erasing and correction in holy hand write of maran 'sar hatora' rabbi hayim keniyevski. And set of books with ...

erasing and correction in holy hand write of maran 'sar hatora' rabbi hayim keniyevski. And set of books with signatures from heads of yeshiva and rabbanim.

1.ספר "קרית מלך" ציוני מקורות על פסקי הרמב"ם ממרן שר התורה רבי חיים קניבסקי. מהדורה שניה עם "הוספות". בני ברק, תשכ"ד[1964], בדפוס אשל, צ"ו ע'; עם הסכמת אבי המחבר, הקדמת המחבר והקדמת המחבר למהדורה שניה. 

בעמוד נ"ו למעלה, "המחבר" מוחק שורה ומתקנה בשוליי הדף תיקון בן 7 מילים בכי"ק.

בעמוד ס"ט ובעמוד ע"ח: תיקונים והוספות "שאינם" בכ"י של המחבר.

כריכה מקורית מעט פגועה, מצב טוב מאוד.

2. ארבע ספרים עם חתימת רבי אהרן פלדמן מגדולי ראשי הישיבות באמריקה.

א'. "תוספות הרא"ש" על מסכת ר"ה, יו"ל לראשונה מכת"י ח. בצלאל רביץ. בני ברק, תשכ"ח[1968], בדפוס גרפיקה, ח', 108 ע'; עם צילום מתוך כתב היד. בדף הפורזץ חתימה א. פלדמן. כריכה מקורית מצב טוב מאוד.

ב'. ספר "יבין שמועה" מהרשב"ץ. על הלכות שו"ב וטריפות, הגדה של פסח, ענייני מולדות וברייתא דרבי ישמעאל ופרק איזהו מקומן של זבחים. ירושלים, תשכ"ט[1969], ע"י מכון חתם סופר, ע"א ד'; מהדורת צילום של מהדורה ראשונה – ליוורנו תק"ד[1744]. בדף הפורזץ חתימה א. פלדמן. כריכה מקורית, מצב מצוין.

ג'. ספר "שב שמעתתא" מהגאון רבי אריה ליב הכהן. תל אביב, תשכ"ב[1962], בהוצאת ביתן הספר, 4 ד', רנ"ו ע'; בדף הפורזץ חתימה א. פלדמן. כריכה מקורית, מצב טוב מאוד.

ד'.ספר "דבר הלכה" ח"ב, דיני הנחת תפילין באיטר וגידם, מרבי אברהם הלוי הורוויץ. בני ברק, תשכ"ט[1969], בדפוס ד. בן נון, 2 ד', קכ"ד ע'; בדף הפורזץ חתימה אהרן פלדמן. כריכה מקורית, מצב טוב מאוד.

הרב הגאון רבי אהרן פלדמן שליט"א. (תרצ"ב, 1932) ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור, מרילנד, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית. נולד בארצות הברית לרבי יוסף פלדמן. אביו היה אחרון הרבנים האורתודוקסים הרשמיים בבולטימור. למד בישיבת בית התלמוד בארצות הברית, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה הרב אריה לייב מאלין. כמו כן למד בישיבת נר ישראל בראשות הרב יעקב יצחק רודרמן וכן נחשב לתלמיד מובהק של הרב יצחק הוטנר. בשנת תשכ"א (1961) עלה לישראל והתגורר כשתים עשרה שנה בבני ברק, שם למד בכולל חזון איש. בשנים אלו התקרב לרב יעקב ישראל קנייבסקי (ה"סטייפלר") והרב אלעזר מנחם שך. בשנת תשל"ג עקר לירושלים ושימש כראש המחלקה ליוצאי ארצות הברית בישיבת אור שמח שימש גם כמשגיח בישיבת בית התלמוד בישראל. בשנים תשנ"ב-תשנ"ד כיהן כראש כולל לאברכים אמריקאים בירושלים, בבית המדרש של ישיבת כנסת בית אהרן שבראשות מחותנו הרב אפרים זורייבין. עם הקמת ישיבת 'באר התורה' בקיץ תשנ"ד, בידי חתנו הרב גבריאל יוסף לוי, התמנה כנשיא הישיבה. בשנת 2001 נקרא לשמש כראש ישיבת נר ישראל בבולטימור.

3. ספר "משנת טוביה" על מסכת כתובות, מרבי זלמן רוטברג. מהדורה ראשונה, בני ברק, תשמ"ט[1989], בדפוס ליפא פרידמן, כ', ר"ח ע'; כולל קונטרס בגדרי חיובי הכתובה מבן המחבר ר' צבי.

בדף הפורזץ הקדשת המחבר לבחור בר מצוה עם חתימת המחבר זלמן רוטברג ראש ישיבת 'בית מאיר'.

כריכה מקורית, מצב מצוין.

