מכירה פומבית 5
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי על דף מתוך ספר תשובותיו. ספרי קודש עתיקים ונדירים, חסידות, חב"ד, גדולי ליטא, חותמות וחתימות, מכתבים וכתבי יד, כתבי עת, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד.
4.2.19
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק
פריט 242 חתימת רבי חיים שבתי דף מתוך ספר תשובותיו בכתב יד קודשו וחתימתו
ספרי קודש עתיקים ונדירים, סלאוויטא - זיטאמיר, חסידות, חב"ד, עותקים מיוחסים, ספרי גדולי ליטא, חותמות, חתימות, הקדשות, הגהות, מכתבים, כתבי יד, כתבי עת, לאדינו, ספרי ילדים, ציונות, פקסימיליות ועוד ועוד.
שימו לב מספר פריטים חשובים נשמטו ממקומם במהלך הכנת הקטלוג והם בסוף הקטלוג.
ממכירה זו עמלת בית המכירות 23% ואין עמלת אשראי
המכירה הסתיימה
|
פריט 87:
לוט קבצים וספר מתלמידי ישיבת טעלז ומיר מספריית הרב אליעזר סרוצקין. 11 פריטים.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $80
מחיר פתיחה:
$
50
עמלת בית המכירות:
23%
לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד
|
מקבץ קבצים וספרים:
1. 5 חוברות "פרי עץ חיים". קובץ לתורה ודעת. יו"ל ע"י התאגדות – הסתדרות תלמידי ישיבת טעלז, טעלז – ניו יורק – קליוולנד. תרצ"ט – תשי"ד[ 1939 – 1954].
חוברת 1, טעלז, חשון תרצ"ט[1939], 67 ע'; שער על הכריכה.
חוברת 2, ו', ניו יורק – קליבלנד, תמוז, תש"ג[1943], 80 ע'; שער על הכריכה.
חוברת 3, ז', ניו יורק – קליבלנד, אב, תש"ה[1945], 76 ע'; שער על הכריכה.
חוברת 4, ח', ניו יורק – קליבלנד, תמוז, תש"ח[1948], 1 ד', 146 ע', 2 ד'; ללא כריכה קדמית.
חוברת 5, ט', ניו יורק – קליבלנד, כ' תמוז, תשי"ד[1954], 72 ע'; שער על הכריכה. כריכה מנותקת מגוף החוברת.
2. שני חוברות שיעורים: 1, שיעורי רבותינו (ר"י טלז) על מסכת נדרים, קליוולאנד, תש"ח[1948], 70 ע'; דף אחרון מנותק. 2. שיעור הלכה בעניין הזק שאינו ניכר, חשון, תשט"ו[1955], 8 ד'; נדפס רק מצד אחד של הדף.
3. שני חוברות "קול בית המדרש", שע"י ישיבת טעלז – שיקגו. חוברת א', חורף תשכ"ד[1964], 2, י"ד ד'; דף אחרון מנותק, מודפס רק מצד אחד של הדף. חוברת 2 חידושי תלמידים, ללא שנה, 21 ד';
ישיבת טעלז הוקמה בעיר טעלז שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו. והקימה עוד סניפים בערי ארה"ב. הישיבה נחשבת לאחת החשובות שבישיבות באירופה. עם ראשי הישיבה, שהיו "מגדולי למדני הזמן", נמנו הרב אליעזר גורדון והרב שמעון שקאפ, ובין הלומדים בה היו אנשי שם ידועים. הישיבה קמה כאנטיתזה לתנועת ההשכלה היהודית, והלימוד בה נעשה בדרך המסורתית, אך תוך התרחקות משיטת הפלפול ובהיצמדות להיגיון האנושי. עובדה זו הושפעה גם מכך שר' שמעון שקופ, בעל השיטה הייחודית בלימוד ההלכה, לימד בישיבה במשך 18 שנים. בעידודו של ר' אליעזר גורדון, התאפיינה הישיבה גם בדרך של משא ומתן-הלכתי אקטיבי, בניגוד לשמיעה פסיבית. מאפיין עיקרי נוסף של הישיבה, היה דעתנות רבה בקרב התלמידים; זו אף הביאה למאבקים אידאולוגיים בה, שנסובו בעיקר סביב שיטת המוסר, שנכנסה לישיבה בשנת 1885 בהשפעת חתנו של גורדון - ר' יוסף יהודה ליב בלוך. הביקוש ללמוד בישיבה היה גבוה, ובממוצע למדו בה כ-300 עד 350 תלמידים. היא נודעה במשטר הקפדני ששרר בהּ ובהתנהלותהּ המסודרת. ידועה במיוחד השיטה שהונהגה בהּ, לפיה חולקו התלמידים בהתאם לרמתם, ולא לפי גילם, לכמה כיתות ברמת קושי עולה.
