ארכיון 'כולל אוסטרייך' בגליל, צפת וטבריה. תר"כ-תרפ"ב [1922-1860]

ארכיון 'כולל אוסטרייך' בגליל, צפת וטבריה. תר"כ-תרפ"ב [1922-1860]

אוצר בלום ויקר המציאות של מעל ל-100 מסמכים, תעודות, קבלות, פסקי-דין ומכתבים הקשורים לכולל אוסטרייך בגליל. חלקם מהווים תגליות היסטוריות חשובות שעד כה לא היו ידועות. תר"כ-תרפ"ב [1922-1860].

כשהתלוננו עולי גליציה אשר גרו בערי-הקודש: ירושלים, צפת וטבריה, כי הם נלחצים ע"י ממוני כולל רוסיה, יסד רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים' יחד עם רבי מרדכי זאב איטינגא בעל 'מגן גבורים' את 'כולל עסטרייך', ושניהם היו נשיאי הכולל. רבי חיים היה נשיא כולל 'רבי מאיר בעל הנס' של יהודי בוקבינה, מרמרוש וחלק ממזרח גליציה, ואילו רבי מרדכי זאב על מערב גליציה, עם פטירתו של ה'תורת חיים' בשנת תרי"ד, התגלעה מחלוקת בין בניו על ירושת אמרכלות ארץ-ישראל. בניו היו רבי יעקב שמשון שירש את כסאו בקאסוב, רבי יוסף אלתר, שעלה ארצה, ורבי מנחם מנדל, בעל ה'צמח צדיק' שהתיישב בוויז'ניץ. אזור נשיאותם היה תחת הניהול של כולל אוסטרייך. ותחת הבנים שכיהנו התפתחו שני 'כוללים', של קאסוב ושל ויזניץ. והחל סכסוך ביניהם על בעלות האזורים, שהרי לרוב ינקו מאותם המקורות. בשנת תרכ"ג, עם פטירת רבי מרדכי זאב, ירש בנו – רבי יצחק אהרן בעל שו"ת מהרי"א הלוי, את הנשיאות.

הממונים מטעם ויז'ניץ היו: ר' משה חר"ג [=חתן ר' גרשון] צייגר, וחתנו ר' טודרוס ברי"ל לעבאך, ר' מנדל מקופישניץ ור' יונה מטארנופול. שנים אחדות לאחר מכן הגיעו הממונים בין עצמם לידי עימות. גלגל נוסף לסכסוך היה בשנת תרכ"ז כשהגיע לצפת ר' ישכר דב לוסטמן מסוניק, ונתמנה לממונה כולל אוסטריה מטעם לבוב. בינו ר' דב ותומכיו לבין ממוני וויז'ניץ התפתח עימות חריף. גלגל נוסף לכדור-אש הצפתי היה התערבות הקונסול האוסטרי. מאות היהודים יוצאי אוסטריה שהתיישבו בצפת וטבריה, לא יכלו לחסות בקונסוליה בירושלים, וקשה היה להם לזכות בהגנה יעילה ממנו. ולאחר בקשת רבות, שלח הקונסול הכללי בביירות, בשנת תרכ"ח, סוכנות קונסולארית בצפת, והוא התחבר לסיעת ויז'ניץ.

זאת ועוד, בשנים תרל"ה-תרל"ז התלקח סכסוך חריף נוסף בין הנהלת כולל אוסטריה בצפת לבין 'נשיא ארץ-ישראל' בלבוב הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא. הסכסוך גרם לפשקיווילים רבים מהכא להתם. ב'אגרת פתוחה' שפורסמה בתרל"ו שפורסמה ע"י שני שליחי א"י שהגיעו ללבוב: ר' אלימלך פרלמן מירושלים ואברהם הלוי קלישר מצפת, בה הם מבקרים בצורה סמויה את ניהולה של רי"א, ומקווים שעם פרישתו ישתפר המצב. כעבור כמה חודשים יצא 'אגרת בקורת' והיא בקורת חריפה ביותר נגד הממונים, והיא מחזקת את ידי רי"א. על פי הידוע, רי"א המשיך לכהן בתפקידו גם בשנים שלאחר-מכן, והסכסוך הסתיים בלא שחלו שינויים ארגוניים והנהגתיים בצפת או בלבוב.

