Auction 5
Feb 4, 2019
(Your local time)
Israel
RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 85:
Lot 3 books: 1. memoir book about rabbi hayim shmuelevich. 2. The book "ashkavtay derabbi" about maran the staypler.
more...
|
|
|
Start price:
$
50
Auction house commission:
23%
More details
VAT: On commission only
|
1."ספר הזכרון" לכבודו ולזכרו של רבינו הגדול מרן רבי חיים שמואלביץ זצ"ל ראש ישבת מיר. ירושלים, תש"ם[1980], בהוצאת מוריה, תרמ"ח ע'; כולל תמונת רבי חיים שמואלביץ.
הספר כולל: פרקי מופת מחייו, דברי זיכרון מאמרים לזכרו, חידושי תורה ממנו, שיחות מוסר ממנו, גנוזות, זכרון לראשונים, קונטרס חידושי תורה – מהגאון רבי אליהו ברוך קאמיי, חידושי רבי שמעון שקופ על מסכת נדרים, קובץ חידושי תורה מרבנים שונים.
הגאון הרב חיים ליב הלוי שמואלביץ ראש ישיבת מיר. (תרס"ג, 1902, - תשל"ט, 1979). היה ראש הישיבה בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כנער נחשב לעילוי, ובגיל צעיר נשלח ללמוד בישיבת שער התורה שבעיר גרודנה. ראש הישיבה הרב שמעון שקופ מינה אותו כמגיד שיעור בישיבה. בשנת ה'תרפ"ה עבר לישיבת מיר, ושם התפרסם בכינוי "העילוי מסטוצ'ין". בישיבה נודע כמתמיד עצום. נישא לבתו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל. בחורף תרצ"ו התמנה לר"מ בישיבה והחל למסור שעורים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, גלתה הישיבה ממיר לווילנא ולאחר כחודשיים לקיידאן. לאחר כשבעה חדשים עזבו את המקום בפקודת השלטון הקומוניסטי בעיר. התלמידים הצליחו לקבל אשרת כניסה ליפן בעזרתו של סוגיהארה, והם שהו בקובה כ-6 חודשים, ולאחר מכן עברו לשנגחאי, הישיבה שכנה בשנגחאי במשך חמש וחצי שנים. בשנת תש"ז נסע עם הישיבה לארצות הברית, וכחצי שנה אחר כך עלה לארץ ישראל וסייע לחמיו בייסוד ישיבת מיר שם. עם פטירת חותנו בשנת תשכ"ה מונה לכהן תחתיו בראשות ישיבת מיר. רבי משה פיינשטיין אמר: "כל העולם נח על כתפיו של ר' חיים". מרן הרב שך התבטא עליו: "משמת רבי חיים בטלו השקדנים".
מצב מצוין.
2. ספר "אשכבתיה דרבי". ב"ח. דברי נהי קינה ומספד שנשאו בעת הסתלקות רבן ומאורן של ישראל מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי זצוקללה"ה בעל הקהילות יעקב. בני ברק, תשמ"ו[1986], חלק א': 5 ד', שי"ד ע'; חלק ב': כנ"ל, ובסופו לקט בית רבי עובדות והנהגות ומפתחות לשני החלקים. בני ברק, תשמ"ח[1988], 6 ד', רל"ז ע'; הספר נערך ע"י הרב שמואל חסידה. הספר מכיל הספדים ומאמרים מרבנים ואדמורי"ם. ח"א יצא ליום השנה הראשון וח"ב בהמשך.
2 החלקים במצב מצוין.
מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי - הסטייפלר (תרנ"ט, 1899 - תשמ"ה, 1985) מפורסם ברוב קדושתו. היה ממנהיגי הציבור החרדי בישראל, מחבר סדרת הספרים המפורסמים "קהלות יעקב" על התלמוד. אביו היה חסיד של האדמו"ר ר' מרדכי דב ובנו רבי יהודה לייב מחסידות הורניסטייפול. למד בישיבת נובהרדוק. בתרפ"ה הוציא לאור את ספרו הראשון "שערי תבונה". בשנת תרפ"ז נשא לאשה את אחותו של החזון אי"ש. בין השנים 1927–1934 היה ר"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק שבראשות הרב שמואל וינטרוב. בתרצ"ד (1934), עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. מיד עם בואו התמנה לראש ישיבת בית יוסף. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. לצד הרב שך, הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים.
