RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 216:
signatures of rabbi elchanan Halperin and stamps his father rabbi David Halperin son in law of rabbi Shmuel engel ...
more...
|
|
|
Sold for: $90
Start price:
$
50
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
|
signatures of rabbi elchanan Halperin and stamps his father rabbi David Halperin son in law of rabbi Shmuel engel, on the book "gilyoney hashas" from hgaon rabbi Yosef engel. Vina (warsha) 1937.
ספר "גליוני הש"ס" על סדר נשים מתלמוד בבלי וירושלמי, מאת הגאון הקדוש מופת הדור וכו' רבי יוסף ענגיל זצוקללה"ה ראב"ד קראקא.
"מהדורה ראשונה". ווארשא(בשער וינה), תרצ"ז[1937], בדפוס יוסף אליעזר פעדער "מווארשא", 2, ע"ח ד';
מאחורי השער הודעה מהמביא לבית הדפוס רבי יצחק מנחם מורגנשטרן בהרה"צ מקוצק. בדף 2 תודות המביא לביה"ד לאדמורי"ם ורבנים חשובים.
בדף הפורזץ ובשער: חתימות הרה"ג רבי אלחנן הלפרין מלונדון גאב"ד ראדומישלה, חותמות אביו רבי דוד הלפרין בספר. בדף ט"ו הגהה מכובדת בכ"י.
כריכה מקורית מנותקת, נייר מעט יבש טוב, שוליים נאים, מעט כתמים, באופן כללי מצב מצוין.
רבי יוסף ענגיל (מהר"י ענגיל) היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין ובגליציה בתקופת האחרונים. חיבר עשרות ספרים. בעל שיטה ייחודית ללימוד הגמרא. נולד בטארנא שבגליציה תרי"ט לר' יהודה ענגיל. משפחתו היתה מקורבת לחסידות צאנז, והוא ביקר כילד אצל רבי חיים מצאנז. למד אצל ר' דב בער שיינקל, "המגיד מטראנא", ובגיל צעיר החל ללמוד בכוחות עצמו, והגיע לגאונות, עד שנקרא "העילוי מטארנא". מסופר עליו כי בגיל צעיר פגש אותו רבי יוסף שאול נתנזון (בעל שו"ת "שואל ומשיב") ואמר: "ראיתי כבר הרבה גאונים וגדולים, אך הוא יגדל מהם". נפגש עם גדולי תורה רבים, ביניהם האדמו"ר מסוכטשוב (בעל "אבני נזר"). הוא לא רצה להתפרנס מהרבנות, ולכן השקיע את כספו בבנין דירות. אולם, בשנת תרס"ה, בזמן מלחמת רוסיה-פולין, הוחרם הבנין, והוא נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות בקראקא. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, שם פגש גדולי תורה רבים בהם רבי מאיר אריק ועוד. בסוכות תר"פ חלה בדלקת ריאות, ממנה נפטר בא' בחשוון, בהיותו בוינה, ושם נקבר. הותיר אחריו בת אחת, אשת ר' יצחק מנחם מורגנשטרן (נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק). השאיר אחריו למעלה מ – 120 כרכים גדולים של חידושי תורה, ומהם נדפסו כעשרים בלבד.
הגאון רבי דוד האלפרין זצ"ל. מגדולי היחס. מצאצאי ה'דברי חיים' מצאנז. היה בנו של הרה"צ רבי מתתי' חיים זצ"ל אב"ד דאבשיץ, נכדו של הרה"ק רבי משולם שרגא פייבוש אדמו"ר מברעזאן בעמח"ס שפת אמת עה"ת, ולמעלה בקודש נין ונכד של הרה"ק רבי נפתלי הירץ היילפרין אבד"ק ואדמו"ר ברעזאן. רבי נפתלי הירץ הנ"ל היה מבני חבורתו של החוזה מלובלין. היה חתנו של הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל. נציין שהג"ר דוד לא נתכהן מעולם ברבנות דאבשיץ, עם שנקרא כן בדרך כבוד אחר פטירת אביו (תושבי העיירה חפצו בו, אך הוא השיב פניהם ריקם, בהיותו בעל פרנסה כדלהלן). הר"ר דוד שימש רוב ימיו במשרת משגיח תמידי במפעל ייצור שומן כשר, אליה נסע במוצש"ק וחזר בעש"ק. נפטר בשואה. בנו הגה"צ רבי אלחנן האלפרין מגולדס-גרין – לונדון.