בשנת תרמ"ו נעשה הסכם בין ה'צמח צדיק' לבין רי"א איטינגא [ראה קובץ 'שפתי צדיקים' ה]. בשנת תר"מ נפטר רבי יעקב שמשון מקאסוב, ובנו יחידו רבי משה הגר בעל 'לקט עני', ירש את כסאו וגם תואר נשיא הכולל. שוב החלה שורה של סכסוכים בין המשרדים. ובשנת תרמ"ו הגיעו שני הצדדים לידי הסכם לאיחוד שני הכוללים. בשנת תר"ן שררו אי-סדרים בתוככי כולל ויזניץ, ורבה התלונה לבעל 'אמרי ברוך' אשר אכן הביע דעתו ואזהרתו בענין.

מחלוקת חיצונית הוסיפה אש למדורה, והיא החיכוך עם חסידי סיגוט, שגם הם מאזור מארמרוש, שהזיקה מאוד להתרמות למעות א"י [ראה קטלוג ווינרס, 100, פריט 41 מכתב של ה'אהבת ישראל' משנת תרס"ח]. בשנת תרס"ח פרצה בסיגוט מחלוקת גדולה בין חסידי וויזניץ וסיגט; חסידי וויזניץ בקשו, שרבם, בעל 'אהבת ישראל', ימשיך לשמש 'נשיא כולל מארמרוש' בצפת, ואילו הצד של סיגט ביקש, שרבם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל 'עצי חיים' (תרמ"א-תרפ"ו), ישמש נשיא הכולל. לאחר ריב ומדון שנמשכו תקופה קצרה הסכימו שני הצדדים להביא את טענותיהם לפני בית-דין של חמשה: זה בורר לו שנים וזה בורר לו שנים והארבעה בחרו בחמישי, בבעל 'ערוגת הבשם' רבה של חוסט. בית הדין הכריע לחלק את מארמארוש לשניים; בחלק אחד ישמש ה'אהבת ישראל' נשיא ובחלק אחר בעל 'עצי חיים'. פולמוס זה גרם למלחמת אחים בתוככי היהדות האורתודוקסית במדינה. יום-יום פרחו באוויר כתבי-פלסתר; אלה מזכים ואלה מחייבים, ידידים נתרחקו, השנאה בים הקרובים התפשטה, קלקלה את השורה ועיוורה את העיניים, עד שלא ידעו להבחין עוד בין כבוד יחיד וכבוד רבים. שם שמים וכבוד ישראל נתחללו.

מכלול סכסוכים אלו ועוד עניינים רבים של חלוקת קרקעות, כספי החלוקה ושאר עניינים השופכים אור על מאורעות התקופה, הנחשבת לתור הזהב הרוחני-חסידי בגליל, מתרכזים באוסף עשיר זה. עשרות רבות של מכתבים - מהם מכתבי צדיקים, תעודות, קבלות מיוחדות, רשומות, הן פנים-צפתיות והן עדכונים מהכא להתם. רשימת התורמים של הכוללים השונים, חתימות המקבלים, אוצר בלום לאספנים, לחוקרי צפת וטבריה בפרט וחוקרי התקופה בכלל.

לדוגמא:

* סדרת מכתבים מאת ראשי הכולל אל האדמו"ר בנוגע לשערורייה בתוך כולל ויזניץ וקאסוב "אחרי הקידה והשתחויה בהדרת קודש... מהדר"ק שליט"א... איש צר ואויב ישראל אריה ברעכער ובטח ישלח לחצה"ק כתבי שטנה...".
בנוגע אליו מופיע מסמך נוסף: פסק בוררות בינו לבין האדמו"ר הרה"ק רבי חיים הגר מאנטוניא חותם הרב דוד פרענקיל אב"ד נעפאלאקוויץ.

