Auction 12 פריטים נדירים ומיוחדים ! כתבי יד, ספרי קודש, מכתבי רבנים, חפצי צדיקים, חב"ד, כלי כסף, אומנות, ועוד.

By kadmon auctions

Tuesday, 26.2.19, 19:00 , 25 birenbom st bne brak
To attend this auction live or leave absentee bids -  login  /  Registration

LOT 21:

פריט היסטורי נדיר! מרשים ונאה במיוחד! "חזן הכנסת" –סידור תפילה לחזן בכתב-יד מאויר על קלף – בית הכנסת "בריל שוהל" ...

Start price:
$ 10,000
Estimated price:
$17,000 - $20,000
Auction house commission: 20% More details
VAT: On commission only

פריט היסטורי נדיר! מרשים ונאה במיוחד! "חזן הכנסת" –סידור תפילה לחזן בכתב-יד מאויר על קלף – בית הכנסת "בריל שוהל" בפרשבורג, שמרן ה"חתם סופר" נהג להתפלל לפרקים שם. – תקע"א(1811). ברגש רב נאמר שלא מן הנמנע וקרוב לוודאי לומר שלפעמים היה מתכבד מרן ה'חתם סופר' זי"ע להתפלל כשליח ציבור בביהכנ"ס זה ואז בעומדו על הבימה אחז בידיו הקדושות ב-חזן הכנסת' שלפנינו וממנו התפלל ואמר חלק מקטעי התפילה המובאים בכרך זה, וכדלהלן.
 
