תשובה הלכתית בכתב יד קודשו של גאון הדור רבינו מהריק"ש אב"ד מצרים – המאה ה-15

תשובה הלכתית בכתב יד קודשו של גאון הדור רבינו מהריק"ש אב"ד מצרים – המאה ה-15

דף שלם בכתב יד קודשו של רבינו אור עולם רבי יעקב קאשטרו זצוק"ל (המהריק"ש), אב"ד מצרים, וידידו של מרן רבי יוסף קארו בעל ה'שלחן ערוך'.
דף כתוב משני צידיו. כולל הוספות ומחיקות בכתב יד המחבר. אוטוגרף. כתיבה מזרחית, מאה ט"ו-ט"ז.
נדיר ביותר! כתב יד קודשו לא נראה מעולם במכירות פומביות!
נתון בכריכה חדשה עם הטבעת זהב.

הדף הינו חלק מתשובה הלכתית מתוך חיבורו של מהריק"ש "שאלות ותשובות אהלי יעקב". הספר השלם מכיל קל"ג תשובות. הוא נדפס לראשונה בליוורנו בשנת תקמ"ג. בראש הספר מופיעות הסכמות מהחיד"א וגאונים נוספים. 
ספר זה היה מצוי בהעתקות כתב-יד לפני רבני מצרים וארץ ישראל, שהשתמשו בו לעיתים ואף העתיקו ממנו תשובות שלמות מילה במילה.
בשער הספר 'אהלי יעקב' נדפסו הדברים הבאים אודות הגאון המחבר: 
"בישראל גדול שמו, גר בארץ חם כריש מתיבתא, זקן ויושב בישיבה, ונתפשטו הוראותיו בכל ארץ מצרים... בלעדו לא ירים איש את ידו, הוא המסביר כפלים לתושיה את החוקים ואת התורות... וישא יעקב רגליו, וילך אל צפת תוב"ב אל בית המלך מרן קארו זצוק"ל".

תולדותיו בקודש
רבינו יעקב קאשטרו (מהריק"ש) נולד במצרים בשנת רפ"ה, למשפחה מכובדת ממגורשי ספרד. בספריו מזכיר מהריק"ש שני חכמים כרבותיו. האחד הוא רלב"ח (רבי לוי בן חביב), אשר למד אצלו בירושלים, והשני הוא הרדב"ז, אשר הוא כותב: "יצקתי מים על ידיו וראיתי גודל חכמתו וחסידותו כנודע", ובמקום אחר כתב: "כמתלמד מדברי רבינו ודולה מים מחכמתו העמוקה אשר למדתי בימי חרפי לפניו", במצרים.
היה רבם של קהל המוסתערבים בקהיר שבמצרים. מלבד כהונתו כרב ודיין, ייסד גם ישיבה ועמד בראשה.
בשנת ש"ל ביקר בארץ ישראל, כדי לבקר על קברות הצדיקים, והתאכסן בביתו של רבי יוסף קארו בצפת, אשר "עשה לו כבוד גדול". מהריק"ש מזכיר לפעמים בספריו את הנהגותיו של מרן ה'בית יוסף'. לאחר מכן שב מהריק"ש למקומו וישב בעיר מצרים. נפטר בשנת שע"ב.

כתביו ופסקיו
רבי יעקב קאשטרו עמד בקשר שאלות ותשובות עם חכמים רבים בערי הממלכה העות'מאנית. הוא התכתב בהלכה עם הרל"בח, הרדב"ז, רבי יוסף קארו, המבי"ט ועוד. הכרעותיו בבית דינו ותשובותיו נכתבו בלשון תקיפה ונחרצת. בדורות שאחריו סמכו כל חכמי מצרים על הכרעותיו ותשובותיו. במצרים ראו בו גדול הדור וקראו לו "מרא דאתרא". רבי דוד גרשון (מגדולי חכמי מצרים) כתב: "כדבריו פוסקים בכל ארץ מצרים ובכל גלילותיה אף במקום שחולק על מרן הבית יוסף, יען כי הוא מרא דאתרא". וכתב עליו החיד"א: "ופשטו הוראותיו בכל גבול מצרים".
אחד מפסקיו הידועים הוא הפסק כי יהודי אתיופיה הינם צאצאי שבט דן, ולכן הינם חלק מעם ישראל.
שנים מגדולי חכמי ישראל שהיו בזמן מרן רבי יוסף קארו, ראו לטוב לפרוש 'מפה' על ה'שלחן הערוך', כלומר הלכות ודינים אשר השמיט המחבר. היו אלה רבינו הרמ"א בקראקא, ורבינו המהריק"ש במצרים. תוכניתם היתה זהה, אך בעניין המנהגים נחלקו. שניהם עמדו במשא ומתן של הלכה עם מרן רבי יוסף קארו, והמהריק"ש אף זכה לראותו.
הגהותיו של מהריק"ש נקראות "ערך לחם". בהגהותיו אלו הוא מעיר על דברי השלחן ערוך, על פי התיקונים שהביא הר"י קארו עצמו בספר "בדק הבית" ל"בית יוסף". 
המהריק"ש היה גם דרשן נודע ודרשותיו נאספו על ידו בספר "קול יעקב" אך הן לא נדפסו. כמו כן נדפסו בשנת תרכ"ה חידושים ממנו על מסכת ביצה בשם תולדות יעקב.
מצב: בינוני. רובו ככולו של הכתב שלם וקריא. ישנם סימני עש בשולי העמודים, וכן בשלושת השורות העליונות שבדף, עם פגיעה בעשרה מילים בלבד. כתמים. נתון בכריכה חדשה עם הטבעת זהב.