מכתב האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" מויזניץ - קריאה להצלת בית תלמוד תורה בארץ ישראל - חורף תרפ"ט

מכתב האדמו"ר בעל "אהבת ישראל" מויזניץ - קריאה להצלת בית תלמוד תורה בארץ ישראל - חורף תרפ"ט
מכתב בחתימת האדמו"ר רבי ישראל הגר מויזניץ בעל ה"אהבת ישראל". [גרוסוורדיין?, טבת תרפ"ט 1929]. מכתב קריאה לעזרה ל"בית התלמוד תורה" בארץ הקדושה [כנראה בטבריה או בצפת], העומד בסכנת סגירה, עקב מצוקה כלכלית, עד שאין כסף לשלם משכורות למלמדים בתלמוד תורה. האדמו"ר מבקש לארגן חבורת "תומכי תלמוד תורה", שכל אחד מחברי החבורה יתרום "בעין יפה ובנפש חפצה עזר ותמיכה לבית תלמוד תורה. ובזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן יוושע בית ישראל ויקבץ נדחינו ותרום קרן ישראל במהרה... הק' ישראל בהה"צ מוהר"ם זצללה"ה". רבי ישראל הגר (תר"ך-תרצ"ו. אנצי' גליציה ב', עמ 49-53; אנצי' לחסידות ב', עמ' תקלח-תקמא). מגדולי האדמו"רים בדורו. בנו של האדמו"ר רבי ברוך הגר מויזניץ וקוסוב. אדמו"ר בוויזניץ משנת תרנ"ג. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין והקים בה את מדרשו. בתקופתו הפכה ויזניץ לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. האדמו"ר הקדיש את חייו להקמת ישיבות ותלמודי תורה ולמשיכת בני הנוער ללימוד תורה ולעבודת השם. נודע בתפילותיו שהיו בהתלהבות גדולה ובהשתפכות הנפש. עסק רבות בצרכי צדקה ובניהול קופת ארץ ישראל. חביבותו לאנשי ארץ ישראל היתה גדולה, והיה נוהג לכבד מאד כל מי שנסע לארץ ישראל, והיה מלווהו עד הדלת. נודע על שם ספרו ה"אהבת ישראל". בניו הקדושים כיהנו כאדמו"רים ורבנים ברומניה ובארץ ישראל, והמשיכו בעבודת הקודש של הפצת תורה וחסידות: רבי מנחם מנדל מווישיווא; רבי חיים מאיר מוויזניץ בעל "אמרי חיים", שמילא את מקומו כאדמו"ר בבית מדרשו עיר גרוסוורדיין, ולאחר השואה הקים את החסידות בבני ברק; רבי אליעזר בעל ה"דמשק אליעזר"; רבי ברוך מסערעט וחיפה, בעל ה"מקור ברוך". [1] דף. 22 ס"מ. כתיבת ידי סופר, וחתימת יד קדשו של האדמו"ר. מצב בינוני. כתמים. קרעים משוקמים באופן מקצועי. פגיעות קלות בטקסט החתימה.