RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
and rare seforim, Slavita and Zitamir seforim, Chassidus seforim, Chabad articles, Litta Gedoilim, stamps, signatures, handwritten letters, newspapers from those era's, children's books, Zionist artifacts, facsimilia of Seforim and Handwritten documents.
Please note that from sale number 5, the commission will be 23% and there will be no credit card fee.
Here are some important messages in regards to our sales.
The auction has ended
|
LOT 261:
Help request letter from rabbi ben tziyon avraam kuhinka head of the beyt din of kahal hasfaradim in Jerusalem to ...
more...
|
|
|
Sold for: $100
Start price:
$
100
Buyer's Premium: 23%
More details
VAT: 17%
On commission only
|
Help request letter from rabbi ben tziyon avraam kuhinka head of the beyt din of kahal hasfaradim in Jerusalem to rabbi avraam avichezr head of beyt din in Jerusalem and Egypt. 1927.
מכתב בכתב ידו של
רבי בן ציון אברהם קואינקה ראב"ד בק"ק ספרים בירושלים בבקשת עזרה וסיוע
מרבי אברהם אביכזר ראב"ד באלכסנדריה. תאריך י"ח כסלו תרפ"ז
נכתב על נייר מכתבים רשמי. כת"י ספרדי. גודל 21/27 ס"מ. 19 שורות. סימני קיפול. מעט חורים זעירים. קרע בצד. מצב מצוין.
הרב בן ציון אברהם קואינקה (תרכ"ז - תרצ"ז) היה ראש אב בית דין ופוסק של העדה הספרדית בירושלים ובתקופה מסוימת גם בחברון. יצא לו שם כעילוי. בהיותו בן שלושים, התמנה לראש ישיבת 'תפארת ירושלים'. לאחר מאורעות תרפ"ט בהם נהרגו רבני הקהילה היהודית בחברון, שימש רב בקהילת יהודי חברון, שחזרו להתגורר בה עד מאורעות תרצ"ו. חבר המועצה הראשונה של מועצת הרבנות הראשית וחבר תנועת המזרחי. עם תלמידיו נמנו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב הראשי לירושלים הרב אליהו פרדס. היה העורך הראשון של כתב העת התורני "המאסף". הרב קואינקה נמנה עם הרבנים הספרדיים הראשונים שהצטרפו לתנועת המזרחי. נקבר בהר הזיתים בירושלים. את ספרייתו התורנית הוריש לסמינר למורים של המזרחי (נקרא היום: מכללת ליפשיץ) בירושלים ושם נמצאת היא עד היום.
הרב אברהם אביכזיר (1866 - 1944) היה רב באלכסנדריה ובארץ ישראל. כיהן כרב העדה המערבית בירושלים וכחבר מועצת הרבנות הראשית. נולד באוראן שבאלג'יריה בשנת 1866 לאב שהגיע מתאפילאלת שבמרוקו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל צעיר עלה עם אמו לירושלים. לאחר שלמד בחדר עבר לבית מדרש 'דורש ציון' ואחר כך למד אצל הרב אלעזר בן טובו שהיה רב עדת המערבים בירושלים. בבגרותו הקים עם אחרים תלמוד תורה לילדי עדת המוגרבים וכן עסק בפעולות חסד. לאחר פטירת רבו הוציא לאור את ספרו פקודת אלעזר. באייר תרנ"ב יצא בשליחות עדת המוגרבים לצפון אפריקה ובעברו באלכסנדריה נתבקש להשאר בה וללמד בתלמוד תורה שם. בתלמוד תורה הוא הכשיר צוות של מלמדים והוציא ספרי לימוד. לאחר זמן הוזמן לשמש כסופר ומזכיר הרבנות באלכסנדריה. בשנת תרס"ח (1908), לאחר פטירתו של הרב אליהו בכור חזן, נתמנה לממלא מקום הרב של אלכסנדריה עד הגעתו של הרב רפאל דלה-פרגולה. בתקופה זו הפך לסגנו של הרב דלה-פרגולה, לאחר פטירתו של בתרפ"ג, הוא שוב נתמנה לממלא מקום הרב של אלכסנדריה, עד בואו של הרב דוד פראטו. יצר קשרים עם משפחות עשירות במצרים ועסק בפעולות צדקה למען עניי אלכסנדריה וארץ ישראל. בין השאר הוא היה ממנהלי בית החולים המקומי. הוא תיקן תקנות שונות ובהם ביטול מנהג הבאת פרחים להלוויות. בשנות מלחמת העולם הראשונה הוא עסק בקליטת הפליטים היהודים שגורשו מארץ ישראל ובשליחת סיוע ליהודים בירושלים. באייר תרפ"ח חזר לירושלים ונתמנה לראש רבני עדת המוגרבים ונשיא כבוד של העדה. הוא התיישב ברוממה בבית שנבנה עבורו וכלל בית כנסת. בית כנסת זה עדיין פעיל ונקרא בשם "זכור לאברהם" על שמו. החל משנת 1936 כיהן הרב אביכזיר כחבר מועצת הרבנות הראשית. הרב אביכזיר נפטר בשנת תש"ה.