* מכתבים מלאי עניין מאת הגאון הקדוש רבי יצחק מ'ראדוויץ.

* קבלה בכתב יד סופר בשלל צבעים, אל נדיבים בחו"ל שתרמו תרומות משמעתיות, בראש החותמים הגאון רבי דוד יהודה אויערבאך, נכד בעל ה'תולדות יעקב יוסף' וסבו של הגרש"ז אוירבך (לאחר מכן כאשר לא יכול היה לסבול יותר את העניות בצפת עבר לחו"ל וכיהן שם כאדמו"ר).

* מכתב מאת הגאון רבי שלום גוטמן אב"ד יאסי, בעל 'בית ישראל'. נכד ה"דג"ל מחנה אפרים, הבעל שם טוב, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי נחום מטשנוביל, בו הוא מפרט למי מצדיקי צפת וטבריה ינתנו המעות ששלח.

* מודעה בכתב יד, חתומה, מחאה חריפה נגד המחבלים בכרם בית ישראל. חתימה רבנית מטושטשת.

* מכתבו של רבי נפתלי הירץ איטינגא בנו של הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב. ששימש נשיא ארץ ישראל בגליציה.

ועוד מסמכים היסטוריים רבים וחשובים. פירוט המסמכים ניתן לראות באתר ווינרס.

* שני מכתבים מלאי עניין מאת ר' יצחק דוד מראדוויץ אל אביו החסיד הישיש ר' יהודה ליב. תר"ך-תרכ"א. מר' יצחק שו"ב משאץ אל ר' טודרוס בענייני סידור כספי הכולל. תר"ם. קבלת כספי האדמו"ר מבאהוש. תרמ"ח. מכתב מאת לייב במוהר"ץ מחיפה אל ר' משה חרז. תרל"ג. עם חותמת שעווה.

* 1. התחייבות פלאית ביותר מאת יהודה ליב מעלער מסטאניסלוב, שבאם אשתו תתעבר ותלד בן-זכר תוך שנה, אזי הוא מתחייב לתת סכום גדול למ"ה גבריאל הגר בצפת. כסלו תקפ"ה.

* צוואת גיטל אשת ר' יוסף יהושע פרוכטר מווישווא. תרי"ח עם אישור הקונסול.

* שטר התחייבות מעניינת תקפ"ד. צפת.

* מכתב מחיפה.

* 2. רשימה של פרפראות שנשלח לא"מ לונץ כדי להכניס אותם בלוח 'ארץ ישראל' שלו.

* 3. מכתב הגאון רבי שלום גוטמן אב"ד יאסי מצורף לשילוח מעות צדקה עבור ידידיו בצפת ובטבריה: בין הנמענים: ר' ישראל אשכנזי, יודא ליב נגד ר"י מדרהביטש, משה מאיר שמרלר ש"ץ מיקולאיוב ובנו יעקב ישראל [משה מאיר, מתלמידי בעל 'דברי חיים' מצאנז, וחתן ר' נפתלי בער אב"ד ליטוואסק. עלה ארצה בתר"מ והתיישב בצפת. נפטר בתרע"ח, בנו יעקב ישראל נולד בתרמ"ב, נפטר בתש"י, בין בניו הגאון ר' אליהו שמואל שמרלר ראש ישיבת צאנז-נתניה]. אסתר נכדת הה"צ מפרמישלאן. מרים בת הרה"צ ממיקאלויב.