• תיאור – "חזן הכנסת".
כתב-יד על קלף, "חזן הכנסת", תפילות לחזן ולגבאי בעת קריאת התורה. [פרשבורג, בתקופת רבנותו של ה"חתם סופר", בסביבות תקע"א 1811].
כתב-יד על קלף משורטט. כתיבה מרובעת, עם ניקוד. כתוב ומאויר בצבעים שונים ובדיו מוזהבת. תיבות-פתיחה וכותרות בדיו צבעונית.
כולל: תפילות "יהי רצון" שנאמרות לאחר קריאת התורה בחול; ברכת "ברוך שאמר והיה העולם"!, הפטרה לתענית ציבור; ברכות הפטרה [לשבת, לשלש רגלים, לראש השנה וליום הכפורים]; 2 תפילות "יקום פורקן" ו"מי שברך"; תפילה לשלום מלכות; ברכת החודש; "אב הרחמים"; תפילות "מי שבירך" לתענית בה"ב"; "יזכור" ו"מי שברך" להזכרת נשמות, במועדים וימים נוראים; "עירובי חצירות"; תפילות לתוקע וסדר התקיעות, עם כוונות וה-'יהי רצון' שבין התקיעות; ברכות המגילה עם הפיוטים "אשר הניא עצת גוים" ו"שושנת יעקב"; "סדר שינוי השם" – יקח ס"ת בזרוע ויאמר.
בעמ' ז': המילה "יקום" (מ"יקום פורקן") מוקפת במסגרת עלים ופרחים, ובתוכה זוג אריות.
בעמ' ט': נוסח תפילה לשלום המלכות, "האלהים אשר ברא את השמים ואת הארץ.... יברך וישמור וינצור... את אדונינו המיוחס מאד, המלך האדיר החסיד הקיסר [כאן הושאר מקום ריק] ואת אדונתינו המלכה הגבירה... הקיסרית [כאן הושאר מקום ריק]...". המילים הראשונות של התפילה ממוסגרות ומעוטרות בכתר גדול מימדים, זוג אריות ופרצוף אנושי, רוקיות ודגמים צמחיים.
לכתב-היד נוספה פיסת קלף, מתקופה מאוחרת יותר, ועליה נכתב:
"לזכרון - היארצייט של הצדיק המנוח מה"ו עזריאל ברילן הוא ביום עשרים ושלשה באייר שהוא יום שלשים ושמנה למב"י הוא שנדר וקבע הבית הכנסת זה הנקרא על שמו זכר צדיק לברכה ונתן ג"כ ס"ת וכלי קודש לביהכ"נ הזה, והיארצייט של הצדקת מרת טרוילע אשתו של הנ"ל הוא ביום שני של ראש השנה – תהא נשמתם צרורה בצרור החיים-.".
• נציין מס' דברים מענינים בקובץ זה:
ובתחילה נקדים שקובץ תפילות זה נערך במיוחד עבור הש"ץ כשעומד ב"בימה", ובאופן קבוע היה מונח על הבימה סידור/קובץ זה, כמו שבאופן קבוע עמד על 'העמוד' של הש"ץ סידור, וכך לא היו צריכים להעביר מהכא להתם, וכל ספר היה מונח במקומו. הספר שעל הבימה נקרא בקהילות הישנות בשם 'ממורבוך', ויש אומרים שנקרא כן מפני שהוא הספר של האלממור (בימה), כלומר אלממורבוך. כל קהילה היתה רושמת בספר זה את התפילות שנאמרו אצל הבימה, כל קהילה לפי מנהגיה.
א. ברכת "ברוך שאמר" – לא ברור מדוע היא מופיעה במקום עמידת הש"ץ אצל הבימה, הרי זו נאמרת ב'עמוד התפילה'!
ב. כוונות התקיעות עם כל השמות וצירופי שמות המופיעים כאן, אומר דרשני בקהילה אשכנזית כמו פרעשבורג!
ג. שריד יחודי ומרגש מהימים ההם אנו רואים בעמוד של 'ברכת המגילה' – "נטפי שעוה"! על דפי הקלף העתיק, וזה שריד למנהג אשכנז שהיו מדליקין שני אבוקות של נרות לקראת קריאת המגילה והחזיקו בהם כל משך קריאתה!
ד. שינוי השם שהיו עושים בביהכנ"ס ומחזיקים ס"ת בידם בעת עריכתה.
ה. בג' מקומות נוספו ענינים, הלכות ומנהגים; א. לפני הזכרת נשמות – בחשיבות הענין ולקיים את הנדרים שקבלו ע"ע, אחרת זה קטרוג. ב. סוד וטעם התקיעות כיסוי השופר. ג. מנהגי והלכות ברכות מגילה, שהחיינו ופורים.
ו. בברכת החודש מתחיל ב'מי שעשה נסים', כפי המנהג הקדמון שאין מתחילים ב'יהי רצון'.
ז. הזכרת נשמות בשבת, ברוב המקומות באיזורים אלו לא נהגו כן.
ח. עירוב חצרות [שנהגו לעשות בערב פסח], כנראה נעשה על בימת ביהכנ"ס.
• "ביהכנ"ס בריל שול";
