עותק מספריית ישיבת "אוהל משה ויהודית" שע"י השר "משה מונטיפיורי" בראמסגט שבאנגליה. "מהדורה יחידה". "פרי עץ חיים". על ...

עותק מספריית ישיבת "אוהל משה ויהודית" שע"י השר "משה מונטיפיורי" בראמסגט שבאנגליה. "מהדורה יחידה". "פרי עץ חיים". על הרמב"ם, טור, ש"ס ופוסקים. מאת רבי חיים אביגדור זצ"ל. אמשטרדם, תק"ב[1742].

ספר "פרי עץ חיים". חידושים על הרמב"ם, ארבעה טורים, חידושי ש"ס ופוסקים. קונטרס ביאורים על תשובות הרא"ש, דרושים לפי פרשיות התורה, בפתח הספר (עמודים א-י) מספר שאלות ותשובות בעיקרן מרבי מרדכי בר מנחם (מח"ס "מאמר מרדכי") שנמסרו לו מרבו בעל "כהונת עולם" לעיין בהם ולהעיר עליהם. מאת כמוה"ר הגאון רבי חיים אביגדור זלל"ה.

"מהדורה יחידה". אמשטרדם, תק"ב(1742) . - [דפוס צילום מהוצאה ראשונה ללא עריכה וללא הוספות נדפס בימינו]. בדפוס יוסף דיין. [3], עז דף. הקדמה מענינת של המחבר ובו מתולדותיו [ראה להלן]. כמו כן הקדמה ארוכה מאת המגיה והמסדר רבי דוד ב"ר רפאל מילדולה. עם הסכמות רבני אמשטרדם ספרדים ואשכנזים: רבי דוד ישראל עטיאס ורבי יצחק חיים ן’ דנא די בריטו; ‬ רבי אריה ליב; ‬ רבי יוסף ב"ר שמעון עקיבא בער ורבי משה ב"ר שמעון פרנקפורט. נציין שיש שינויים טיפוגרפיים בשער הספר.‬

בדף סג הגה"ה בכתב יד ספרדי, חתומה: דוד.

כריכת ישיבת 'אוהל משה ויהודית' מקורית. שער מנותק. נייר עבה וטוב. שולים נאים. מצב מצוין.

כאמור ספר זה הינו מספרייתו אשר היה בבית מדרשו עם חותמת מיוחדת ע"ג כריכת הספר באותיות זהב: ישיבת אהל משה ויהודית בק"ק ראמסגט יע"א ה'תרכ"ז לברי"ע, 5627.

ישיבת "אוהל משה ויהודית" שע"י השר משה מונטיפיורי בראמסגט שבאנגליה:

לאחר פטירתה של זוגתו מרת יהודית ע"ה בשנת תרכ"ז, החליט השר משה מונטיפיורי לפתוח ישיבה על שמו ושם אשתו מרת יהודית בשם "אוהל משה ויהודית", שבה ילמדו קומץ תלמידי חכמים מעולים במשך כל השבוע אשר הוא החזיקם בכספו. הישיבה נפתחה באחוזתו בעיר ראמסגעט שבצפון אנגליה (שגם אחוזת קבריהם נמצאת שם באחוזה הנ"ל). בבית הכנסת שבנה לשם ולתפארת שקיים עד היום הזה [בשנת 1832. רכש משה מונטיפיורי אחוזה בשם "איסט קליף". בשטח זה הייתה בזמן הקנייה חממה בסגנון איטלקי שמשכה את עינו של מונטיפיורי והשפיעה על החלטתו. הוא בנה במקום את מעון הקיץ שלו, בצמוד לבית בנה מונטיפיורי גם בית כנסת. המיקום שנבחר הוא תל שממנו נשקף גן גדול. ביתו של מונטיפיורי נהרס עם השנים אולם בית הכנסת שרד ושימש את יהודי העדה הספרדית במקום]. ובה הקים ספריה עם ספרים יקרי ערך וכתבי יד נדירים. כל ספר וכת"י היה חתום בחותמת מיוחדת המצ"ב. בשנת תרפ"ו החל לשמש כראש ישיבת "אוהל משה ויהודית" הרב המפורסם רבי שם טוב גאנין זצ"ל מירושלים – אנגליה. מחבר ספר "כתר שם טוב" ועוד. בתפקיד זה שימש עד לשנת תשי"א. הרב שם טוב גאגין היה רב, דיין, ראש ישיבה, מחבר ספרים, ומשורר. כיהן כחבר בית הדין הרבני של קהילת קהיר, רב בקהילת הספרדים במנצ'סטר, ואב בית הדין לקהילות הספרדים בלונדון.