* בטבריה: שלושת בניו של האב"ד רבי אברהם צבי: יודיל, חיים משה וניסן. שלום סגל מקישנעב נכד הבעש"ט. הגאון ר' שלום גוטמאן (תרכ"ז-תרפ"ט), גדול בתורה ובחסידות. מצאצאי ר' לוי יצחק מברדיטשוב. נסמך מאת מהרש"ם מברעזן, רבי יהודה ליב לנדא בעל 'יד יהודה' ורבי אברהם בנימים קלוגר מברודי. משנת תרנ"ד כיהן כרבה של יאסי במשך 35 שנה על כסאו של אביו שכיהם שם כ-50 שנה! ר' שלום התייחס לגדולי הפוסקים ולתלמידי הבעש"ט. מחשובי הרבנים ברומניה.

* 4. שטר חוב של ר' אהרן עהרליך מצפת. תרע"ו

* 5. כתב התחייבות לתרומה עבור בניית בה"כ מארמרוש בצפת: חותמים ראשי הקהל: איציק הערשקאוויטש, זאב ברעכר, יצחק זעליד צייגר, מרדכי סגל, משה בהגה"צ אב"ד רעצ?

* 6. שטר הצהרה של בנאי של כמה בתים בצפת, כולל פרטי הבניה וזיהוי הרוכשים. תרס"ב

* 7. מחאה חריפה נגד מהחבלים בכרם בית ישראל

* 8. אוסף מכתבים לר' טודרוס

* 9. מכתבי ר' דוד ב"ר יהודה ליב מטבריה לבתו. תרל"ב

* 10. שונות

* 11. מכתב מלונדון אל ראשי כולל גליציה בצפת. עדכון על חוו"ד רבני גליציה לגבי ניהול הכולל. תרל"א

* 12. מכתבו של ר' 'משה זאב נכד' מבאיאן אל ר' משה חר"ג. מכתב נסער על הפילוגים והפיצולים המתרחשים בכולל.
הרב החסיד רבי משה זאב נכד ז"ל, מראשי ופארי סגל חבורת חסידי באיאן בצפת, הסתופף בצלם של אדמו"ר הזקן מסאדיגורא ובנו אדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן. רבי משה זאב נולד צפת, לאביו הרב החסיד רבי יחיאל דוב, בשנת תרט"ו, ונקרא על שם זקנו הרב הצדיק רבי משה זאב אוירבאך מחמעלניק. נשא את הרבנית שרה רחל בת הרב החסיד רבי שלום מאיר, בן הרב הצדיק רבי אברהם שלמה, בן הרה"ק רבי ישראל חיים מלודמיר, בנו של המלאך הק' וחתנו של הרה"ק רבי שלמה מקארלין. בצפת, נתחמם רבי משה זאב לאורם של גדולי וזקני החסידים, יחידי סגולה אנשי שם שהסתופפו בצילא דמהימנותא, בצל מרן הסבא קדישא מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב מסאדיגורא. כבר בהיותו אברך צעיר לימים, התבלט רבי משה זאב כדמות מופת בין סגל חבורת החסידים בצפת. כמה פעמים עלה רבי משה זאב מצפת לחצרות הקודש בסאדיגורא ובאיאן, להסתופף בצל רבותיו הקדושים. בין היתר ידוע כי נסע לחצר הקודש בסאדיגורא בשנת תרמ"ו, להסתופף בצל אדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן שישב עדיין בסאדיגורא. ובי"ב אלול תרמ"ו, למחרת יומא דהילולא של אדמוה"ז מסאדיגורא, שלח רבי משה זאב אל החסידים בצפת 'אמרי קודש' שאמר אדמו"ר ה"פחד יצחק" בשבת קודש פרשת שופטים, ובשלהי 'אמרי הקודש' כתב להם אודות עלייתו עם אדמו"ר ה"פחד יצחק" ואחיו הרה"ק רבי ישראל מסאדיגורא על הציון הק' ביום היאר-צייט, ועריכת השלחן. בח"י חשון תרמ"ז, יום אשר אדמו"ר ה"פחד יצחק" השתקע בעיירה באיאן, היה גם רבי משה זאב בין גדולי החסידים ששהו אז בסאדיגורא, ונתלוו אליו בנסיעתו לחצר הקודש באיאן. לקראת ירח האיתנים שנת תרנ"ה, נסע רבי משה זאב להסתופף בחצר הקודש בבאיאן. ונשתמרה אגרת ששלח מחצר הקודש ביום י"ד חשון תרנ"ה. במשך השנים הוסיף רבי משה זאב לנסוע מפעם לפעם לבאיאן, ובשהותו בחצר הקודש היה משגר אל החסידים בצפת אמרי קודש שאמר אדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן. רבי משה זאב נכד ז"ל, נשא עליו משרת הקודש ושימש ממונה ומנהל לכולל וואהלין בצפת ובירושלים, בהמשיכו בכך את מורשת אבותיו ה"ה אביו הרב החסיד המפואר רבי יחיאל דוב נכד, וחותנו הרב החסיד המפואר רבי שלום מאיר, ששירתו גם הם כממונים ומנהלים בכולל. רמ"ז שירת את הכולל את לפטירתו ב-תרס"ז. מכתב זה, כנראה משנת תרמ"ט בהיותו מסתופף בבאיאן.