הרב זלמן רוטברג זצ"ל (תרע"ג, 1913 - תשס"ב, 2002) היה ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. נולד בעיירה ליפנישוק שבבלרוס לרב טוביה רוטברג, שכיהן כרב העיירה ולימים רבה של לונה, פלך הרודנה. בצעירותו למד בישיבת שער התורה, והיה מתלמידי ראש הישיבה הקטנה הרב משה מרדכי שקופ, בנו של הרב שמעון שקופ. בסוף שנות ה-20 עבר ללמוד בישיבת מיר. בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל יחד עם חברו הקרוב, ולימים מחותנו, הרב שמואל רוזובסקי, והשניים נכנסו ללמוד בישיבת לומז'ה בראשות הרב ראובן כץ שאף השיג להם את אישור העלייה לארץ. בשנת תש"ב (1942) נישא לבתו של הרב מאיר קרליץ. את הצעת השידוך הציע אחיו של הרב מאיר קרליץ, החזון איש. אשתו, שרה רוטברג, הייתה מפקחת בכירה בחינוך העצמאי. לאחר נישואיו למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל. עם כינונה מחדש של ישיבת מיר בירושלים (1946) נקרא בידי רבו משכבר הימים, הרב אליעזר יהודה פינקל לגבש סביבו חבורת בחורים שתהווה את הבסיס לישיבה המתחדשת עד בואה של קבוצת הבחורים הוותיקים עם אנשי הצוות ששהו בשנחאי. בתקופה זו העביר בישיבה שיעורים בשבתות לכל בני הישיבה. גם כשהגיעו אנשי הצוות הוותיקים בשנת 1949 המשיך בתפקידו לצד הר"מ הוותיק הרב חיים שמואלביץ עד אמצע שנות ה-50. בחורף ה'תשי"ח (1957) יסד עם גיסו הרב שלמה שמשון קרליץ את ישיבת בית מאיר בשיכון חזון איש בבני ברק, על שם אבי המשפחה, הרב מאיר קרליץ. מוסדות הישיבה כוללים גם ישיבה קטנה וכולל אברכים. לאחר הקמת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), הזמינו הרב שך להצטרף כחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

4. "משנה ברורה" ח"ג, ממרן בעל החפץ חיים. יו"ל ע"י חתנו רבי מנחם מנדל יוסף זאקס. אמריקה, תשי"ט[1959], 3, קצ"ה ד'; עם קדם שער ודף מפתחות לפני השער.

בדף הקדם שער הקדשת הרב הג' רבי יעקב סגל ליבוביץ מקאפיש – ארה"ב לנכדו. הקדשה ארוכה 8 שורות.

כריכה מקורית, מצב טוב מאוד.

הגאון רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש מקעפיש זצ"ל. (נפטר תש"ם), חתן הגאון ממאקאווא רבי חיים יהודא דייטש. כיהן כאב"ד קאפיש (הונגריה). לאחר השואה, היה ראש בית הדין האורתודוקסי בבודפשט, שעסק בעיקר בהתרת עגונות "שארית הפליטה" ניצולי השואה. בעשרות שנותיו האחרונות חי בארה"ב, בה הוכר כאחד מגדולי הפוסקים. ירא שמים גדול ומקורב להרה"ק מסאטמאר זי"ע. ספרו "משנת יעקב". היה מראשי "התאחדות הרבנים" בארה"ב.

5. ספר "זכרון אש" תמיד לזכרו של הבה"ח הקדוש אליעזר שלזינגר הי"ד. הספר מחולק ל-3 אש תמיד – 'עמודי אש' חידושי תורה מרבותינו הראשונים, 'מאורי אש' מרבותינו האחרונים, 'אש תמיד 'חידושי תורה מהמנוח הקדוש, זקניו, מילי דהספידא ומאמרי הערכה. יו"ל ע"י בני משפחתו וכו', ירושלים, תשמ"ט[1898], תקע"ה ע'; בסוף הספר תמונה מעצרת תפילה בכותל המערבי שבה נראה המנוח יום קודם הריגתו. כולל גם תמונת המצבה.

בדף הפורזץ הקדשת אבי הנרצח רבי משה יהודה שלזינגר ראש ישיבת קול תורה.

הרב משה יהודה שלזינגר שליט"א (נולד בתרצ"ב, 1932) הוא ראש ישיבת קול תורה, וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. נולד בפוניבז' ליטא. אביו, הרב יחיאל מיכל שלזינגר, היה דיין בפרנקפורט דמיין וראש ומייסד ישיבת קול תורה ביחד עם הרב ברוך קונשטט. לאחר לידתו עברה המשפחה לפרנקפורט. בשנת תרצ"ח, עקב ליל הבדולח, עלתה המשפחה לירושלים. הרב שלזינגר התחנך בישיבת סלבודקה ובעיקר בישיבת קול תורה. מונה לעמוד בראשה בשנת תשנ"ה, עם פטירתו של ראש הישיבה הקודם, הרב שלמה זלמן אוירבך. בכ"ו באב תשע"ב צורף כחבר למועצת גדולי התורה של דגל התורה ביחד עם עוד שמונה חברים נוספים. הרב שלזינגר הוא חבר נשיאות ועד הישיבות וחבר נשיאות מפעל הש"ס.

כריכה מקורית, מצב מצוין.