מכירה פומבית 10 חלק ב'
מכתבי רבנים, ספרי קודש, חפצי יודאיקה וציורים
King David Auctions
צור קשר עם בית המכירות
26.3.19
רחוב פתח תקוה 16, רוממה סנטר, ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 265:
קרבן אהרן - ויניציאה, שס"ט-שע"א - מהדורה ראשונה בחיי המחבר – קרוב למאה הגהות למדניות קדומות – נדיר ביותר!
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $1,300
מחיר פתיחה:
$
1,200
הערכה :
$2,000 -$3,000
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
קרבן אהרן - ויניציאה, שס"ט-שע"א - מהדורה ראשונה בחיי המחבר – קרוב למאה הגהות למדניות קדומות – נדיר ביותר!
קרבן אהרן - ביאור למדרש ספרא תורת כהנים, עם הפנים. בראש הספר ברייתא דרבי ישמעאל בשלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, עם פירוש "מידות אהרן" מאת הגאון רבי אהרן אבן חיים (בהקדמת המחבר הוא כותב כי צירף את החיבור על ברייתא דרבי ישמעאל ל"מידות אהרן", שכן פירושו על הספרא מיוסד בעיקר על שלוש עשרה מידות).
בסוף ההקדמה ישנה חתימה בכתב יד תימני עתיק.
בעמוד האחרון (לפני המפתחות) חותמתו של הרה"ק רבי משה ירוחם מורגנשטרן [תר"ב-תרכ"ה]. בנו הצעיר של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק. אשר בעל 'חידושי הרי"ם' העיד עליו שהוא "צדיק יסוד עולם" (אנצי' לחסידות ג' עמ' שנה). נפטר בגיל צעיר.
לאורך דפי הספר עשרות רבות של הגהות עיוניות חשובות, בכתב יד קדום (כתיבה איטלקית). מהן השגות על דברי המחבר, דיון בדבריו, והוספות על דבריו. ניכר שהכותב הוא גאון מופלג, אשר ידיו רב לו בסוגיות בהן עוסק המחבר. ההגהה האחרונה היא הדף צג, ומשם ואילך לא נמצאות הגהות.
בדף לז ישנה חתימה ארוכה (לא ברור אם החותם הוא בעל ההגהות): "זאת התורה היא לי למקנה כ' אדר תל"ג לשם כן יזכני ה' לקנות ספרים הרבה ולהגות בהם אני וזרעי...." [השם מחוק].
בדף מח לשון ההגהה: "...מורי ור' נר"נ הי"א... ולע"ד אחרי בקשת המחילה... וכן הסכים א' מהחברים".
המחבר
רבי אהרן אבן חיים (שט"ו-שצ"ב בערך), מחכמי מרוקו. נולד בפאס. בילדותו למד בישיבתו של אביו, רבי אברהם אבן חיים. שימש כדיין בבית דינו של רבי וידאל הצרפתי. שהה בוונציה שלוש שנים עקב הדפסת ספרו זה, ושם נהנו ממנו עצה ותושייה בשאלות הלכתיות גדולי התורה בוונציה והערים הסמוכות. באחרית ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בפטירתו ביכו עליו מרה גדולי ישראל מאיטליה, מצרים וארץ ישראל, ביניהם רבי יהודה אריה ממודינא, רבי יוסף מטראני (המהרימ"ט), רבי עזריה פיגו (בעל "גידולי תרומה" ו"בינה לעתים").
חיבור זה התקבל כאבן יסוד בביאור "תורת כהנים", שכן הוא חיבור מקיף וגדול על ברייתות קשות אלו. נדפס עוד מספר פעמים במקומות שונים בעולם.
מרן החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב: "המחבר הגיה את ספרו זה ארבע פעמים בעת הדפסתו", וזאת לבל ייפלו בו שגיאות וטעויות, וכמו שמזכיר המחבר בהקדמתו מספר פעמים: "ואליו אתחנן יצילני מן הטעויות והשגיאות אכי"ר", וכמו שהוזכר בשער: "והוגה בעיון נמרץ על ידי הרב המחבר נר"ו". לפי זה מובנת סיבת ישיבתו של המחבר במשך שלוש שנות הדפסת הספר בוונציה. חיבורים נוספים של המחבר: "לב אהרן" - פירוש על נביאים ראשונים, נדפס גם הוא בוונציה, ושם נאמר כי חיבר חיבורים גם על ספרי ומכילתא, וכן "מצח אהרן" ו"מצנפת אהרן", שנותרו בכתב יד.
