדן בחלום", "אם רצה כלכלה ופרנסה", "לאהבה עזה", "לשמירת הדרך", "להריון", "לאשה שלא תפיל", "לשמירת הבית מן הלסטים", "להצליח בקפיצת הדרך", "להכריח את השופט או הדיין לעשות חפצך", ועוד.
בראש כתב היד חיבור "סוד ניקודי שמות" – אופני ניקוד של שם הוי"ה ופעולותיהם [בין היתר: "לבטל כשפים ושלא ישלטו עליו", "להיות אדם מצליח במעשיו", "שלא יהיה ניזוק בהתהלכו בספינה וכן בכל מים", "אחר עלותו לגדולה שלא ירד ממנה", ועוד].
בין כותרות החיבורים האחרים: "גורלות דע"ה" [דניאל עליו השלום], "ייחוד לאדם משועמם", "ספר המפעלות", "קבלה מעשית", "ספר החול למ"ו שלום שבזי", "ספר הפעולות", "כתאב אלט'ב" (ספר הרפואה), "כתאב אלקאנון" (ספר הקאנון), "ספר השאלות להראב"ע", "חכמת התכונה", "ספר הפרכוס", ועוד.
בדפים [8-12] נכתבו "סודות" שונים: "סוד אותיות שם המפורש", "סוד זה שמי לעולם", "סוד דרכי השם", "סוד ארבעים מאורות", "סוד ועוד בה עשיריה", "סוד המסעות שנסעו ישראל ממצרים", "סוד הרוצה להשתמש בהשבעת המלאכים", "סוד שמות של ד' נהרות", ועוד.
בדף [17]: "אמר המחבר ראינו בליקוטי החכם ר' מנחם רקנאטי חבור תפלת י"ח מסודרת על בקשת איבוד שונאי ישראל אמרנו להעתיקה...".
בדף [168/א] קולופון הכותב: "...יודא ן' הרון חטר, הב"ה יזכיני לעשות ספרים הרבה... ותהי השלמתו ר"ח שבט שנת א'תה ה' לא' תכלא' ר'חמיך ממני חסדך' ואמתך תמיד יצרוני...." [לא התברר לנו אופן חישוב פרט השנה].
במספר מקומות רישומים משפחתיים מאת הכותב, על לידת בתו בשנת אקב"ץ לשטרות [כנראה שנת ב'קצג לשטרות, תרמ"ב ליצירה], על לידת בנו בשנת ב'קצ"ד לשטרות [תרמ"ג], ועל לידת בן נוסף בשנת תרנ"ט. בשני מקומות, הגהות חתומות בחתימה מסולסלת: "הצעיר יודה ן' הרון חטר יצ"ו ס"ט".
בין דפי הכרך פיסות נייר ודפים בכתב-יד (בכמה מהם תיעוד חלומות, שמות חולים הזקוקים לקמיעות, ועוד). בסוף הכרך צורפו קונטרסי דפים ודפים בודדים - חלקים מכתבי-יד אחרים של סגולות וגורלות.
הכותב, רבי יהודה בן אהרן חוטר, מעולי תימן הראשונים שהתיישבו בירושלים. נולד כנראה בצנעא. בשנת תרל"ו וכן בסביבות שנת תרמ"א נסע לאלכסנדריה שבמצרים, לצורך מסחר או בשל סיבה אחרת, ובשתי הפעמים חזר לבסוף לתימן. במסעו השני ביקר לראשונה בירושלים, ובשנת תרמ"ד בערך עלה והשתקע בעיר. בירושלים היה פעיל מאד כאחד מחכמי ומנהיגי התימנים ונודע אף כסופר מומחה. ידועים מספר כתבי יד מכתיבתו, ביניהם חיבורו "עופר האילים", המהווה מסמך היסטורי על תלאותיהם של עולי תימן הראשונים בירושלים (ראה: יוסף טובי, קונטרס 'עופר האילים' לרבי יהודה בן אהרן חוטר הכהן, קובץ מורשת יהודי תימן, ירושלים תשל"ז, עמ' קנ-קסה). לא התברר לנו אם כתב היד נכתב עוד בהיותו בתימן, אך יש בו מספר תוספות שנכתבו בירושלים (באחד מהדפים הריקים – רישומי שמות שנכתבו בירושלים, הכוללים שמות של רבנים, נגידים ועסקנים. ביניהם: הברון רוטשילד, הברון הירש, רבי נתן במברגר אב"ד ווירצבורג, ועוד. בדפים ריקים אחרים הועתקו נוסחי שטרות שנכתבו בירושלים: כתובה לנישואין, "שטר הרשאה" וגט).
במספר דפים חותמות של "הרב רחמים חיים כ"ץ מסגני הכהנים מירושלים תוב"ב".
[170] דף + [67] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. דפים רבים מנותקים. כריכת עור מקורית, פגומה.