נכתב על נייר מכתבים רשמי. כת"י ספרדי. גודל 21/27 ס"מ. 19 שורות. סימני קיפול. מעט חורים זעירים. קרע בצד. מצב מצוין.
הרב בן ציון אברהם קואינקה (תרכ"ז - תרצ"ז) היה ראש אב בית דין ופוסק של העדה הספרדית בירושלים ובתקופה מסוימת גם בחברון. יצא לו שם כעילוי. בהיותו בן שלושים, התמנה לראש ישיבת 'תפארת ירושלים'. לאחר מאורעות תרפ"ט בהם נהרגו רבני הקהילה היהודית בחברון, שימש רב בקהילת יהודי חברון, שחזרו להתגורר בה עד מאורעות תרצ"ו. חבר המועצה הראשונה של מועצת הרבנות הראשית וחבר תנועת המזרחי. עם תלמידיו נמנו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב הראשי לירושלים הרב אליהו פרדס. היה העורך הראשון של כתב העת התורני "המאסף". הרב קואינקה נמנה עם הרבנים הספרדיים הראשונים שהצטרפו לתנועת המזרחי. נקבר בהר הזיתים בירושלים. את ספרייתו התורנית הוריש לסמינר למורים של המזרחי (נקרא היום: מכללת ליפשיץ) בירושלים ושם נמצאת היא עד היום.
הרב אברהם אביכזיר (1866 - 1944) היה רב באלכסנדריה ובארץ ישראל. כיהן כרב העדה המערבית בירושלים וכחבר מועצת הרבנות הראשית. נולד באוראן שבאלג'יריה בשנת 1866 לאב שהגיע מתאפילאלת שבמרוקו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל צעיר עלה עם אמו לירושלים. לאחר שלמד בחדר עבר לבית מדרש 'דורש ציון' ואחר כך למד אצל הרב אלעזר בן טובו שהיה רב עדת המערבים בירושלים. בבגרותו הקים עם אחרים תלמוד תורה לילדי עדת המוגרבים וכן עסק בפעולות חסד. לאחר פטירת רבו הוציא לאור את ספרו פקודת אלעזר. באייר תרנ"ב יצא בשליחות עדת המוגרבים לצפון אפריקה ובעברו באלכסנדריה נתבקש להשאר בה וללמד בתלמוד תורה שם. בתלמוד תורה הוא הכשיר צוות של מלמדים והוציא ספרי לימוד. לאחר זמן הוזמן לשמש כסופר ומזכיר הרבנות באלכסנדריה. בשנת תרס"ח (1908), לאחר פטירתו של הרב אליהו בכור חזן, נתמנה לממלא מקום הרב של אלכסנדריה עד הגעתו של הרב רפאל דלה-פרגולה. בתקופה זו הפך לסגנו של הרב דלה-פרגולה, לאחר פטירתו של בתרפ"ג, הוא שוב נתמנה לממלא מקום הרב של אלכסנדריה, עד בואו של הרב דוד פראטו. יצר קשרים עם משפחות עשירות במצרים ועסק בפעולות צדקה למען עניי אלכסנדריה וארץ ישראל. בין השאר הוא היה ממנהלי בית החולים המקומי. הוא תיקן תקנות שונות ובהם ביטול מנהג הבאת פרחים להלוויות. בשנות מלחמת העולם הראשונה הוא עסק בקליטת הפליטים היהודים שגורשו מארץ ישראל ובשליחת סיוע ליהודים בירושלים. באייר תרפ"ח חזר לירושלים ונתמנה לראש רבני עדת המוגרבים ונשיא כבוד של העדה. הוא התיישב ברוממה בבית שנבנה עבורו וכלל בית כנסת. בית כנסת זה עדיין פעיל ונקרא בשם "זכור לאברהם" על שמו. החל משנת 1936 כיהן הרב אביכזיר כחבר מועצת הרבנות הראשית. הרב אביכזיר נפטר בשנת תש"ה.
