מכתב מאת יהודה לייב גורדון - סבלו האישי ממחלות שונות

מכתב מאת יהודה לייב גורדון - סבלו האישי ממחלות שונות

מכתב קשה רווי מכאוב ונימת דכאון, שכתב גורדון שעה שסבל מחוליים שונים. במכתב מפרט את מחלותיו הקשות ואת סבלו הרב בלשון מליצית משהו. לא נתברר למי מוען המכתב הפונה לנמען בתואר 'חסידי היקר, הנתעה בלוא להאמין בישועה בקר!'.

'אתה שואל למחלתי מה היא ומה שמה. ידידי, תתקנ"ג חלאים שונים הכין הבורא ברוך הוא להמית בהם בני אדם שהם בערך שליש יותר ממניין המצות שבם זכה הקב"ה את ישראל, ומאי נפקא מינה לך באיזה מן הדרכים האלה...זה שנה ויותר החליתי במחלת הפלשתים הקדמונים אשר גם בעלי המסורה כבר לא ידעו איזה שם יקראו לה בלה"ק עכברים או טחורים, והנה למחלה זו בלבד, שהיא מחלתן של צדיקים, לא שמתי לבי ואמרתי חביבין עלי יסורין. השתא הפלשתים ששהו אצל ארון האלקים רק שבעה חדשים לקו במחלה זאת, איש אשר כמוני אשר ישב אצלו כמעט כל ימי חייו... יש שאמרו עליה כי 'פוליפוס' (בס' שמואל בשם 'עכברים'), ויש שהעלוה למדרגת סרטן...' בהמשך כותב גורדון אודות שהותו בבית החולים בברלין לטיפולים שונים במחלתו.

בסוף המכתב כותב גורדון את דעתו על כתיבת שירים בעת הזו: 'אני אמרתי בצוק העתים האלה אין חפץ לישראל בשירים ומליצות ובגינות פרחים, והכותבים ומוציאים אותם לאור אינם רואים ברכה במעשה ידיהם...'.

יהודה לייב גורדון [1830-1892] – מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה. יצירתיו כללו שירים מקוריים ומתורגמים, משלים, פיליטונים, סיפורים ומאמרי-מחקר ובקורת. נולד בוילנה בשנת 1830 ובשנות ילדותו למד ב"חדר" ורכש בקיאות רבה בתלמוד ובתנ"ך. בנערותו התקרב לתנועת ההשכלה והחל לקרוא ספרות כללית, ללמוד שפות זרות ולקשור קשרי-ידידות עם כמה מהמשכילים הגדולים בתקופתו, שהשפיעו עליו רבות. במשך 20 שנים עבד כמורה בבתי-ספר בפוניבז', שאולאי וטלז. משנתפרסם כמשורר, הוזמן לסט. פטרבורג בשנת 1872 על-מנת לשמש שם כמזכיר הקהילה וכמנהל חברת "מפיצי השכלה בישראל". הרבה לכתוב בכתב-העת "המליץ" והיה מעורכי "המגיד". נפטר בסט. פטרבורג בשנת 1892. 

יתכן שחסר סוף למכתב. [1] דף נייר כתוב משני צידיו. גב המכתב קושקש [בצורת x] ללא פגיעת טקסט. 21x13 ס"מ. כתם גדול עקב מריחת הדיו. נקבי תיוק. מצב טוב.