Auction 8
Special and rare items -among others: the first Hassidic Siddur in the world, Kabbalistic glosses handwritten by Rabbi Meir of Premishlan
By King David Auctions
Contact auction house
Jan 20, 2019
Yehuda ha-Nasi St 22, Jerusalem, Israel
Rare books, letters by rabbis, manuscripts by Rebbes, items from the day the State of Israel was established, Holocaust and She'erit Ha'Pletah, art, coins and banknotes
The auction has ended
|
LOT 58:
The Passport of the Greatest Kabbalist of His Generation Rabbi Shlomo Elyashuv Author of 'Leshem Shvo Ve'Achlamah' ...
more...
|
|
|
Start price:
$
4,000
Estimated price :
$5,000 - $6,000
Buyer's Premium: 20%
VAT: 17%
On commission only
|
The Passport of the Greatest Kabbalist of His Generation Rabbi Shlomo Elyashuv Author of 'Leshem Shvo Ve'Achlamah', with Documentation of His Journey to the Land of Israel
תעודת פספורט סובייטית, של המקובל הקדוש רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם שבו ואחלמה". הומל, תרפ"ד [1923].
הדרכון מודפס ברוסית ובצרפתית, על ידי "הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית".
מהפספורט שלפנינו מתגלים פרטים על מסע עלייתו לארץ של גדול מקובלי דורו, רבי שלמה אלישוב זיע"א, כשהוא בן 82. עמו עולים בני משפחתו: בתו - מרת חיה מושא (מוסיה), חתנו רבי אברהם פופקא-אלישוב, ונכדו הילד יוסף שלום – לימים מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, פוסק הדור.
בדפי הדרכון חותמות, המעידות על נסיעה מהומל, דרך מוסקבה, אודסה וטורקיה, לכיוון ארץ ישראל.
מרן הגאון המקובל רבי שלמה אלישוב (תר"א-תרפ"ו) היה גדול המקובלים בדורו, מצאצאי האריז"ל. "המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו" (לשון תלמידו רבי אריה לוין בשער החוברת שכתב על תולדותיו – המצורפת לפריט). כבר מגיל צעיר בגדלותו בחכמת הקבלה.
בשנת תר"מ הסכימו גדולי הדור שרבי שלמה הוא היחיד שראוי להוציא לאור את כתבי הקבלה שלה גר"א, הרמח"ל ורבי יצחק אייזיק חבר, שהיו ספונים עד אז. רוב כתבי הגר"א בקבלה נערכו על ידו לדפוס. הגהותיו על ספר 'עץ חיים' נדפסו במהדורת ורשה תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל].
סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה.
ספריו וכתביו נכתבו ברוב קדושה, יראה ובטהרה [ולפי המסופר, היה משתמש גם ב"השבעת הקולמוס"].
גדלותו וקדושתו היו מפורסמות בכל קצוות תבל. בעל 'החפץ חיים' זירז את תלמידו הצדיק רבי אליהו דושניצר ללכת לקבל את פני בעל ה"לשם", באמרו כי בעולם הזה עוד אפשר לזכות לראותו, אולם בעולם העליון יהיה מקומו בהיכלות העליונים גבוה מעל גבוה, ונהיה רחוקים ממנו. "אם אומר להלל ולשבח את גאון עולם וצדיק כביר זה, פאר ישראל, חכם הרזים – אין זה מהמידה", כתב מקורבו הראי"ה קוק.
רבי שלמה עמד בקשרי מכתבים עם גדולי חכמי זמנו, בהם רבי ישראל מסלאנט, ה'חפץ חיים', רבי איצל'ה בלאזר, ועוד.
בשנת תרפ"ד עלה לירושלים, והתקבל בהערצה רבה על ידי גדולי המקובלים בירושלים, בהם גם הרב השד"ה (חיים שאול הכהן דוויק) ותלמידי ה'בן איש חי' ששמעו מרבם את גדולת ה'לשם'.
יחד עמו עלה נכדו מרן רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהיה אז נער בגיל שלש עשרה וחצי, ולימים נודע שמו כאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו.
במסיבה שנערכה לכבודו בהגעתו לירושלים, בירך המקובל רבי אהרן שלמה מהריל "שהחיינו", והמקובל רבי אליהו יעקב לעג'ימי בירך בשם ומלכות "שחלק מחכמתו ליריאיו".
"בקסם קדוש משך אחריו את כל עין רואיו", העיד מחותנו רבי אריה לוין זצ"ל. "היה מקבל את כל אדם שאר בא לתועלת להשיח דאגתו ולשאול בעצתו בסבר פנים יפות, והיה מעודד ומחזק את כל מר נפש" .
רבי שלמה נפטר בשנת תרפ"ד. בהספדו של הראי"ה קוק אמר: "אילו זכינו היינו רואים עמודא דנהורא מעל קברו, כראוי לחד בדרא או לתרי בדרא, כי הגאון הקדוש היה חד בדרא בחכמת האמת", והעידו רבי אריה לוין, כי בהלוויה שנערכה בחצות הלילה "זכינו כל המשתתפים שמה לראות במו עינינו "עמודא דנהורא", כעין מראה הקשת תחת כיפת השמים עד סתימת הגולל, כולם ראו ותמהו!".
בנוסח שקבע הראי"ה על מצבתו, נכתב: "ממרומים שולח ציר לפענח נעלמות, האיש מחשכי עולם בלשם שבו ואחלמות, הרב הדומה למלאך ד' צבאות, גאון עולם למופת ואות, רזי עולם בתורת אמת, לפניו הם פתוחות וגלויות....".
מצב טוב-בינוני. ללא תמונת הפספורט של בעל ה'לשם'.
הדרכון מודפס ברוסית ובצרפתית, על ידי "הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית".
מהפספורט שלפנינו מתגלים פרטים על מסע עלייתו לארץ של גדול מקובלי דורו, רבי שלמה אלישוב זיע"א, כשהוא בן 82. עמו עולים בני משפחתו: בתו - מרת חיה מושא (מוסיה), חתנו רבי אברהם פופקא-אלישוב, ונכדו הילד יוסף שלום – לימים מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, פוסק הדור.
בדפי הדרכון חותמות, המעידות על נסיעה מהומל, דרך מוסקבה, אודסה וטורקיה, לכיוון ארץ ישראל.
מרן הגאון המקובל רבי שלמה אלישוב (תר"א-תרפ"ו) היה גדול המקובלים בדורו, מצאצאי האריז"ל. "המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו" (לשון תלמידו רבי אריה לוין בשער החוברת שכתב על תולדותיו – המצורפת לפריט). כבר מגיל צעיר בגדלותו בחכמת הקבלה.
בשנת תר"מ הסכימו גדולי הדור שרבי שלמה הוא היחיד שראוי להוציא לאור את כתבי הקבלה שלה גר"א, הרמח"ל ורבי יצחק אייזיק חבר, שהיו ספונים עד אז. רוב כתבי הגר"א בקבלה נערכו על ידו לדפוס. הגהותיו על ספר 'עץ חיים' נדפסו במהדורת ורשה תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל].
סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה.
ספריו וכתביו נכתבו ברוב קדושה, יראה ובטהרה [ולפי המסופר, היה משתמש גם ב"השבעת הקולמוס"].
גדלותו וקדושתו היו מפורסמות בכל קצוות תבל. בעל 'החפץ חיים' זירז את תלמידו הצדיק רבי אליהו דושניצר ללכת לקבל את פני בעל ה"לשם", באמרו כי בעולם הזה עוד אפשר לזכות לראותו, אולם בעולם העליון יהיה מקומו בהיכלות העליונים גבוה מעל גבוה, ונהיה רחוקים ממנו. "אם אומר להלל ולשבח את גאון עולם וצדיק כביר זה, פאר ישראל, חכם הרזים – אין זה מהמידה", כתב מקורבו הראי"ה קוק.
רבי שלמה עמד בקשרי מכתבים עם גדולי חכמי זמנו, בהם רבי ישראל מסלאנט, ה'חפץ חיים', רבי איצל'ה בלאזר, ועוד.
בשנת תרפ"ד עלה לירושלים, והתקבל בהערצה רבה על ידי גדולי המקובלים בירושלים, בהם גם הרב השד"ה (חיים שאול הכהן דוויק) ותלמידי ה'בן איש חי' ששמעו מרבם את גדולת ה'לשם'.
יחד עמו עלה נכדו מרן רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), שהיה אז נער בגיל שלש עשרה וחצי, ולימים נודע שמו כאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו.
במסיבה שנערכה לכבודו בהגעתו לירושלים, בירך המקובל רבי אהרן שלמה מהריל "שהחיינו", והמקובל רבי אליהו יעקב לעג'ימי בירך בשם ומלכות "שחלק מחכמתו ליריאיו".
"בקסם קדוש משך אחריו את כל עין רואיו", העיד מחותנו רבי אריה לוין זצ"ל. "היה מקבל את כל אדם שאר בא לתועלת להשיח דאגתו ולשאול בעצתו בסבר פנים יפות, והיה מעודד ומחזק את כל מר נפש" .
רבי שלמה נפטר בשנת תרפ"ד. בהספדו של הראי"ה קוק אמר: "אילו זכינו היינו רואים עמודא דנהורא מעל קברו, כראוי לחד בדרא או לתרי בדרא, כי הגאון הקדוש היה חד בדרא בחכמת האמת", והעידו רבי אריה לוין, כי בהלוויה שנערכה בחצות הלילה "זכינו כל המשתתפים שמה לראות במו עינינו "עמודא דנהורא", כעין מראה הקשת תחת כיפת השמים עד סתימת הגולל, כולם ראו ותמהו!".
בנוסח שקבע הראי"ה על מצבתו, נכתב: "ממרומים שולח ציר לפענח נעלמות, האיש מחשכי עולם בלשם שבו ואחלמות, הרב הדומה למלאך ד' צבאות, גאון עולם למופת ואות, רזי עולם בתורת אמת, לפניו הם פתוחות וגלויות....".
מצב טוב-בינוני. ללא תמונת הפספורט של בעל ה'לשם'.