הספר האחרון שנדפס בבית זואן די גארה בוויניציאה
זה לשונו של רבי שמואל ארקוולטי (רבה של קהילת פאדובה ומהרבנים המגיהים בבית הדפוס) בשבחו של המדפיס זואן די גארה: "בצאתי שער עלי קרת, בוויניציאה המהוללה, לחזות בנועם החיבורים חדשים גם ישנים היוצאים לאור על ידי אביר המדפיסים מיסיר זואן די גארה, הכי נכבד ישר ונאמן...". דברים אלו משקפים את מעמדו של בית הדפוס ואת הערכתם של בני הדור אליו.
די גארה עמד בראש המדפיסים העבריים בוונציה במחצית השנייה של המאה ה-16, בעת שעיר זו עדיין הייתה מרכז הדפוס העברי בעולם כולו. תחילת עבודתו בדפוס הייתה בבית דפוסו של דניאל בומבירגי. בהמשך, בשנת שכ"ד, החל לפעול די גארה כמדפיס בפני עצמו. הוא ועובדיו היו מתפארים בזיקתם לדפוס בומבירגי, בהזכירם לעתים שהנוסח "באותיות הבומביריגי".
בספר הראשון שהדפיס, "סדר המעמדות" (שכ"ד), הוא מתואר "מיורשי הבומבירגי", בשל העובדה שחלק מהחומר הטיפוגרפי של דפוס בומבירגי עבר לרשותו. עם זאת, חלק מהחומר הטיפוגרפי נרכש מבתי דפוס אחרים. כך למשל השתמש די גארה בשערים שמוצאם מדפוסי מנטובה וסביוניטה.
בשנת שס"ה פסק לפתע בית הדפוס מלפעול. הספר האחרון שנדפס בו, "משל הקדמוני", כנראה לא נשלם. מן הסתם הסיבה הייתה פטירתו של די גארה. די גארה הדפיס עשרות ספרים. (מקור: יצחק יודלוב, "המדפיס זואן די גארה", תשמ"ב).
עם זאת, אנו יודעים שעבודת הדפוס נתחדשה אחר כך, ובראשית שנת שע"א עדיין פעל בית הדפוס. ביום כ"ט בטבת שע"א נשלמה הדפסתו של "קרבן אהרן", שהוחל בה בחודש אלול שס"ט. אולם ספר זה הוא האחרון שנדפס בבית דפוסו של די גארה, ומכאן חשיבותו הגדולה אצל הביבליוגרפים והאספנים.
מעבר לשער ציור מעניין. עיין עליו בספרו של אברהם יערי: "דגלי המדפיסים העבריים", ציור 35.
ציור נוסף אחרי ההקדמה. הציורים הם מבית דפוסו של בראגאדין בוויניציאה.
מצב: רוב הדפים במצב טוב. מעט דפים עם סימני עש, כתמים ובלאי. דפים בודדים מנותקים. פגמים בדף השער.
בסוף ההקדמה ישנה חתימה בכתב יד תימני עתיק.
בעמוד האחרון (לפני המפתחות) חותמתו של הרה"ק רבי משה ירוחם מורגנשטרן [תר"ב-תרכ"ה]. בנו הצעיר של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק. אשר בעל 'חידושי הרי"ם' העיד עליו שהוא "צדיק יסוד עולם" (אנצי' לחסידות ג' עמ' שנה). נפטר בגיל צעיר.
לאורך דפי הספר עשרות רבות של הגהות עיוניות חשובות, בכתב יד קדום (כתיבה איטלקית). מהן השגות על דברי המחבר, דיון בדבריו, והוספות על דבריו. ניכר שהכותב הוא גאון מופלג, אשר ידיו רב לו בסוגיות בהן עוסק המחבר. ההגהה האחרונה היא הדף צג, ומשם ואילך לא נמצאות הגהות.
בדף לז ישנה חתימה ארוכה (לא ברור אם החותם הוא בעל ההגהות): "זאת התורה היא לי למקנה כ' אדר תל"ג לשם כן יזכני ה' לקנות ספרים הרבה ולהגות בהם אני וזרעי...." [השם מחוק].
בדף מח לשון ההגהה: "...מורי ור' נר"נ הי"א... ולע"ד אחרי בקשת המחילה... וכן הסכים א' מהחברים".
