שישים וחמש מכתבים מהרבנות הראשית לארץ ישראל, משנת תש"י עד שנת תשי"א.חתומים בחותמת בית דין גדול לערעורים, או בחותמת ...

שישים וחמש מכתבים מהרבנות הראשית לארץ ישראל, משנת תש"י עד שנת תשי"א.חתומים בחותמת בית דין גדול לערעורים, או בחותמת הרבנות הראשית. ובחתימת הרב שמואל אהרון שזורי (י"א סיוון תרמ"ה, 25 במאי 1885 - י"ט בשבט תש"מ, 6 בפברואר 1980) היה המזכיר הראשון של הרבנות הראשית לישראל ועורך כתב העת התורני "קול תורה". יקיר ירושלים. שזורי נולד בירושלים לרב בן ציון ושרה ובר, בן למשפחת רבנים מפורסמת שעל ראשיה נמנים הרב ברוך תאומים-פרנקל, רבי שמואל שמלקה הורוביץ, רבי יואל סירקיש, המגלה עמוקות ועוד. אבי אביו היה רבי מרדכי אליעזר ובר, תלמידו המובהק של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בשנת תרס"ד (1904) נישא לעלקה שרה בת הרב משה ישראל ברינשטיין, מצאצאי אבות החסידות בפולין רבי דוד מלעלוב ורבי יעקב יצחק רבינוביץ ("היהודי הקדוש" מפשיסחה), ומצד אמה מצאצאי רבי אהרן הגדול מקרלין.

את תורתו קנה שזורי בישיבת אור חדש, אשר יסדו תלמידיו של רבי ישראל סלנטר בחצר שטרויס שבשכונת מוסררה. בראשות הישיבה עמד הרב יונה ראם שממנו קנה את דרך הלימוד הישיבתית שהייתה מקובלת בישיבות שבליטא.

משעמד על דעתו דבק בהתבטלות מוחלטת באדמו"רי לעלוב בירושלים והיה איש אמונם. לאחר פטירת האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן, דבק הרב שזורי בבנו רבי משה מרדכי מלעלוב.

מעמדו של שזורי בין החסידים ביסס את מעמדו של רבי משה מרדכי כממשיך השושלת, לאחר ששזורי הטיל את כל כובד משקלו ויוקרתו האישית ועמד לצדו בקיבוץ העדה והנהגתה.המכתבים נכתבו לרבנות הראשית בירושלים, וכן לבית הדין של הרבנות הראשית לארץ ישראל. רוב המכתבים הינם אישור קבלת תיקים בשמם המלא, באחרים הצעות להיתרי נישואין, בדיקות לאישור מתן רישיון עריכת דין , והזמנה לישיבת מועצה מורחבת, לבעיות שנתגלעו, לדוגמת "קביעת סדר ונוהג ליום הזיכרון לחללי שואת אירופא", " שאלת יבוא הבשר מפולין, ו"מינוי ועדה לבדיקת המצב הדתי ברוח ובמעשה בצבא ישראל" המכתבים במצב מצוין.