מכירה פומבית 113 אישים מפורסמים, שואה ואנטישמיות, מסמכים היטוריים, אמנות, ספרי קודש, מכתבי רבנים וכתבי יד
Winner'S
8.4.19
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה

פריט 22:

תגלית. ארכיון מרתק השופך אור חדש על יחסי הקונסול הבריטי ג'יימס פין והישוב הישן

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 

מחיר פתיחה:
$ 3,000
הערכה :
$6,000 - $8,000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

תגלית. ארכיון מרתק השופך אור חדש על יחסי הקונסול הבריטי ג'יימס פין והישוב הישן

ארכיון מרתק של עשרות מכתבים מרבני ואנשי הישוב הישן, מהעדה האשכנזית והספרדית גם יחד, החושפים בפעם הראשונה קשר חם ומוערך בינם לבין הקונסול האנגלי. המחצית השניה של המאה ה 19.

עשרות קונסולים של המעצמות השונות שירתו בירושלים בשלהי השלטון העות'מאני, למן ייסודה של הקונסוליה הבריטית בשנת תקצ"ח (1838). אולם לאיש לא יצאו יותר מוניטין מאשר לג'יימס פין (1806- 1872), ששירת כקונסול הבריטי במשך 17 שנה (תר"ו-תרכ"ג). רישומו ניכר על תולדות הארץ והיישוב היהודי, ולא היה קונסול אחר בירושלים, שזכה לפרסום כה נרחב בימי חייו ואשר כה רבות נכתב עליו ועל פעולותיו, בעיקר למען היישוב היהודי.
עוד טרם קבלת המשרה עניין אותו נושא היהודים וקורותיהם, ויצר קשר עם ראשי המיסיון הבריטי, ואף נרתם לפעילותיו, שהיה אז בראשית דרכם, אבל, ערב צאתו לירושלים ניתק את קשריו עמהם.
התעניינותו ביהדות הביא אותו ללמוד באופן שיטתי את לשון העברית, והיה מסוגל לקרוא בתנ"ך ועוד ספרי קודש. אף היה מסוגל לנהל שיחה פשוטה בעברית, וגם לקרוא מכתב שנכתב בעברית פשוטה. נתונים אלה הסירו את המחיצות בינו לבין מומרים וכן ליהודים שפנו אליו בעת צרה, וכך להגביר את אמונם בו. מאידך, אהדתו המרובה של ג'יימס פין ליהודים השתקפה גם במאמציו להקל על היישוב בעת מצוקה, במסירות מופלאה, על-ידי יצירת מקורות תעסוקה, עזרה לעניים הגנה מפני עושי רשעה ועוד. המפעל המפורסם ביותר שלו היה ייסוד שכונת 'כרם אברהם' (תרי"ב), שנועד לספק אמצעי קיום ליהודים עניים, והרעיון לכך הועלה בעת מצוקת מלחמת קרים, מפעל פילנתרופי זה הציל מאות משפחות ממצוקתן, והקנה לרבים מקצוע ומיומנות בתחומי הבנייה והחקלאות.
פעילותו המיסיונרית שנויה במחלוקת. העובדה שפעל רבות לטובת המומרים, גרמה לחוקרים שונים לקבוע בפסקנות כי אכן עסק בפעילות מסיונרית, וכבר בחייו הואשם בכך ע"י יהודים וגם אינם יהודים. מאידך, ישנם חוקרים הטוענים, שמעולם לא הפעיל מסע שכנוע, או פעילות כלשהי להמרת דת. נכון שקירב את המומרים והשתדל לדאוג לצרכיהם, וגם השתתף בטקסי ההמרה, ונטל חלק בשמחתם, אבל כל זה ללא שום שמץ של המרת דת.
מאידך, כבר בשנים הראשונות שקד פין על הידוק קשריו עם ראשי היישוב היהודי. ביקר רבות בבתי הכנסת, השתתף בשמחות של יהודי העיר, ורקם יחסי ידידות עמם. לקונסול היו שני מתורגמנים, אחד אשכנזי, מומר – שחזר בתשובה, בשם שמעון רוזנטל, וספרדי בשם רפאל אברהם מיוחס.

תגליות:

האוסף טומן בחובו חומר עשיר לחקירת הקונסול בפרט ולחקר היישוב הישן בכלל. חוקר הקונסול האנגלי – פרו' מרדכי אליאב ששקל את שתי העמדות, אלה שחשדוהו במיסיונריות ואלה שניקוהו מכל עוון, מכריע שלמרות פעילותו הנמרצת למען היהודים, ו'חרף מעשיו הטובים', החששות מפני מגמותיו המיסיונריות גברו על הכתרת-הטובה לפעולותיו'. מאוסף זה, העשיר במכתבי-תודה רבים, מכל גווני היישוב, מנוסחים בסגנון לבבי ביותר, אפשר להוכיח אחרת.