*13. מכתבו של ר' אלימלך פרלמן, מראשי כולל חסידים בירושלים אל ר' משה חרג. פירוט שילוח המעות ליעדם בצפת. תרמ"ז.

*14. מכתבו של ר' נפתלי הירץ איטינגא אל 'ידידי הרב המופלג הוותיק לבו ונפשו הולכים צמודים באורח צדק, יקר קוח ואיש תבונה' ר' משה חרג. הנידון משא ומתן בענייני הכולל. לבוב תרכ"ב. ר' נפתלי הירץ היה בנו הצעיר של ר' מרדכי זאב איטינגא, וכיהן כסגן-נשיא א"י, וסייע לאחיו הגדול – רבי יצחק אהרן.

*15. אוסף מכתבי ר' משה חרג

*16. אוסף מעניין של ר' משה חרג

*17 מכתב מר' אפרים פישל הלוי אשכנזי, רב במונטריאל לצפת, אל ידידו ר' יוסף צבי גייגער: על מצב היהודים והיהדות בעירו. תרפ"ו

*18 קבלה מאת 'בית היתומים העברי' מיסודו של אדמו"ר רבי ישראל האגר מראדוויץ, באותייות מוזהבות עבור הנדיב יצחק שטארק. אידיש. תר"פ.

*19 שלושה מכתבים: שערורייה בתוך כולל ויזניץ וקאסוב

*27. שטר מכר של גיטל ובעלה אברהם ליב ממדינת הגר. קיום הבי"ד: ר' רפאל זילברמן ודייניו. מאחורי השטר: עדות ממוני כולל אוסטריך וקיום הקונסול עם החותמות האורגנליות. תרל"ט

*28. מכתב שלומים מאת שמואל אליעזר מסיגוט תרל"ו. אל 'הרבני החסיד' ליבער ליב...

29. מכתב לר' טודרוס מאת חיים ב"ר אברהם [?] בענין פינוי ביתו והעברת חפציו.

*30. מכתב ממדפיס בווינה אודות הזמנת 'בלנקים' עבור הכולל. תרפ"ד.

*38. קבלת שטרי החלוקה. טבריה תרמ"ג, קיום העדים: ר' פנחס ברז"ל, ראש למשפחת ברז"ל העניפה, ר' ישראל בר בנימין הכהן. עם אישור רבי אברהם צבי הלוי, רב העיר. בצירוף חותמת הבית-דין.