המחבר
רבי אהרן אבן חיים (שט"ו-שצ"ב בערך), מחכמי מרוקו. נולד בפאס. בילדותו למד בישיבתו של אביו, רבי אברהם אבן חיים. שימש כדיין בבית דינו של רבי וידאל הצרפתי. שהה בוונציה שלוש שנים עקב הדפסת ספרו זה, ושם נהנו ממנו עצה ותושייה בשאלות הלכתיות גדולי התורה בוונציה והערים הסמוכות. באחרית ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בפטירתו ביכו עליו מרה גדולי ישראל מאיטליה, מצרים וארץ ישראל, ביניהם רבי יהודה אריה ממודינא, רבי יוסף מטראני (המהרימ"ט), רבי עזריה פיגו (בעל "גידולי תרומה" ו"בינה לעתים").
חיבור זה התקבל כאבן יסוד בביאור "תורת כהנים", שכן הוא חיבור מקיף וגדול על ברייתות קשות אלו. נדפס עוד מספר פעמים במקומות שונים בעולם.
מרן החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב: "המחבר הגיה את ספרו זה ארבע פעמים בעת הדפסתו", וזאת לבל ייפלו בו שגיאות וטעויות, וכמו שמזכיר המחבר בהקדמתו מספר פעמים: "ואליו אתחנן יצילני מן הטעויות והשגיאות אכי"ר", וכמו שהוזכר בשער: "והוגה בעיון נמרץ על ידי הרב המחבר נר"ו". לפי זה מובנת סיבת ישיבתו של המחבר במשך שלוש שנות הדפסת הספר בוונציה. חיבורים נוספים של המחבר: "לב אהרן" - פירוש על נביאים ראשונים, נדפס גם הוא בוונציה, ושם נאמר כי חיבר חיבורים גם על ספרי ומכילתא, וכן "מצח אהרן" ו"מצנפת אהרן", שנותרו בכתב יד.
הספר האחרון שנדפס בבית זואן די גארה בוויניציאה
זה לשונו של רבי שמואל ארקוולטי (רבה של קהילת פאדובה ומהרבנים המגיהים בבית הדפוס) בשבחו של המדפיס זואן די גארה: "בצאתי שער עלי קרת, בוויניציאה המהוללה, לחזות בנועם החיבורים חדשים גם ישנים היוצאים לאור על ידי אביר המדפיסים מיסיר זואן די גארה, הכי נכבד ישר ונאמן...". דברים אלו משקפים את מעמדו של בית הדפוס ואת הערכתם של בני הדור אליו.
די גארה עמד בראש המדפיסים העבריים בוונציה במחצית השנייה של המאה ה-16, בעת שעיר זו עדיין הייתה מרכז הדפוס העברי בעולם כולו. תחילת עבודתו בדפוס הייתה בבית דפוסו של דניאל בומבירגי. בהמשך, בשנת שכ"ד, החל לפעול די גארה כמדפיס בפני עצמו. הוא ועובדיו היו מתפארים בזיקתם לדפוס בומבירגי, בהזכירם לעתים שהנוסח "באותיות הבומביריגי".
בספר הראשון שהדפיס, "סדר המעמדות" (שכ"ד), הוא מתואר "מיורשי הבומבירגי", בשל העובדה שחלק מהחומר הטיפוגרפי של דפוס בומבירגי עבר לרשותו. עם זאת, חלק מהחומר הטיפוגרפי נרכש מבתי דפוס אחרים. כך למשל השתמש די גארה בשערים שמוצאם מדפוסי מנטובה וסביוניטה.
בשנת שס"ה פסק לפתע בית הדפוס מלפעול. הספר האחרון שנדפס בו, "משל הקדמוני", כנראה לא נשלם. מן הסתם הסיבה הייתה פטירתו של די גארה. די גארה הדפיס עשרות ספרים. (מקור: יצחק יודלוב, "המדפיס זואן די גארה", תשמ"ב).
עם זאת, אנו יודעים שעבודת הדפוס נתחדשה אחר כך, ובראשית שנת שע"א עדיין פעל בית הדפוס. ביום כ"ט בטבת שע"א נשלמה הדפסתו של "קרבן אהרן", שהוחל בה בחודש אלול שס"ט. אולם ספר זה הוא האחרון שנדפס בבית דפוסו של די גארה, ומכאן חשיבותו הגדולה אצל הביבליוגרפים והאספנים.
מעבר לשער ציור מעניין. עיין עליו בספרו של אברהם יערי: "דגלי המדפיסים העבריים", ציור 35.
ציור נוסף אחרי ההקדמה. הציורים הם מבית דפוסו של בראגאדין בוויניציאה.
מצב: רוב הדפים במצב טוב. מעט דפים עם סימני עש, כתמים ובלאי. דפים בודדים מנותקים. פגמים בדף השער.
תפריט נגישות
