RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 213:
signatures of rabaney tzfat – hgaon rabbi Shmuel heler and rabbi hayim situhon and other signatures on set "yam ...
more...
|
|
|
Sold for: $150
Start price:
$
80
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
|
signatures of rabaney tzfat – hgaon rabbi Shmuel heler and rabbi hayim situhon and other signatures on set "yam shel shlomo". Shtetin-lemberg 1861-2.
ספר
"ים של שלמה" על הש"ס. מרבי שלמה לוריא "המהרש"ל".
שטעטטין-לעבערג, תרכ"א-ב[1861-2], בדפוס ע. שרענטצעל. כ"א: "מסכת יו"ט-ביצה". 3, ל"ה ד'; "מסכת יבמות". 2, פ' ד'; "מסכת קידושין". 1, מ"ה ד'; "מסכת גיטין". 1, נ"ו ד'; "מסכת חולין". 2, ק"י ד'; כ"ב: "מסכת בבא קמא". 2, ק"כ ד'; כ"ג: "מסכת כתובות". לעמבערג, תרכ"א[1861], 1, נ"ד ד';
לכל מסכת שער נפרד.
בכ"א חתימות בעלות: ישראל יצחק העליר? העלמער? במו"ה יוסף אברהם... חתימות מרובות של הנ"ל בשערים, בראשי הדפים ועוד.
בכ"ב לפחות 10 חתימות של הגאון רבי שמואל העליר אב"ד "צפת" וכן חתימות רבי חיים סתהון והגהה קצרה בכ"י.
כריכות יחסית חדשות פשוטות, כתמים, מעט קרעים קטנים ללא חסר, באופן כללי מצב טוב מאוד.
רבינו המהרש"ל - הגאון רבי שלמה לוריא (ר"ע בערך-של"ד 1510-1573), אב"ד ור"מ לובלין. מענקי הרוח של יהדות פולין בראשית התקופה המכונה "תקופת האחרונים". מגדולי פוסקי ההלכה ומפרשי התלמוד בכל הדורות. מחכמי דור דעה - דורם של מרן הבית יוסף, הרמ"א והאר"י הקדוש. בסמכותו התורנית הרחבה ובהעמדת מאות תלמידים הקים עוּלה של תורה וביסס את המרכז התורני הגדול בפולין וסביבתה.
רבי שמואל הלר (העליר) (תקס"ג – תרמ"ד) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. יליד גליציה. טרם עלייתם ארצה, נחשב סבו, הרב אברהם פרץ, לאחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה - רבי יעקב יצחק הורוביץ. שלושה דורות של בני המשפחה המורחבת הגיעו והתיישבו בצפת ובטבריה, כנראה בין השנים ה'תקע"ב -ה'תקע"ד. המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה, עד מהרה השתלבה המשפחה בחיי הקהילה הצפתית, והייתה לחלק מהנהגתה. ברעש האדמה הגדול שפקד את צפת ב-ה'תקצ"ז. באסון זה איבד הרב הלר את רעייתו ושלושת ילדיהם. כעבור זמן קצר נישא והקים משפחה חדשה. תפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לאותם אישים שהנהיגו את הקהילה ולאחר מותו של רבו ר' אברהם דב מאוורוטש בשנת ה'ת"ר, היה ר' שמואל הלר לדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. כמו"כ היה מקורב לגדולי הצדיקים שבגולה אשר נתנו בו אמון רב בהנהגת הקהילה בצפת. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע; במערכות היחסים התוך-צפתיים ובקשרי צפת עם ריכוזים יהודיים אחרים בארץ-ישראל; במארג הקשרים של צפת עם התפוצה היהודית ועם אפוטרופוסי היישוב היהודי. הלך לעולמו בכ"ב בטבת ה'תרמ"ד. עדויות רבות על פועלו נמצאות במוזיאון "בית המאירי" בצפת. ספריו: דרך נשר, סאיני תרפ"ט. כבוד מלכים - בענין שריפת בגדים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, ירושלים תרל"ד. רפואות וסגולות, ירושלים תרס"ז. שו"ת שם משמואל, ירושלים תשל"ט.
רבי חיים סתהון ראב"ד צפת. נולד לאביו חכם מנשה מטלוב ביום י"ח שבט תרל"א (1871) בעיר צפת. אביו שהיה מחכמי ארם צובא, שימש ראש בתי הדין ורב העיר צפת. בשנת תרל"ב (1872), בהיותו בן שנה, חזרה משפחתו לארם צובא. בשנת תרל"ו (1876) אביו נפטר, ואמו חזרה לעיר צפת, ונישאה בשנית ליצחק יעקב סאליער מעדת האשכנזים. הוא נשלח ללמוד בתלמוד תורה של האשכנזים, ואחר התחנך גם מפי חכמים ספרדים. בשנת תרס"ב (1902), החל לשמש כרבה של העיר צפת אך חשקו הגדול בלימוד התורה, לא נתן לו להמשיך בעול הרבנות, והוא עזב אותה לטובת שקידה בתורה, ועמל על כתיבת ספרו 'ארץ החיים', בו קיבץ ואסף את מנהגי ארץ ישראל. העוני הרב שהיה בתקופה זו בארץ ישראל היו מנת חלקו. בזמן מלחמת העולם הראשונה הסתפק בארוחה אחת ביום, שכללה לחם שעורים וקערת דייסה. במעט הכסף שהשיג העדיף לרכוש נפט כדי להאיר את חשכת הלילה, שיוכל להמשיך ולשקוד על תלמודו. הוא ניחן בזיכרון רב. נפטר בשנת תרע"ח (1918).