הרה"ג רבי אלחנן (ר' חונא) האלפרין. תרפ"ב-תשע"ה(1922-2015). היה רב בגולדרס גרין בלונדון ונשיא "התאחדות קהילות החרדים". כונה אב"ד ראדומישלא על שם מקום רבנות סבו רבי שמואל ענגיל. נולד בקאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), לרבי דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ועוד. אמו הייתה בתו של הרב שמואל ענגיל. למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, בגיל 14 כתב מכתב לרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה כונה "הרב הגאון". בשנת תרצ"ט (1939) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ, שהיה קרוב משפחתו. חצי שנה לאחר נישואיו פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת תשט"ו (1955) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת תש"כ 1960) ייסד בית ספר לבנות. לאחר המלחמה התקרב ל"רב מטשיבין" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור ישיבת טשיבין. לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים. בצעירותו נסע לחצרותיהם של רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ ושל רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרות של מספר אדמו"רים בפרט לרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג ורבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים. בשנת תשמ"ד (1984), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים. ספריו: שו"ת שדה אלחנן. שיחתן של עבדי אבות, סיפורי צדיקים. קובץ "יגדיל תורה". אמרי חן על התורה. כמו כן הוציא את ספרי סבו הרב שמואל אנגל, שו"ת מהר"ש חלקים ז' וח', וחידושי מהר"ש על מסכת קידושין.
ספר "גליוני הש"ס" על סדר נשים מתלמוד בבלי וירושלמי, מאת הגאון הקדוש מופת הדור וכו' רבי יוסף ענגיל זצוקללה"ה ראב"ד קראקא.
"מהדורה ראשונה". ווארשא(בשער וינה), תרצ"ז[1937], בדפוס יוסף אליעזר פעדער "מווארשא", 2, ע"ח ד';
מאחורי השער הודעה מהמביא לבית הדפוס רבי יצחק מנחם מורגנשטרן בהרה"צ מקוצק. בדף 2 תודות המביא לביה"ד לאדמורי"ם ורבנים חשובים.
בדף הפורזץ ובשער: חתימות הרה"ג רבי אלחנן הלפרין מלונדון גאב"ד ראדומישלה, חותמות אביו רבי דוד הלפרין בספר. בדף ט"ו הגהה מכובדת בכ"י.
כריכה מקורית מנותקת, נייר מעט יבש טוב, שוליים נאים, מעט כתמים, באופן כללי מצב מצוין.
רבי יוסף ענגיל (מהר"י ענגיל) היה רב וראש ישיבה חשוב בפולין ובגליציה בתקופת האחרונים. חיבר עשרות ספרים. בעל שיטה ייחודית ללימוד הגמרא. נולד בטארנא שבגליציה תרי"ט לר' יהודה ענגיל. משפחתו היתה מקורבת לחסידות צאנז, והוא ביקר כילד אצל רבי חיים מצאנז. למד אצל ר' דב בער שיינקל, "המגיד מטראנא", ובגיל צעיר החל ללמוד בכוחות עצמו, והגיע לגאונות, עד שנקרא "העילוי מטארנא". מסופר עליו כי בגיל צעיר פגש אותו רבי יוסף שאול נתנזון (בעל שו"ת "שואל ומשיב") ואמר: "ראיתי כבר הרבה גאונים וגדולים, אך הוא יגדל מהם". נפגש עם גדולי תורה רבים, ביניהם האדמו"ר מסוכטשוב (בעל "אבני נזר"). הוא לא רצה להתפרנס מהרבנות, ולכן השקיע את כספו בבנין דירות. אולם, בשנת תרס"ה, בזמן מלחמת רוסיה-פולין, הוחרם הבנין, והוא נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות בקראקא. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, שם פגש גדולי תורה רבים בהם רבי מאיר אריק ועוד. בסוכות תר"פ חלה בדלקת ריאות, ממנה נפטר בא' בחשוון, בהיותו בוינה, ושם נקבר. הותיר אחריו בת אחת, אשת ר' יצחק מנחם מורגנשטרן (נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק). השאיר אחריו למעלה מ – 120 כרכים גדולים של חידושי תורה, ומהם נדפסו כעשרים בלבד.