*50. פשרה בענין דירתו של ר' יהודה ליב ב"ר דוד מסניאטין, תר"ל. חותמים: חיים הלוי קראסנער, משה יוסף מסיעטן

*42. כתב התחייבות להשתדל לטובת הכולל: 'אליעזר כהן מלבוב נכד המנוח ר' חיים'. תרל"ד

*47. כתב קיום צוואה והעברת רכוש עבור ר' טודרוס. עם חתימת ר' אברהם צבי אב"ד טבריה תרל"ה

*48 שטר שותפות בין ר' חיים יהושע ב"ר יעקב ור' חיים צבי הלוי, בקשר ליבוא סחורה מחו"ל. צפת תרל"ה. חותמים עדים לראיה: אהרן מרגליות ומשה כהן.

*65. עזבון שפרינצא מקאסוב. חותמים בי"ד בצפת: ר' שמואל העלר, יצחק מביטשעטש ור' משה בר"ש מרודניק. צפת תרל"ב. עזבון זה גרם למחלוקות וחיכוכים גדולים בתוככי העיר.

*83 צוואת רחל בת הירש מזבארוב: עדים שרגא פייביש מהונגריה אברהם מטלוסט. צפת תרכ"ה

*120. מכתב תודה לרבי מאיר להמן אב"ד מיינץ, ירושלים תרמ"ט. מאת ר' ישראל מאיר סופר 'תורה שרייבר': "ברכות לראש צדיק הרב המאוה"ג החריף והמופלג המפורסם בתורה וביראה חובב ציון וירושלים עושה צדקה וחסד כש"ת...".

רבי מאיר להמן מחשובי רבני גרמניה, מגדולי הלוחמים למען יהדות הצרופה. ומסר את נפשו לטובת היישוב בא"י. מכתבים אליו הם נדירים ביותר.

*121 צוואת גבריאל ב"ר משה חרז עם חתימות רבני העיר: אברהם ליב זילברמן, ר' נחום אתרוג ור' אפרים וויינגוט

*168. טיוטה. תיאור תרומת הגאון ר' יהושע העשיל רובין רבה של עדת אוסטריה-הונגריה בירושלים לצפת [?] ר' יהושע העשיל בנו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק, שעוד זכה להסתופף אצל החוזה מלובלין ור' נפתלי מרופשיץ. ר' יהושע העשיל נתייתם עוד בילדותו, והתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק שהיה חתנו של רבי שלום אב"ד בעלז. בשנת תר"ל נתמנה לרבה של העיירה 'יאסלו'. בשנת תר"ן לערך עלה ארצה והתיישב בצפת, וכיהן שם כאב"ד לעת אוסטרייך אונגרין עד לפטירתו בתרס"ט. צפת תרנ"ו.

*201. קבלות שונות

*220. מכתבו של הגברת אסתר אשת ר' יודל בראנשטיין אל ד"ר יוסף קייזערמאן מביירות, שחמל על בנה בחולה ולקחו לבית חולים שלו בביירות. צפת תרס"ג.

222. מכתבי ר' יוסף צבי גייער

*229. אישור להרב קהת טננהויז על קבלתו לבית 'מושב זקנים'. תרפ"ג עם חותמת המנהל: ר' שמחה שולמאן.

*247. מכתבו של הרב אלעזר יעקב פודהורצר מחשובי קהלת טרנופול, אל ר' משה חרג, בענין הסכום התרומה שלו לקופת דמי החלוקה. טרנופול תרס"ג.

*290. פירוט התרומות עבור חברי הכולל, ממוען לר' פנחס ברכר.

*292. מכתב אל ר' משה חרג מלא עניין. מזכיר את הרבנים והצדיקים במדינה, עם רמזים רבים!