ספר
"ים של שלמה" על הש"ס. מרבי שלמה לוריא "המהרש"ל".
שטעטטין-לעבערג, תרכ"א-ב[1861-2], בדפוס ע. שרענטצעל. כ"א: "מסכת יו"ט-ביצה". 3, ל"ה ד'; "מסכת יבמות". 2, פ' ד'; "מסכת קידושין". 1, מ"ה ד'; "מסכת גיטין". 1, נ"ו ד'; "מסכת חולין". 2, ק"י ד'; כ"ב: "מסכת בבא קמא". 2, ק"כ ד'; כ"ג: "מסכת כתובות". לעמבערג, תרכ"א[1861], 1, נ"ד ד';
לכל מסכת שער נפרד.
בכ"א חתימות בעלות: ישראל יצחק העליר? העלמער? במו"ה יוסף אברהם... חתימות מרובות של הנ"ל בשערים, בראשי הדפים ועוד.
בכ"ב לפחות 10 חתימות של הגאון רבי שמואל העליר אב"ד "צפת" וכן חתימות רבי חיים סתהון והגהה קצרה בכ"י.
כריכות יחסית חדשות פשוטות, כתמים, מעט קרעים קטנים ללא חסר, באופן כללי מצב טוב מאוד.
רבינו המהרש"ל - הגאון רבי שלמה לוריא (ר"ע בערך-של"ד 1510-1573), אב"ד ור"מ לובלין. מענקי הרוח של יהדות פולין בראשית התקופה המכונה "תקופת האחרונים". מגדולי פוסקי ההלכה ומפרשי התלמוד בכל הדורות. מחכמי דור דעה - דורם של מרן הבית יוסף, הרמ"א והאר"י הקדוש. בסמכותו התורנית הרחבה ובהעמדת מאות תלמידים הקים עוּלה של תורה וביסס את המרכז התורני הגדול בפולין וסביבתה.
רבי שמואל הלר (העליר) (תקס"ג – תרמ"ד) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. יליד גליציה. טרם עלייתם ארצה, נחשב סבו, הרב אברהם פרץ, לאחד ממקורבי החוזה מלובלין ועובדה זו זימנה גם לנכדו מפגשים עם החוזה - רבי יעקב יצחק הורוביץ. שלושה דורות של בני המשפחה המורחבת הגיעו והתיישבו בצפת ובטבריה, כנראה בין השנים ה'תקע"ב -ה'תקע"ד. המשפחה נמנתה על העילית הלמדנית של מזרח אירופה, עד מהרה השתלבה המשפחה בחיי הקהילה הצפתית, והייתה לחלק מהנהגתה. ברעש האדמה הגדול שפקד את צפת ב-ה'תקצ"ז. באסון זה איבד הרב הלר את רעייתו ושלושת ילדיהם. כעבור זמן קצר נישא והקים משפחה חדשה. תפס מקום מרכזי ביותר בהנהגת הקהילה היהודית בצפת. תחילה, כמקורב לאותם אישים שהנהיגו את הקהילה ולאחר מותו של רבו ר' אברהם דב מאוורוטש בשנת ה'ת"ר, היה ר' שמואל הלר לדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. כמו"כ היה מקורב לגדולי הצדיקים שבגולה אשר נתנו בו אמון רב בהנהגת הקהילה בצפת. מעגלי חייו ופעליו שזורים בהווי החסידי, המזרח-אירופאי, ממנו הגיע; במערכות היחסים התוך-צפתיים ובקשרי צפת עם ריכוזים יהודיים אחרים בארץ-ישראל; במארג הקשרים של צפת עם התפוצה היהודית ועם אפוטרופוסי היישוב היהודי. הלך לעולמו בכ"ב בטבת ה'תרמ"ד. עדויות רבות על פועלו נמצאות במוזיאון "בית המאירי" בצפת. ספריו: דרך נשר, סאיני תרפ"ט. כבוד מלכים - בענין שריפת בגדים בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, ירושלים תרל"ד. רפואות וסגולות, ירושלים תרס"ז. שו"ת שם משמואל, ירושלים תשל"ט.
רבי חיים סתהון ראב"ד צפת. נולד לאביו חכם מנשה מטלוב ביום י"ח שבט תרל"א (1871) בעיר צפת. אביו שהיה מחכמי ארם צובא, שימש ראש בתי הדין ורב העיר צפת. בשנת תרל"ב (1872), בהיותו בן שנה, חזרה משפחתו לארם צובא. בשנת תרל"ו (1876) אביו נפטר, ואמו חזרה לעיר צפת, ונישאה בשנית ליצחק יעקב סאליער מעדת האשכנזים. הוא נשלח ללמוד בתלמוד תורה של האשכנזים, ואחר התחנך גם מפי חכמים ספרדים. בשנת תרס"ב (1902), החל לשמש כרבה של העיר צפת אך חשקו הגדול בלימוד התורה, לא נתן לו להמשיך בעול הרבנות, והוא עזב אותה לטובת שקידה בתורה, ועמל על כתיבת ספרו 'ארץ החיים', בו קיבץ ואסף את מנהגי ארץ ישראל. העוני הרב שהיה בתקופה זו בארץ ישראל היו מנת חלקו. בזמן מלחמת העולם הראשונה הסתפק בארוחה אחת ביום, שכללה לחם שעורים וקערת דייסה. במעט הכסף שהשיג העדיף לרכוש נפט כדי להאיר את חשכת הלילה, שיוכל להמשיך ולשקוד על תלמודו. הוא ניחן בזיכרון רב. נפטר בשנת תרע"ח (1918).