הגאון רבי דוד האלפרין זצ"ל. מגדולי היחס. מצאצאי ה'דברי חיים' מצאנז. היה בנו של הרה"צ רבי מתתי' חיים זצ"ל אב"ד דאבשיץ, נכדו של הרה"ק רבי משולם שרגא פייבוש אדמו"ר מברעזאן בעמח"ס שפת אמת עה"ת, ולמעלה בקודש נין ונכד של הרה"ק רבי נפתלי הירץ היילפרין אבד"ק ואדמו"ר ברעזאן. רבי נפתלי הירץ הנ"ל היה מבני חבורתו של החוזה מלובלין. היה חתנו של הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל. נציין שהג"ר דוד לא נתכהן מעולם ברבנות דאבשיץ, עם שנקרא כן בדרך כבוד אחר פטירת אביו (תושבי העיירה חפצו בו, אך הוא השיב פניהם ריקם, בהיותו בעל פרנסה כדלהלן). הר"ר דוד שימש רוב ימיו במשרת משגיח תמידי במפעל ייצור שומן כשר, אליה נסע במוצש"ק וחזר בעש"ק. נפטר בשואה. בנו הגה"צ רבי אלחנן האלפרין מגולדס-גרין – לונדון.
הרה"ג רבי אלחנן (ר' חונא) האלפרין. תרפ"ב-תשע"ה(1922-2015). היה רב בגולדרס גרין בלונדון ונשיא "התאחדות קהילות החרדים". כונה אב"ד ראדומישלא על שם מקום רבנות סבו רבי שמואל ענגיל. נולד בקאשוי (קושיצה) שבצ'כוסלובקיה (כיום בסלובקיה), לרבי דוד הלפרין שכיהן כרבה של דובשיץ, צאצא לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ועוד. אמו הייתה בתו של הרב שמואל ענגיל. למד אצל סבו רבי שמואל ענגיל, בגיל 14 כתב מכתב לרבי יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), ובמכתב התשובה כונה "הרב הגאון". בשנת תרצ"ט (1939) היגר ללונדון והיה מקורבו של רבי שלום מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ, שהיה קרוב משפחתו. חצי שנה לאחר נישואיו פתח את בית הכנסת, "בית שמואל" בשכונת גולדרס גרין, כיום מבתי הכנסת הגדולים בשכונה. הוא פתח בבית הכנסת ישיבה לבחורים, אשר לאחר המלחמה היוותה את בסיס ה"מתיבתא" של הרב אברהם ישכר פרדס, שהיה רבה של דנקוב בפולין. הוא כיהן במתיבתא כר"מ, עד שהחל לכהן כדיין בבית הדין. בשנת תשט"ו (1955) הקים את בית הספר "פרדס", על שם הרב פרדס שנפטר ערירי. עד לשנותיו האחרונות נהג לערוך בחינה בבית הספר מדי שבוע. בשנת תש"כ 1960) ייסד בית ספר לבנות. לאחר המלחמה התקרב ל"רב מטשיבין" וראה בו כרבו המובהק. הוא נהג לאסוף כספים עבור ישיבת טשיבין. לא השתייך לחצר חסידית מסוימת, והיה מקורב לאדמו"רים רבים. בצעירותו נסע לחצרותיהם של רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ ושל רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב שהתגורר בקאשוי. לאחר המלחמה נסע לחצרות של מספר אדמו"רים בפרט לרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג ורבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק. היה מרבה להעביר מסורות וסיפורי חסידים. בשנת תשמ"ד (1984), לאחר פטירת הרב שלמה שיינפלד, מונה במקומו לנשיא ארגון התאחדות קהילות החרדים. ספריו: שו"ת שדה אלחנן. שיחתן של עבדי אבות, סיפורי צדיקים. קובץ "יגדיל תורה". אמרי חן על התורה. כמו כן הוציא את ספרי סבו הרב שמואל אנגל, שו"ת מהר"ש חלקים ז' וח', וחידושי מהר"ש על מסכת קידושין.
