Auction 5
Feb 4, 2019
(Your local time)
Israel
RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 203:
Signatures by harav hagaon rabbi tzvi pesa frank on book of 4 pamphlets 'tora mitziyon'. Jerusalem 1887-8. "first ...
more...
|
|
|
Start price:
$
60
Auction house commission:
23%
More details
VAT: On commission only
|
Signatures by harav hagaon rabbi tzvi pesa frank on book of 4 pamphlets 'tora mitziyon'. Jerusalem 1887-8. "first edition". Colored casings. Long and important signers list at each pamphlet.
כרך חוברות כתב העת החשוב "תורה מציון". 4 חוברות מהתקופה הראשונה של כתב העת, גליונות 'תורה מציון' מכילים חידושי תורה מרבנן גאוני וחכמי הזמן. החוברת יוצאת כל שלושה חודשים,
ע"י שמואל הלוי צוקרמן.
"מהדורה ראשונה". ירושלים, תרמ"ז – מ"ח[1887-8], בדפוס שמואל הלוי צוקרמאן ושותפיו.
חוברת א'. מעטפת קדמית ואחורית בצבע סגלגל, ו- מ"ח ד';
חוברת ב'. מעטפת כנ"ל בצבע אדמדם. "במקור" מ"ח ד'; בעותק שלפנינו מעטפת כנ"ל, 2, ז' – מ"ח ד' חסרים דפים ג' – ו'.
חוברת ג'. מעטפת כנ"ל בצבע ירוק, מ' ד';
חוברת ד'. מעטפת כנ"ל בצבע ירוק, 1, ג' – מ"ה ד';
הסכמות רבני ירושלים בשלושת החוברות הראשונות.
רשימת חותמים ארוכה וחשובה בראשות רבנים חשובים, הרשימה מתחילה בתחילת ח"א והמשכים בחוברות הבאות.
רישומי בעלות שייך להרב ר' אליעזר חפץ, וחתימות צבי פסח פראנק בעברית ולועזית. החתימות בעיפרון.
כריכה פשוטה, נייר יבש טוב, שוליים נאים, באופן כללי מצב מצוין.
תורה מציון היה כתב עת תורני שיצא כירחון בירושלים בין השנים ה'תרמ"ז-ה'תרס"ב (1887-1902). כתב העת שימש כבמה תורנית מרכזית לחידושיהם התורניים ופסקיהם ההלכתיים של רבני ירושלים, והשתתפו בו גם רבנים ידועים מאירופה ומארצות הברית. מו"ל כתב העת ועורכו האחראי היה המדפיס הירושלמי שמואל צוקרמן, והעורך הראשי במשך רוב שנות קיומו של כתב העת היה הרב יעקב אורנשטיין.
כתב העת הופץ למנויים שקיבלו מדי שבוע חוברת בגודל גיליון (בויגין) אחד, ופעם בשלושה חודשים, לאחר הפצת 12 גליונות שלחה המערכת למנויים דף שער מיוחד כדי לאפשר את כריכת הגליונות במאסף אחד. לאחר עשר שנות פעילות הדפיס צוקרמן ספר מפתחות-אינדקס מיוחד למאמרים שהופיעו ב-40 גליונות כתב העת.
בכתב העת "תורה מציון" השתתפו כמעט כל רבני ירושלים בתקופת פעילותו ובהם המהרי"ל דיסקין ותלמידיו: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יצחק שלמה בלוי והעורך רבי יעקב אורנשטיין, ראש ישיבת אהל משה. רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט, והראשונים לציון, רבי רפאל מאיר פניז'ל ורבי יעקב שאול אלישר. גם רבנים משאר חלקי הארץ נטלו חלק בכתיבת חידושיהם בכתב העת: הרב נפתלי הירץ הלוי, רבה של יפו; והרב רחמים יוסף פרנקו, רבה של חברון. עם השנים הפך כתב העת לבמה תורנית מרכזית ובולטת, ורבנים רבים שלחו את חידושיהם לפרסום, בהם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה והנצי"ב מוולוז'ין. הרב יהודה ליב צירלסון, הרב צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק והרב שמואל הלל אייזיקס מניו יורק.
הרב צבי פסח פראנק היה הרב הראשי לירושלים ומחשובי הפוסקים בדור הקודם. (תרל"ג – תשכ"א). נולד בקובנה שבליטא לאביו ר' יהודה לייב, מתלמידי ישיבת וולוז'ין ומראשוני העסקנים באגודת חובבי ציון "חדרה" שנוסדה בעירו. בצעירותו למד בישיבת טלז ובישיבת סלבודקה. עלה ארצה בשנת תרנ"ג והחל ללמוד בישיבת עץ חיים ובישיבת תורת חיים. נישא לנכדתו של הרב חיים יעקב שפירא, ראש בית דינו של רבי שמואל סלנט. עבר ללמוד ביפו בשנת תרס"ב. ביפו נפגשו הרב קוק והרב פראנק, ונרקמו ביניהם קשרי ידידות חזקים, והשניים אף פעלו יחד בהקמת הרבנות הראשית לישראל. חזר לירושלים, ובהשפעת הרב שפירא, החל להתמחות בהוראת הלכה אצל חברי בית הדין. בשנת תרס"ז מינה הרב סלנט את הרב פראנק לכהן כדיין בבית דינו. בתרצ"ו, נבחר הרב פראנק לכהן כרבה האשכנזי של ירושלים. על כתב מינויו לרבנות היו חתומים כל רבני העיר. נודע כמומחה גדול ביותר בהתרת עגונות, לחם בתוקף נגד גיוס בנות לצבא. עסק רבות בגמילות חסדים. נפטר שנת תשכ"א.