כתב היד שלפנינו היה שייך לבית הכנסת "בריל שוהל" בעיר פרשבורג, בתקופת רבנותו של ה"חתם סופר". בית הכנסת נקרא על שם מייסדו - הגביר הצדיק רבי עזריאל בריל [ברילין]. בעמ' י"ג נוספה, בזמן מאוחר יותר [לאחר פטירת רבי עזריאל וזוגתו], כתובת בשולי העמוד: "יזכור אלהים נשמת עזריאל בן חנה, ונשמת זוגתו טרוילה בת רוחמה, בעבור שנדרו בהכ"נ [בית הכנסת] הזה, בשכר זה וכו'".
כתב יד זה, עם התפילה המיוחדת לזכרו של רבי עזריאל ואשתו, מוזכרים בספר "אבני בית היוצר" על קהילת פרשבורג, מאת רבי יצחק ווייס, פאקש תר"ס, דף עג: וז"ל: "הרב הגדול... רבי עזריאל ברילין... בנה... ביהכ"נ המפואר... הנקרא על שמו... ובשכר זאת מזכירים נשמתו ונשמת אשתו הצדקת... בכל ג' רגלים ויום הקדוש יום הכפורים, וזה נוסח היזכור שאומרים עבורם: יזכור אלקים נשמת עזריאל בן חנה ונשמת זוגתו טרוילה בת רוחמה בעבור שנדרו ביהכ"נ הזה וכו' ויזכור הלזה כתוב בקונטרס הכנסת שלו הכתוב על הקלף...".
על חשיבות ביהכנ"ס שייסד תעיד המסורת בפי בני הקהילה, שמי שזכה להתפלל במקום זה ספג יראת שמים. בין המתפללים נמנו הרבה מחשובי הקהילה. שם נשמרו בקפדנות מנהגי מרן החת"ס, וגם הוא בעצמו התפלל לפעמים שם – ראה להלן.
בס' "פנקס המוהל חתם סופר", מובא צילום מבית הכנסת וכן צילום מהפרוכת שהיתה תלויה בארון הקודש שנתרמה ע"י נכד ר' עזריאל ואשתו.
• החת"ס מתפלל ומתכבד כמוהל בביהכנ"ס "בריל שול";
מרן ה'חתם סופר' היה נוהג לפרקים להתפלל בבית כנסת זה. על א' מהפעמים שהתפלל שם החת"ס ואף העיר על סדר נוסח התפילה מובא בספר בס' 'אלף כתב': פעם אחת התפלל החת"ס תפלת יום כיפור קטן בביהכנ"ס ברילל (שהיה מנהגם לומר סדר תיקון יוכ"ק בער"ח אחרי עבור חצי היום) וביקש מהם שבסוף היוכ"ק אל יאמרו 'שמע ישראל' ובשכמל"ו, כי נכון לאמרו רק בסוף תפלת נעילה".
כמו"כ היה החת"ס מתכבד במצוות מוהל בביהכנ"ס זה והיה הולך שם לקיים המצוה. על ברית מילה א' נמצא תיעוד בפנקס המוהל של רבי בענדיט ניימעגען, וז"ל: שביום ג' י"ט סיון תקע"ז.. הלכתי לבהכנ"ס של ר' עזריאל ברילין נ"י למול.. ועשה פריעה לילד מאיר יהודה ב"ר ישראל מודרן וחיתוך עם אדמ"ו נ"י..". (מס' 'פנקס המוהל חתם סופר' לר"ז קינסטליכער הי"ו, תשו"ח לו).
לאור כל הנ"ל לא מן הנמנע לומר וקרוב לוודאי, שלפעמים היה מתכבד מרן ה'חתם סופר' זי"ע להתפלל כשליח ציבור בביהכנ"ס זה ואז בעומדו על הבימה אחז בידיו הקדושות ב-חזן הכנסת' שלפנינו וממנו התפלל ואמר חלק מקטעי התפילה המובאים בכרך זה.
• הגביר הצדיק רבי עזריאל בריל;
נולד בשנת תקי"ג לאביו הפרנס ר' שמואל זנוויל. בצעירותו היה תלמיד רבי לוי פולאק אב"ד שטאמפען. בשנת תקל"ו נשא את זוג' מרת טרוילה והיה מרביץ תורה לתלמידים, ובעל מידות תרומויות, ולא רצה לקבל שום משרה שכל כבוד, גביר נכבד בעמיו. פזרן גדול לצדקה. ממנהיגי קהילת פרעשבורג בשנת תקס"ז חתם על כתב הרבנות של מרן החת"ס, והמשכילים שמיאנו בבחירתו הוציאו כתב פלסטר שע"י השפעת הגביר ר' עזריאל נבחר החת"ס לרבנות – פרעשבורג! ישב בתענית מימי נעוריו ועד זקנותו, וכל ימיו הצטער על רוב עושרו. (נפטר תקע"ח).
בפטירתו נשא מרן החתם סופר עליו הספד, (דרשות חת"ס שפ-שפב). ובין היתר אמר עליו: "פאר קהילתנו עטרתינו... אשר היה חרוץ ושנון בתורה ובימי חורפו העמיד תלמידים... היה לנו לעינים בכל מילי... ובכל מיני גמילות חסדים, בעל היה לאלמנה ואב ליתומים, החזיק ידים רפות וברכים כושלות... גברא רבא... תורה וגדולה, ומימיו לא בקש שום גדולה... לא מכבוד תורתו ולא מכבוד עשרו...".
כב עמ'. 27.5 ס"מ. מצב כללי טוב מאוד. כתמים, מריחת דיו במספר מקומות. כריכת עור חדשה.