Yehuda ha-Nasi St 22, Jerusalem, Israel
Terms of sale
View demo
The auction has ended
|
LOT 455:
אוסף של עשרות מכתבים מארכיונו של הציוני הדגול, הסופר הבינלאומי ו"ההיסטוריון של הנפש היהודית", שהוחרם בגרמניה ...
more...
|
|
|
Sold for: $25
Start price:
$
10
Estimated price :
$50 -$100
Buyer's Premium: 20%
VAT: 17%
On commission only
|
אוסף של עשרות מכתבים מארכיונו של הציוני הדגול, הסופר הבינלאומי ו"ההיסטוריון של הנפש היהודית", שהוחרם בגרמניה ועשה חיל בציון ד"ר יוסף קסטין – כולל מכתבים מהמו"ל היהודי-גרמני יואכים גולדשטיין
למעלה מ-40 מכתבים מארכיונו של ד"ר יוסף קסטין, שנשלחו אליו, ומכתבים ספורים ממנו. המכתבים משנות השלושים, כתובים בגרמנית ושפות נוספות. שני מסמכים בעברית. הרבה מהמכתבים נשלו מאת יואכים גולדשטיין מו"ל ומוכר ספרים בגרמניה, ומאז 1939 התגורר ופעל בתל אביב.
מכתבים עם תוכן היסטורי!
ד"ר יוסף קסטין
ד"ר יוסף קַסטיין (1890, ברמן, גרמניה – 1946, חיפה) היה סופר, ביוגרף, היסטוריון, משורר ועיתונאי יהודי גרמני-ארץ-ישראלי. נודע במונוגרפיות שחיבר על דמויות מפתח בהיסטוריה היהודית ובספרו הגדול "תולדות האומה הישראלית" (Eine Geschichte der Juden; 1931).
במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני כקצין תותחנים. בשנת 1917 קיבל תואר דוקטור למשפטים.
באותה תקופה החל לפרסם את יצירותיו הספרותיות. ביכורי יצירתו היו קובץ שירים (1918) והמחזה "פועלים" (Arbeiter; 1921). כבר את ספרו הראשון הוציא בשם העט "יוסף קסטיין", שאימץ כשמו. פרסם בכתבי העת של התקופה, ובמיוחד בירחון Der Jude ('היהודי') שערך מרטין בובר
בתקופה זו החל להתמקד בתולדות עם ישראל, ואת תובנות ביטא בספרות בדיונית על תופעות ודמויות היסטוריות. לאחר שפרסם ב-1927 שני רומנים, הופיעה ב-1930 מונוגרפיה פרי עטו על שבתי צבי בהוצאת רובולט (Rowohlt) בברלין, שזכתה להצלחה ותורגמה תוך זמן קצר לשפות שונות. להזמנת ההוצאה חיבר את ספרו הגדול "תולדות היהודים" (Geschichte der Juden; 1931), שהקנה לו שם. הספר נכתב בגישה היסטוריוסופית מקורית. העיתונאי הגרמני-ישראלי שלום בן-חורין תיאר אותו כ"היסטוריון של הנפש היהודית". במרוצת שנות ה-30 היה לסופר בינלאומי נודע. הוא פרסם מונוגרפיות נוספות, על אוריאל אקוסטה (1932) וזיסקינד מטרימברג (1934).
ב-1934, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, הוחרמו ספריו בגרמניה. בסוף אותה שנה עלה לארץ ישראל. בארץ נישא למרגרטה פוגל (Margarethe Vogl), שעִברתה את שמה לשולמית. בקיץ 1939 שהתה אשתו בווינה, במהלך חופשת מולדת, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר לא הורשתה לשוב לארץ ישראל, ולבסוף נאלצה לנסוע לניו יורק. בני הזוג לא שבו לראות זה את זו. ניסיונותיו של קסטיין להגר לארצות הברית גם הוא, עלו בתוהו. והוא נפטר ב1946. אשתו נפטרה בניו יורק ב-1983. אמו גורשה ב-1942 לטרזיינשטט, ושם נספתה.
למעלה מ-40 מכתבים מארכיונו של ד"ר יוסף קסטין, שנשלחו אליו, ומכתבים ספורים ממנו. המכתבים משנות השלושים, כתובים בגרמנית ושפות נוספות. שני מסמכים בעברית. הרבה מהמכתבים נשלו מאת יואכים גולדשטיין מו"ל ומוכר ספרים בגרמניה, ומאז 1939 התגורר ופעל בתל אביב.
מכתבים עם תוכן היסטורי!
ד"ר יוסף קסטין
ד"ר יוסף קַסטיין (1890, ברמן, גרמניה – 1946, חיפה) היה סופר, ביוגרף, היסטוריון, משורר ועיתונאי יהודי גרמני-ארץ-ישראלי. נודע במונוגרפיות שחיבר על דמויות מפתח בהיסטוריה היהודית ובספרו הגדול "תולדות האומה הישראלית" (Eine Geschichte der Juden; 1931).
במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני כקצין תותחנים. בשנת 1917 קיבל תואר דוקטור למשפטים.
באותה תקופה החל לפרסם את יצירותיו הספרותיות. ביכורי יצירתו היו קובץ שירים (1918) והמחזה "פועלים" (Arbeiter; 1921). כבר את ספרו הראשון הוציא בשם העט "יוסף קסטיין", שאימץ כשמו. פרסם בכתבי העת של התקופה, ובמיוחד בירחון Der Jude ('היהודי') שערך מרטין בובר
בתקופה זו החל להתמקד בתולדות עם ישראל, ואת תובנות ביטא בספרות בדיונית על תופעות ודמויות היסטוריות. לאחר שפרסם ב-1927 שני רומנים, הופיעה ב-1930 מונוגרפיה פרי עטו על שבתי צבי בהוצאת רובולט (Rowohlt) בברלין, שזכתה להצלחה ותורגמה תוך זמן קצר לשפות שונות. להזמנת ההוצאה חיבר את ספרו הגדול "תולדות היהודים" (Geschichte der Juden; 1931), שהקנה לו שם. הספר נכתב בגישה היסטוריוסופית מקורית. העיתונאי הגרמני-ישראלי שלום בן-חורין תיאר אותו כ"היסטוריון של הנפש היהודית". במרוצת שנות ה-30 היה לסופר בינלאומי נודע. הוא פרסם מונוגרפיות נוספות, על אוריאל אקוסטה (1932) וזיסקינד מטרימברג (1934).
ב-1934, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, הוחרמו ספריו בגרמניה. בסוף אותה שנה עלה לארץ ישראל. בארץ נישא למרגרטה פוגל (Margarethe Vogl), שעִברתה את שמה לשולמית. בקיץ 1939 שהתה אשתו בווינה, במהלך חופשת מולדת, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר לא הורשתה לשוב לארץ ישראל, ולבסוף נאלצה לנסוע לניו יורק. בני הזוג לא שבו לראות זה את זו. ניסיונותיו של קסטיין להגר לארצות הברית גם הוא, עלו בתוהו. והוא נפטר ב1946. אשתו נפטרה בניו יורק ב-1983. אמו גורשה ב-1942 לטרזיינשטט, ושם נספתה.