*296. צוואת האשה גיטל אשת ר' יוסף יהושע מרוסיה. נדבה סכומים אדירים, בין השאר, לתיקון בה"כ האר"י בצפת, לשיפוץ הקלויז של קאסוב. אפוטרופסים: הרבנים: אליעזר מוויזניץ, יונה מטארנפול ארצ'י מבוטושאן. חותמים נפתלי אלי' פרוכטר מווישיווע [היה ראש הח"ק מטעם הכולל], ועוד. בצירוף אישור הקונסול האוסטרי בצפת עם חותמו. צפת תרי"ח

*348. ייסוד חברת מושב זקנים ועזרת יתומים בשם 'משען זקנים' ו'עזרת יתומים', צפת. תרנ"ח עם חתימות חשובי העיר

*350 .קבלות משנים תר"ע, תרע"ו, תרצ"ט, עבור חברי כולל קאסוב נכתב באותיות מוזהבות. מעשירי קולמייא. עם חתימת עשרות המקבלים. החותם הראשון הוא ר' דוד יהודה אויערבאך

*365. מכתב מאלימלך פרלמן, ראש כולל חסידים בירושלים, אריכות בעניין הכולל. מזכיר תרומה 'מבת הרה"צ מוהר"א אייגער', כנראה שהכוונה לרבי אברהם ב"ר יהודה לייב אייגר מלובלין, מח"ס 'שבט יהודה'.

*371. העתק פשרה בין הרה"צ ר' חיים הגר מאנטוניא לבין ר' ישראל ליב ברעכיר. חותם הרב דוד פרענקיל אב"ד נעפאלאקוויץ

*421. מכתב מי. סגל? אל ר' יוסף גייגר בוא הוא שולח לו את ספר 'כתיבת הארץ' לישראל בלקינד ממיייסדי תנועת הבילו"יים, שנדפס בתרנ"ח. כן הוא מצרף לו את עיתון 'הצבי' מאותו שבוע. תוכן המכתב הוא אודות עריכת מפות של הארץ, כנראה כהכנה לעריכת ספרו 'מפת ארץ ישראל בזמן הזה' (תרע"ז)

439. אל ר' טודרוס. סכסוך בין מרת רייזיל שטיין לבין פייגא אשת נחמיה סגל. טבריה

*443. מכתבו של ר' יוסף הייזלר מטבריה אל ר' יוסף צבי גייגר. מוזכר כמה וכמה שמות מידידיו.

454. חיכוך אודות מרת רבקה אשת ר' פנחס ב"ק, בתו של רבי ישראל ב"ק. מתפורר

*461. שטר פשר בין משפחת ר' קהת טננהויז לשעבר מו"ץ במאויוואר בעקבות גירושי בתו מאת חיה שהיתה נשואה לר' יצחק ב"ר צבי ברז"ל. תרע"ח.

*468. כעשרים מכתבים פולמוסיים נגד מכירת בית החולים, פולמוס שגרם לקרע בין חברי הכולל. מכתב אחד לבעל 'אהבת ישראל' לבניה: יצחק, חתנה: אברהם חיים,

416. יהושע חרז מטבריה אל מרדכי סגל

419. שאול בהרמ"מ אל ר' טודרוס

*440. אוסף צוואת וקבלות

*442. מכתב של רבי יהושע העשיל אייזין רבה של ווברניבקא (מערב-גליציה) על מקום אביו ר' אברהם אביש. בשנת תרמ"א עלה לצפת, ונודע כאיש-פלא. משם עבר לגור בירושלים העתיקה, והצטרף לחסידי קארלין. בעודו בריא הודיע שבשבוע הבא יסתלק מן העולם וכך היה. נפטר כ' שבט תרע"ה. מכתב, מירושלים, מלא תוכן, ידיעות אודות כמה צדיקים.

485. מכתבו של ר' פנחס ברז"ל מצפת אל ר' טודרוס 'חתן גיסי ידי"נ ר"מ חרג'. בתגבור התמיכה. עם חותמת שעווה.

*497. אישורם של הרבנים מרדכי נח הייזלר ו-יוסף קרויטהיימר, מראשי כולל קאסוב בטבריא, על קבלת הסכומים המגיעים להם מהכולל הראשי, 'באמצעות כולל אונגארין'. טבריה תרפ"ט.