4. חוברת "התבונה", קובץ דו חודשי, ע"י תלמידי ישיבת מיר, שנה א' חוברת א'. ב"ח, הלכה ומוסר, שער נפרד לחלק המוסר. ניו – יורק, תש"ז[1947], 12, קי"ט עמ', 1 ד', ע"ה עמ'; שער מעטפת על הכריכה, שער בתחילת הספר ושערים נפרדים בתחילת כל חלק.
ישיבת מיר בארה"ב. לאחר מעבר הישיבה משאנגחאי לארצות הברית הקים הרב אברהם קלמנוביץ' עבור התלמידים את הישיבה בברוקלין. חתנו הרב שמואל בירנבוים עמד בראש הישיבה מאז 1952 ועד פטירתו בינואר 2008. בנוסף כיהנו כראשי ישיבה הרב דוד קוויאט (מ-1976 ועד לפטירתו בסוף שנת 2009) והרב שרגא משה קלמנוביץ' (בנו של הרב אברהם).
5. ספר "שערי דעת" בו יבואר כל דיני יורה דעה בקיצור, מרבי אהרן גורדון רב ומו"ץ בניו יורק. "מהדורה יחידה" (בתשנ"ב נדפס מהדורת צילום). ירושלים, תרפ"א[1921], בדפוס הר"ש צוקרמאן, 1, ס', 1, ס"א - ק"ב, 1 ד'; שער נפרד לח"ב. מעטפת בצבע כחול "המעטפת נדירה".
דף אחרון לוח התיקון והשמטות שהוסף לאחר הדפסת הספר ונמצא רק בחלק מהטפסים.
הסכמות רבי יוסף חיים זוננפלד והרב קוק.
כריכה ישנה אולי מקורית, מעטפת בצבע כחול, נייר טוב, שוליים רחבים, מצב מצוין.
חותמות הרב אליעזר סרוצקין בן הגאון רבי זלמן סרוצקין.
רבי אהרן ב"ר מאיר גורדון זצ"ל. (תר"ח-תרפ"ב 1922). נולד בעיר מיאדיל שבליטא, ולמד תורה מאביו ומר' נחמן ראובן רב עירו שאח"כ נתמנה לאב"ד דוקשיץ. כן למד בדרויא, שם נתכנה "דער מיאדלער עילוי". שימש בהלכה את דייני העיר וילנה, בראשם ר' שלמה הכהן, והם שהסמיכוהו לרבנות בשנת תר"ל. כיהן ברבנות ראשונה בעיר וושונב. בתר"נ היגר לארצות הברית, שם שימש תחילה כרב העיר רוצ'סטר שבמדינת ניו יורק. בתר"ס עבר לניו יורק העיר, וכיהן שם כרב ברובע הברונקס, דיין בבית הדין של ר' יעקב יוסף יוסף בניו יורק ועוד. התנגד לעשיית עירוב בנוי יורק. כן היה ממייסדי אגודת הרבנים בארצות הברית. חיבר ספרים חשובים בעניני גיטין ואישות: אבן מאיר, מלאת אבן, מנחת אהרן ד"ח, שערי דעה על יו"ד. ושלחם להדפסה בפולין ובירושלים ולא בארה"ב. נפטר בשם טוב ובשיבה טובה ביום ה' מנ"א תרפ"ב.
מקבץ קבצים וספרים:
1. 5 חוברות "פרי עץ חיים". קובץ לתורה ודעת. יו"ל ע"י התאגדות – הסתדרות תלמידי ישיבת טעלז, טעלז – ניו יורק – קליוולנד. תרצ"ט – תשי"ד[ 1939 – 1954].
חוברת 1, טעלז, חשון תרצ"ט[1939], 67 ע'; שער על הכריכה.
חוברת 2, ו', ניו יורק – קליבלנד, תמוז, תש"ג[1943], 80 ע'; שער על הכריכה.
חוברת 3, ז', ניו יורק – קליבלנד, אב, תש"ה[1945], 76 ע'; שער על הכריכה.
חוברת 4, ח', ניו יורק – קליבלנד, תמוז, תש"ח[1948], 1 ד', 146 ע', 2 ד'; ללא כריכה קדמית.
חוברת 5, ט', ניו יורק – קליבלנד, כ' תמוז, תשי"ד[1954], 72 ע'; שער על הכריכה. כריכה מנותקת מגוף החוברת.
2. שני חוברות שיעורים: 1, שיעורי רבותינו (ר"י טלז) על מסכת נדרים, קליוולאנד, תש"ח[1948], 70 ע'; דף אחרון מנותק. 2. שיעור הלכה בעניין הזק שאינו ניכר, חשון, תשט"ו[1955], 8 ד'; נדפס רק מצד אחד של הדף.