* מכתב תודה אודות העזרה לשעבר ובקשה על העתיד מאת רבי יעקב סלונים: "...ובקשתנו ובטחוננו על להבא שישמור אותנו בכל עת...". רבי יעקב סלונים אבי משפחת סלונים חתן האדמו"ר האמצעי רבי דוב בער שניאורסון מליובאוויטש בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא אשר עלה לחברון בהוראת ה'צמח צדק' בשנת תר"ג לערך והיה ממייסדי ומנהיגי הישוב החבד"י בחברון.
* מכתב תודה מטעם העדה ספרדית והאשכנזית בחברון, על עזרתו הרבה בהצלתם מיד צר: 'ועל ידו החזקה הושפלו לעפר הארץ'.
* מכתב תודה מאת הרב יוסף יו"ט מיוחס, מעסקני העיר על כך שנאות לקבל את בנו 'רפאל אברהם' למתורגמן.
* מכתב בקשת-עזרה מאת חיים וייסמן עבור יהודי עסטרייך, שטרם גיבשו כולל עצמאי. טבריה תרט"ז. וייסמן יליד ברודי בשנת תקס"ג. רכש ידיעות ברפואה בבוקרשט, עבר לטוניס בה עסק ברפואה. משם עלה ארצה בתקפ"ח והתיישב בטבריה. ברעש של תקצ"ז איבד את אשתו ושני בניו ואת כל רכושו הרב. לאחר הרעש הקים בית-מלון, בו התארחו נוסעים ומבקרים שהגיעו לטבריה, וחלק מהם תיאור אותו בספריהם.
* מכתב סודי מאת השד"ר מטעם כולל חב"ד – רבי שניאור זלמן ב"ר מנחם מנדל אל הקונסול. כמה פעמים סיבב בשליחות עדת חב"ד בעיקר בארצות ערב. בשנת תרכ"ד הדפיס בירושלים את הספר 'חמדה גנוזה' הכולל תשובת הגאונים מתוך כת"י, ובוודאי מכר אותם בעברו בקהילות בדרך שליחותו. בשנת תרכ"ו הדפיס בירושלים את הספר 'קול אריה', חידושים על סוגיות הש"ס, מאת זקנו ר' אריה ליב חריף אב"ד האמל. בהקדמה לספר מגולל הוא את כל מסלולי שליחויותיו, אכן מסלול מרתק ביותר. בשנת תרל"ו הדפיס את ספרו 'זכרון ירושלים' ביחד עם הספר 'אם למסורת'' מאת זקנו רא"ל חריף. מטרת הספר היא לעורר חיבת א"י, ותיאר את היישוב לפרוטרוט ואת הערים שעבר בהן בדרך שליחותו. הוא אשר הצליח להתרים את משפחת ששון מהודו עבור בניית בתי הכנסת החב"דיים בחברון ובירושלים.
באיגרת זו הוא מעדכנו על נקודות עלומות הקשורות לשליחותו. [הודו] תרי"ט.
* מכתב מעניין של ר' דוד ששון מירושלים [ולא ר' דוד ב"ר סלימאן ששון מהודו] בוא הוא חושף עסק-ביש שארע בבית הקונסול, ושידו לא הייתה במעל. ר' דוד ששון מחכמי ירושלים חותם, בשנת תרי"ט, על 'כתב מינוי' לר' דוד אריה הכהן, גבאי וגזבר קופת ירושלים בטריאסטי. [ירושלים] ר"ח ניסן תרי"ח.
* מכתב זעקה מפועלי 'כרם אברהם' על ידם הקשה של מעבידיהם. ירושלים תרס"ד.
* מכתבי מחאה נגד מגמת המיסיון, ועוד. מכתבים מראשי היישוב ומפשוטי עם: לדוגמת: רבנים לבית מיוחס, ר' דוד טעבלי מלומזא, מראשי כולל ווארשא, ועוד.
* אישור בלאדינו מהקהילה הספרדית לשד"ר רפאל אברהם פנחס עבור הקונסול.

בסך הכל 24 מכתבים שנכתבו כולם בעברית ועוד כ 8 מכתבים בשפה העותמאנית. כללית מצב טוב מאוד.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא