Rare books, letters by rabbis, manuscripts by Rebbes, items from the day the State of Israel was established, Holocaust and She'erit Ha'Pletah, art, coins and banknotes
|
LOT 26:
The Shulchan Aruch of Reb Yoel Moshe Solomon, the Founder of 'Mother of the Moshavot', Petach Tikvah
more...
|
|
|
Sold for: $650
Start price:
$
200
Estimated price:
$400 - $600
Auction house commission: 20%
VAT: 17% On commission only
|
The Shulchan Aruch of Reb Yoel Moshe Solomon, the Founder of 'Mother of the Moshavot', Petach Tikvah
אשלי רברבי. שלחן ערוך אבן העזר עם פירושים, חלקם נדפסים לראשונה, ובהם: חידושי רבי עקיבא איגר. חלק ראשון. קניגסברג, תרי"ט [1859]. הובא לבית הדפוס על ידי בנו של רעק"א – רבי בנימין וואלף איגר, וחתנו.
בשער הספר חתימתו הנדירה במיוחד של ר' יואל משה סלומון, מגדולי בוני ארץ ישראל, ומייסד פתח תקוה, "אם המושבות" בשנת תרל"ח. "סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה" – כך ניתן לתאר את אישיותו המיוחדת. כגודל חזונו המרומם לפיתוח יישובה של ארץ ישראל, שהיה מיוסד על אדני קודש, כך גודל הצלחת מעשיו הברוכים והחשובים, אשר מפריים אנו נהנים עד היום בארץ ישראל.
ר' יואל משה סלומון (תקצ"ח-תרע"ג), עיתונאי והוגה ירושלמי, עורך ומדפיס, ממייסדי ירושלים החדשה שמחוץ לחומות, משבעת החברים הראשונים ב'נחלת שבעה' (השכונה הראשונה בירושלים), ומייסד פתח תקוה. ממייסדי שכונת 'מאה שערים' בירושלים. חבר ה'ועד הכללי' – המוסד העליון ביותר של העדה האשכנזית בירושלים.
כשנשלח לאחר נישואיו להשתלם בישיבות ליטא ניבאו לו שיהפוך לרבה של עיר הולדתו. מהר מאוד התברר כי לא זה הכיוון של סלומון הצעיר. ר' יואל משה דחה הצעות לכהן ברבנות ברוסיה, בטענה שהוא מעדיף ליהנות מעמל כפיו בארץ ישראל.
בשנת תרל"ח (1878) נמנה הרב סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקווה, והתיישב במקום. הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה במקום, וייסד את המושבה יהוד. ביהוד חי ועבד שבע שנים, ובערוב ימיו שב לירושלים. בין שלל פעילויותיו: רכישת הקרקע שעליה נבנה בית החולים המרכזי 'ביקור חולים'.
ר' יואל משה עסק גם בפעילות תורנית. הוא היה גבאי בית הכנסת הגדול 'בית יעקב' ('החורבה') שאבותיו פעלו להקמתו, ומסר שם שיעור יומי בגמרא.
בשנת תרנ"ה נשלח כשד"ר מטעם "הוועד הכללי כנסת ישראל" לרוסיה, וכשהיה בעיר בויסק התארח אצל רב הקהילה הרב קוק. בעקבות מפגש זה פעל להבאתו של הראי"ה קוק לא"י כדי שיכהן כרבה של העיר יפו והמושבות. מאמציו נשאו פרי, ואכן הרב קוק עלה ארצה, כיהן כרבה של יפו, לאחר מכן כרבה הראשי של ירושלים ושל ארץ ישראל כולה, כשהזכות הגדולה נזקפת לזכותו של רי"מ סלומון.
בשנת תרצ"ג פרסם הרב קוק מאמר מיוחד על הרב יואל משה סלומון בחוברת של פנחס גרייבסקי "מגנזי ירושלים" : "מעת היכרתיו בהיותו אורח בביתי בחוץ לארץ, בעיר בויסק, נתמלאתי נהרה מהליבוב אשר ליבבני איש ירושלים הזה, בחן שפתיו ורוח בינתו ובלהבת האידיאלים שלו לתחיית ישראל על אדמתו ברגש מלא אצילות וטהרה..." .
גיל הפריט: 160 שנה.
רס דף.
מצב טוב. כריכה מקורית, חצי עור, נאה. עותק מרשים. כתמי זמן רבים. מעט סימני עש במעט דפים. שיקומים במספר דפים ובשער. תיקון בכתב יד בדף ריב.
אשלי רברבי. שלחן ערוך אבן העזר עם פירושים, חלקם נדפסים לראשונה, ובהם: חידושי רבי עקיבא איגר. חלק ראשון. קניגסברג, תרי"ט [1859]. הובא לבית הדפוס על ידי בנו של רעק"א – רבי בנימין וואלף איגר, וחתנו.
בשער הספר חתימתו הנדירה במיוחד של ר' יואל משה סלומון, מגדולי בוני ארץ ישראל, ומייסד פתח תקוה, "אם המושבות" בשנת תרל"ח. "סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה" – כך ניתן לתאר את אישיותו המיוחדת. כגודל חזונו המרומם לפיתוח יישובה של ארץ ישראל, שהיה מיוסד על אדני קודש, כך גודל הצלחת מעשיו הברוכים והחשובים, אשר מפריים אנו נהנים עד היום בארץ ישראל.
ר' יואל משה סלומון (תקצ"ח-תרע"ג), עיתונאי והוגה ירושלמי, עורך ומדפיס, ממייסדי ירושלים החדשה שמחוץ לחומות, משבעת החברים הראשונים ב'נחלת שבעה' (השכונה הראשונה בירושלים), ומייסד פתח תקוה. ממייסדי שכונת 'מאה שערים' בירושלים. חבר ה'ועד הכללי' – המוסד העליון ביותר של העדה האשכנזית בירושלים.
כשנשלח לאחר נישואיו להשתלם בישיבות ליטא ניבאו לו שיהפוך לרבה של עיר הולדתו. מהר מאוד התברר כי לא זה הכיוון של סלומון הצעיר. ר' יואל משה דחה הצעות לכהן ברבנות ברוסיה, בטענה שהוא מעדיף ליהנות מעמל כפיו בארץ ישראל.
בשנת תרל"ח (1878) נמנה הרב סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקווה, והתיישב במקום. הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה במקום, וייסד את המושבה יהוד. ביהוד חי ועבד שבע שנים, ובערוב ימיו שב לירושלים. בין שלל פעילויותיו: רכישת הקרקע שעליה נבנה בית החולים המרכזי 'ביקור חולים'.
ר' יואל משה עסק גם בפעילות תורנית. הוא היה גבאי בית הכנסת הגדול 'בית יעקב' ('החורבה') שאבותיו פעלו להקמתו, ומסר שם שיעור יומי בגמרא.
בשנת תרנ"ה נשלח כשד"ר מטעם "הוועד הכללי כנסת ישראל" לרוסיה, וכשהיה בעיר בויסק התארח אצל רב הקהילה הרב קוק. בעקבות מפגש זה פעל להבאתו של הראי"ה קוק לא"י כדי שיכהן כרבה של העיר יפו והמושבות. מאמציו נשאו פרי, ואכן הרב קוק עלה ארצה, כיהן כרבה של יפו, לאחר מכן כרבה הראשי של ירושלים ושל ארץ ישראל כולה, כשהזכות הגדולה נזקפת לזכותו של רי"מ סלומון.
בשנת תרצ"ג פרסם הרב קוק מאמר מיוחד על הרב יואל משה סלומון בחוברת של פנחס גרייבסקי "מגנזי ירושלים" : "מעת היכרתיו בהיותו אורח בביתי בחוץ לארץ, בעיר בויסק, נתמלאתי נהרה מהליבוב אשר ליבבני איש ירושלים הזה, בחן שפתיו ורוח בינתו ובלהבת האידיאלים שלו לתחיית ישראל על אדמתו ברגש מלא אצילות וטהרה..." .
גיל הפריט: 160 שנה.
רס דף.
מצב טוב. כריכה מקורית, חצי עור, נאה. עותק מרשים. כתמי זמן רבים. מעט סימני עש במעט דפים. שיקומים במספר דפים ובשער. תיקון בכתב יד בדף ריב.