3. שני חוברות "קול בית המדרש", שע"י ישיבת טעלז – שיקגו. חוברת א', חורף תשכ"ד[1964], 2, י"ד ד'; דף אחרון מנותק, מודפס רק מצד אחד של הדף. חוברת 2 חידושי תלמידים, ללא שנה, 21 ד';
ישיבת טעלז הוקמה בעיר טעלז שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו. והקימה עוד סניפים בערי ארה"ב. הישיבה נחשבת לאחת החשובות שבישיבות באירופה. עם ראשי הישיבה, שהיו "מגדולי למדני הזמן", נמנו הרב אליעזר גורדון והרב שמעון שקאפ, ובין הלומדים בה היו אנשי שם ידועים. הישיבה קמה כאנטיתזה לתנועת ההשכלה היהודית, והלימוד בה נעשה בדרך המסורתית, אך תוך התרחקות משיטת הפלפול ובהיצמדות להיגיון האנושי. עובדה זו הושפעה גם מכך שר' שמעון שקופ, בעל השיטה הייחודית בלימוד ההלכה, לימד בישיבה במשך 18 שנים. בעידודו של ר' אליעזר גורדון, התאפיינה הישיבה גם בדרך של משא ומתן-הלכתי אקטיבי, בניגוד לשמיעה פסיבית. מאפיין עיקרי נוסף של הישיבה, היה דעתנות רבה בקרב התלמידים; זו אף הביאה למאבקים אידאולוגיים בה, שנסובו בעיקר סביב שיטת המוסר, שנכנסה לישיבה בשנת 1885 בהשפעת חתנו של גורדון - ר' יוסף יהודה ליב בלוך. הביקוש ללמוד בישיבה היה גבוה, ובממוצע למדו בה כ-300 עד 350 תלמידים. היא נודעה במשטר הקפדני ששרר בהּ ובהתנהלותהּ המסודרת. ידועה במיוחד השיטה שהונהגה בהּ, לפיה חולקו התלמידים בהתאם לרמתם, ולא לפי גילם, לכמה כיתות ברמת קושי עולה.
4. חוברת "התבונה", קובץ דו חודשי, ע"י תלמידי ישיבת מיר, שנה א' חוברת א'. ב"ח, הלכה ומוסר, שער נפרד לחלק המוסר. ניו – יורק, תש"ז[1947], 12, קי"ט עמ', 1 ד', ע"ה עמ'; שער מעטפת על הכריכה, שער בתחילת הספר ושערים נפרדים בתחילת כל חלק.
ישיבת מיר בארה"ב. לאחר מעבר הישיבה משאנגחאי לארצות הברית הקים הרב אברהם קלמנוביץ' עבור התלמידים את הישיבה בברוקלין. חתנו הרב שמואל בירנבוים עמד בראש הישיבה מאז 1952 ועד פטירתו בינואר 2008. בנוסף כיהנו כראשי ישיבה הרב דוד קוויאט (מ-1976 ועד לפטירתו בסוף שנת 2009) והרב שרגא משה קלמנוביץ' (בנו של הרב אברהם).
5. ספר "שערי דעת" בו יבואר כל דיני יורה דעה בקיצור, מרבי אהרן גורדון רב ומו"ץ בניו יורק. "מהדורה יחידה" (בתשנ"ב נדפס מהדורת צילום). ירושלים, תרפ"א[1921], בדפוס הר"ש צוקרמאן, 1, ס', 1, ס"א - ק"ב, 1 ד'; שער נפרד לח"ב. מעטפת בצבע כחול "המעטפת נדירה".
דף אחרון לוח התיקון והשמטות שהוסף לאחר הדפסת הספר ונמצא רק בחלק מהטפסים.
הסכמות רבי יוסף חיים זוננפלד והרב קוק.
כריכה ישנה אולי מקורית, מעטפת בצבע כחול, נייר טוב, שוליים רחבים, מצב מצוין.
חותמות הרב אליעזר סרוצקין בן הגאון רבי זלמן סרוצקין.
רבי אהרן ב"ר מאיר גורדון זצ"ל. (תר"ח-תרפ"ב 1922). נולד בעיר מיאדיל שבליטא, ולמד תורה מאביו ומר' נחמן ראובן רב עירו שאח"כ נתמנה לאב"ד דוקשיץ. כן למד בדרויא, שם נתכנה "דער מיאדלער עילוי". שימש בהלכה את דייני העיר וילנה, בראשם ר' שלמה הכהן, והם שהסמיכוהו לרבנות בשנת תר"ל. כיהן ברבנות ראשונה בעיר וושונב. בתר"נ היגר לארצות הברית, שם שימש תחילה כרב העיר רוצ'סטר שבמדינת ניו יורק. בתר"ס עבר לניו יורק העיר, וכיהן שם כרב ברובע הברונקס, דיין בבית הדין של ר' יעקב יוסף יוסף בניו יורק ועוד. התנגד לעשיית עירוב בנוי יורק. כן היה ממייסדי אגודת הרבנים בארצות הברית. חיבר ספרים חשובים בעניני גיטין ואישות: אבן מאיר, מלאת אבן, מנחת אהרן ד"ח, שערי דעה על יו"ד. ושלחם להדפסה בפולין ובירושלים ולא בארה"ב. נפטר בשם טוב ובשיבה טובה ביום ה' מנ"א תרפ"ב.