בשנת תרכ"ט יצא לאור קונטרס ובו 8 עמודים "סדרי הלימוד סדר הלמוד והתקנות בישיבת אהל משה ויהודית בעיר ראמסגעט נוסדה והוכנה על ידי השר כמהר"ר משה מונטיפיורי לזכרון רעיתו ... יהודית לאדי מונטיפיורי". ‬שבו מפורטים סדרי הלימוד והתקנות ללומדים. כמו"כ יצאו לאור לדפוס מס' ספרים מכתבי יד נדירים ששכנו כבוד בספריה שע"י הישיבה: 'סדר הגדה כמנהג תימן' עם פירוש ערבי (לונדון תרנ"ו). 'ספר האסופות' לראשונים לרבי אליהו ב"ר יצחק מקרקושנא (לונדון תש"א/ב). 'עזר הדת' לרבי יצחק פולקר (לונדון תרס"ו).כמו"כ פרסם פרפ' בניהו בשנת תש"ט קובץ של עשרות אגרות מוועד 'מדרש כנסת ישראל' בק"ק ליוורנו משנות ת"ק – תקי"ז אש שכנו כבוד בישיבת אהל משה ויהודית. כן נמכרו לאחרונה בבתי מכירות מס' פריטים נוספים ששכנו כבוד בספריה.

תולדות המחבר: רבי חיים אביגדור זצ"ל נולד בשנת ת"ס (1700) בקושטא בעת שהיתה בתפארתה, הוא התייתם בגיל צעיר ומצא בית אצל רבי משה הכהן אחד מגדולי קושטא מחבר הספר הגדול "כהונת עולם" וחתנו של מהר"ש פרימו. התאבק בעפר רגלי החכמים ובפרט בצילו של הגאון רבי אליעזר נחום זצ"ל הראב"ד וה'ראשון לציון'.

רבי חיים אביגדור ופטרונו רבי משה הכהן למדו בישיבתו המפורסמת של הגאון רבי חיים קמחי שהיתה למעשה בית אולפנא רבתי והיתה מהמיוחדים בממלכת תוגרמה בתקופת היותה מכלל יופי ומקום שתורה יוצאת ממנו שחותמו של בעל 'משנה למלך' טבוע עליה רבי חיים קמחי היה מהגדולים שבתלמידי ה'משנה למלך' ובישיבתו נשאו ונתנו בדברי ה'משנה למלך' עוד בטרם נדפס הספר. גם בעל ה"מחנה אפרים" היה פוקד את בית מדרשו של רבי חיים ומשמיע שם מתורתו,

בשלב מסוים כונן רבי חיים קמחי את בית מדרשו בעיר הקודש צפת ת"ו ולאחר שרבי חיים אביגדור לא זכה להבנות בזש"ק גמר בדעתו לשנות את מקומו ועלה להתיישב גם הוא בצפת ושב לבית מדרשו של רבו. עם פטירת רבו התפזרה הישיבה ור' חיים אביגדור שב לעיר מולדתו, אך לא בא אל המנוחה והנחלה והרבה הרפתקאות ותלאות היו מנת חלקו כפי שפירט בהקדמת ספרו.