1."ספר הזכרון" לכבודו ולזכרו של רבינו הגדול מרן רבי חיים שמואלביץ זצ"ל ראש ישבת מיר. ירושלים, תש"ם[1980], בהוצאת מוריה, תרמ"ח ע'; כולל תמונת רבי חיים שמואלביץ.
הספר כולל: פרקי מופת מחייו, דברי זיכרון מאמרים לזכרו, חידושי תורה ממנו, שיחות מוסר ממנו, גנוזות, זכרון לראשונים, קונטרס חידושי תורה – מהגאון רבי אליהו ברוך קאמיי, חידושי רבי שמעון שקופ על מסכת נדרים, קובץ חידושי תורה מרבנים שונים.
הגאון הרב חיים ליב הלוי שמואלביץ ראש ישיבת מיר. (תרס"ג, 1902, - תשל"ט, 1979). היה ראש הישיבה בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כנער נחשב לעילוי, ובגיל צעיר נשלח ללמוד בישיבת שער התורה שבעיר גרודנה. ראש הישיבה הרב שמעון שקופ מינה אותו כמגיד שיעור בישיבה. בשנת ה'תרפ"ה עבר לישיבת מיר, ושם התפרסם בכינוי "העילוי מסטוצ'ין". בישיבה נודע כמתמיד עצום. נישא לבתו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל. בחורף תרצ"ו התמנה לר"מ בישיבה והחל למסור שעורים. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, גלתה הישיבה ממיר לווילנא ולאחר כחודשיים לקיידאן. לאחר כשבעה חדשים עזבו את המקום בפקודת השלטון הקומוניסטי בעיר. התלמידים הצליחו לקבל אשרת כניסה ליפן בעזרתו של סוגיהארה, והם שהו בקובה כ-6 חודשים, ולאחר מכן עברו לשנגחאי, הישיבה שכנה בשנגחאי במשך חמש וחצי שנים. בשנת תש"ז נסע עם הישיבה לארצות הברית, וכחצי שנה אחר כך עלה לארץ ישראל וסייע לחמיו בייסוד ישיבת מיר שם. עם פטירת חותנו בשנת תשכ"ה מונה לכהן תחתיו בראשות ישיבת מיר. רבי משה פיינשטיין אמר: "כל העולם נח על כתפיו של ר' חיים". מרן הרב שך התבטא עליו: "משמת רבי חיים בטלו השקדנים".
מצב מצוין.
2. ספר "אשכבתיה דרבי". ב"ח. דברי נהי קינה ומספד שנשאו בעת הסתלקות רבן ומאורן של ישראל מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי זצוקללה"ה בעל הקהילות יעקב. בני ברק, תשמ"ו[1986], חלק א': 5 ד', שי"ד ע'; חלק ב': כנ"ל, ובסופו לקט בית רבי עובדות והנהגות ומפתחות לשני החלקים. בני ברק, תשמ"ח[1988], 6 ד', רל"ז ע'; הספר נערך ע"י הרב שמואל חסידה. הספר מכיל הספדים ומאמרים מרבנים ואדמורי"ם. ח"א יצא ליום השנה הראשון וח"ב בהמשך.
2 החלקים במצב מצוין.
מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי - הסטייפלר (תרנ"ט, 1899 - תשמ"ה, 1985) מפורסם ברוב קדושתו. היה ממנהיגי הציבור החרדי בישראל, מחבר סדרת הספרים המפורסמים "קהלות יעקב" על התלמוד. אביו היה חסיד של האדמו"ר ר' מרדכי דב ובנו רבי יהודה לייב מחסידות הורניסטייפול. למד בישיבת נובהרדוק. בתרפ"ה הוציא לאור את ספרו הראשון "שערי תבונה". בשנת תרפ"ז נשא לאשה את אחותו של החזון אי"ש. בין השנים 1927–1934 היה ר"מ בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק בפינסק שבראשות הרב שמואל וינטרוב. בתרצ"ד (1934), עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. מיד עם בואו התמנה לראש ישיבת בית יוסף. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. לצד הרב שך, הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים.