כרך חוברות כתב העת החשוב "תורה מציון". 4 חוברות מהתקופה הראשונה של כתב העת, גליונות 'תורה מציון' מכילים חידושי תורה מרבנן גאוני וחכמי הזמן. החוברת יוצאת כל שלושה חודשים,
ע"י שמואל הלוי צוקרמן.
"מהדורה ראשונה". ירושלים, תרמ"ז – מ"ח[1887-8], בדפוס שמואל הלוי צוקרמאן ושותפיו.
חוברת א'. מעטפת קדמית ואחורית בצבע סגלגל, ו- מ"ח ד';
חוברת ב'. מעטפת כנ"ל בצבע אדמדם. "במקור" מ"ח ד'; בעותק שלפנינו מעטפת כנ"ל, 2, ז' – מ"ח ד' חסרים דפים ג' – ו'.
חוברת ג'. מעטפת כנ"ל בצבע ירוק, מ' ד';
חוברת ד'. מעטפת כנ"ל בצבע ירוק, 1, ג' – מ"ה ד';
הסכמות רבני ירושלים בשלושת החוברות הראשונות.
רשימת חותמים ארוכה וחשובה בראשות רבנים חשובים, הרשימה מתחילה בתחילת ח"א והמשכים בחוברות הבאות.
רישומי בעלות שייך להרב ר' אליעזר חפץ, וחתימות צבי פסח פראנק בעברית ולועזית. החתימות בעיפרון.
כריכה פשוטה, נייר יבש טוב, שוליים נאים, באופן כללי מצב מצוין.
תורה מציון היה כתב עת תורני שיצא כירחון בירושלים בין השנים ה'תרמ"ז-ה'תרס"ב (1887-1902). כתב העת שימש כבמה תורנית מרכזית לחידושיהם התורניים ופסקיהם ההלכתיים של רבני ירושלים, והשתתפו בו גם רבנים ידועים מאירופה ומארצות הברית. מו"ל כתב העת ועורכו האחראי היה המדפיס הירושלמי שמואל צוקרמן, והעורך הראשי במשך רוב שנות קיומו של כתב העת היה הרב יעקב אורנשטיין.
כתב העת הופץ למנויים שקיבלו מדי שבוע חוברת בגודל גיליון (בויגין) אחד, ופעם בשלושה חודשים, לאחר הפצת 12 גליונות שלחה המערכת למנויים דף שער מיוחד כדי לאפשר את כריכת הגליונות במאסף אחד. לאחר עשר שנות פעילות הדפיס צוקרמן ספר מפתחות-אינדקס מיוחד למאמרים שהופיעו ב-40 גליונות כתב העת.
בכתב העת "תורה מציון" השתתפו כמעט כל רבני ירושלים בתקופת פעילותו ובהם המהרי"ל דיסקין ותלמידיו: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יצחק שלמה בלוי והעורך רבי יעקב אורנשטיין, ראש ישיבת אהל משה. רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט, והראשונים לציון, רבי רפאל מאיר פניז'ל ורבי יעקב שאול אלישר. גם רבנים משאר חלקי הארץ נטלו חלק בכתיבת חידושיהם בכתב העת: הרב נפתלי הירץ הלוי, רבה של יפו; והרב רחמים יוסף פרנקו, רבה של חברון. עם השנים הפך כתב העת לבמה תורנית מרכזית ובולטת, ורבנים רבים שלחו את חידושיהם לפרסום, בהם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה והנצי"ב מוולוז'ין. הרב יהודה ליב צירלסון, הרב צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק והרב שמואל הלל אייזיקס מניו יורק.
הרב צבי פסח פראנק היה הרב הראשי לירושלים ומחשובי הפוסקים בדור הקודם. (תרל"ג – תשכ"א). נולד בקובנה שבליטא לאביו ר' יהודה לייב, מתלמידי ישיבת וולוז'ין ומראשוני העסקנים באגודת חובבי ציון "חדרה" שנוסדה בעירו. בצעירותו למד בישיבת טלז ובישיבת סלבודקה. עלה ארצה בשנת תרנ"ג והחל ללמוד בישיבת עץ חיים ובישיבת תורת חיים. נישא לנכדתו של הרב חיים יעקב שפירא, ראש בית דינו של רבי שמואל סלנט. עבר ללמוד ביפו בשנת תרס"ב. ביפו נפגשו הרב קוק והרב פראנק, ונרקמו ביניהם קשרי ידידות חזקים, והשניים אף פעלו יחד בהקמת הרבנות הראשית לישראל. חזר לירושלים, ובהשפעת הרב שפירא, החל להתמחות בהוראת הלכה אצל חברי בית הדין. בשנת תרס"ז מינה הרב סלנט את הרב פראנק לכהן כדיין בבית דינו. בתרצ"ו, נבחר הרב פראנק לכהן כרבה האשכנזי של ירושלים. על כתב מינויו לרבנות היו חתומים כל רבני העיר. נודע כמומחה גדול ביותר בהתרת עגונות, לחם בתוקף נגד גיוס בנות לצבא. עסק רבות בגמילות חסדים. נפטר שנת תשכ"א.
