דרשה בכתב-יד רבי ישראל יעקב אלגאזי – הספד על פטירת רבי חיים אבולעפיה – ירושלים, תק"ד

דרשה בכתב-יד רבי ישראל יעקב אלגאזי – הספד על פטירת רבי חיים אבולעפיה – ירושלים, תק"ד
כתב-יד, דרוש הספד על פטירת הגאון רבי חיים אבולעפיה, בכתיבת ידו של הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי. ירושלים, תק"ד [1744].
קונטרס בן ארבע דפים, בכתיבה אוטוגרפית של המחבר – רבי ישראל יעקב אלגאזי, עם מחיקות, סימונים, תיקונים והוספות בין השורות.
בראש דף א, עמוד ב, מופיעה הכותרת: "דרוש אדרוש יום ד' לחדש אייר שנת התק"ד לשמועת הרב המופלא חיים אבו[לעפיא] זצוק["ל]". הדרוש מתחיל בפסוק "תענו את נפשותיכם האזרח והגר הגר בתוככם...".
הדרוש לא נדפס. הדפים שלפנינו הם כפי הנראה מטיוטה שהכין רבי ישראל יעקב אלגאזי לפני אמירת דרוש ההספד (וכפי שעולה מלשון הכותרת: "דרוש אדרוש..."). הדרוש שנשא לבסוף נדפס בספרו של רבי יעקב אלגאזי "שארית יעקב" (קושטא תקי"א, דף לו). הדרוש שנדפס שונה לגמרי בתוכנו מהדרוש שלפנינו, מלבד פסוק הפתיחה ("תענו את נפשותיכם...") ופסקה אחת נוספת, הדומה בתוכנה, אך נמצאת לפנינו בשינויים. כותרת הדרוש שנדפס בספר היא: "דרשתי פה ירושלים ת"ו י"ד לחדש אייר מהתק"ד לשמוע'[ת] המופלא מהר"ח אבולאעפייא זצוק"ל".
בתוך הדרוש שלפנינו לשונות קינה, הספד ותמרורים על פטירת הגאון רבי חיים אבולעפיה, שהיה רבו של רבי ישראל יעקב אלגאזי, בעיר הולדתו אזמיר: "הלא למשמע אזן דאבה נפשנו... ונמס כל לב ורפו כל ידים... יגדל המספד בירושלים...", "מלך חיים זכור ה' מה היה לנו איש חי נפש חיה יחידה תמה ונקיה שר וגדול ליהודים...", "אור ישראל וקדושו גדול אדוננו, אבי אבי, רבי רבי, רכב ישראל ופרשיו, השם נפשנו בחיים... על דא והאי קא בכינא...", ועוד.
בעמוד הראשון שלפנינו מופיעה "חתימת הדרוש" של דרשה אחרת, כתובה בשפה מליצית, עם בקשות לגאולה ולברכה: "הראנו ד' חסדך... הראנו נפלאות וזכור נא את בנך את יחידך אשר אהבת משיח אלדי ישראל וירושלים די דהבא, רפא שבריה ואת העם היושב עליה..."
הגאון המקובל רבי ישראל יעקב אלגאזי (ת"מ-תקט"ז, אוצר הרבנים 12226), נולד באזמיר לאביו – רבי יום טוב אלגאזי. היה תלמידו של רבי חיים אבולעפיה (השני – רבה של אזמיר ומחדש היישוב היהודי בטבריה), שאותו הספיד בדרוש שלפנינו, ושל רבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה". עלה לירושלים לפני שנת תצ"ז. מגדולי הדיינים ומרביצי התורה בירושלים, מראשי ישיבת המקובלים "בית אל" בזמן רבי גדליה חיון והרש"ש. משנת תקט"ו כיהן כ"ראשון לציון" וכרבה של ירושלים. מספריו: שלמי ציבור, שמע יעקב, ארעא דרבנן, ועוד. הוציא לאור את הספר "חמדת ימים" וחותם בשער "תולעת יעקב בכמה"ר יום טוב אלגאזי". יש שטענו כי הוא מחבר הספר "חמדת ימים". מתלמידיו היו גדולי חכמי ומקובלי ירושלים, בהם הגאון חיד"א ובנו המפורסם מהרי"ט אלגאזי.
[4] דף, כתובים משני צדיהם. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט בלאי בשוליים. כריכת עור חדשה מהודרת.