Auction 4 ספרי קודש עתיקים ונדירים, חסידות, חב"ד, הגדות, גדולי ליטא, מכתבים, חותמות וחתימות ועוד.... ועוד...

By BRAND AUCTIONS

Sunday, 16.12.18 , RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
The auction has ended

LOT 32:

נדיר. יצא לאור ע"י הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זצ"ל שהוסיף מחידושיו. "עיר מקלט". על מנין וטעמי המצוות. לרבי דוד לידא ...

Sold for: $170
Start price:
$ 100
Auction house commission: 20%
VAT: On commission only
16/12/2018 at BRAND AUCTIONS

נדיר. יצא לאור ע"י הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זצ"ל שהוסיף מחידושיו. "עיר מקלט". על מנין וטעמי המצוות. לרבי דוד לידא מאמשטרדם זצ"ל. אונגוואר תרל"א. "מהדורה שניה".
ספר "עיר מקלט". על מנין וטעמי המצוות. לרבי דוד לידא מאמשטרדם זצ"ל. אונגוואר, תרל"א(1871). עה, [2] דף. דפוס לא ידוע. יצא לאור ע"י הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זצ"ל שהוסיף הקדמה, "פרפראות" ומכתב חידושי תורה אל ר’ שלמה גאנצפריד. ‬ הסכמה: תלמיד החת"ס רבי חיים צבי הירש מאנהיימער זצ"ל.
בדף הפרוזץ חתימת: הרב חי"ל האניג והגהותיו בכתב ידו וחלקם חתומות בחתימת ידו. הנ"ל היה לו הוצאת ספרים בלונדון בשם "החינוך", דפוס חי"ל האניג ובניו.

כריכה מקורית. נייר מעט יבש אבל טוב. נקבי עש בשוליים העליונים עם פגיעה בכותרת. באופן כללי מצב טוב מאוד.

הגאון המקובל רבי דוד לידא (שצ"ב?-חשון תנ"ז 1632-1696), מגדולי רבני דורו. רב במספר קהילות חשובות, ומחבר פורה. תלמידו של הגאון הנודע רבי העשיל מקראקא ובן-דורם של בעל הש"ך ובעל הט"ז. נולד בעיר זוואלין בווהלין, לאביו רבי אריה ליב ולאמו שהיתה אחות רבי משה רבקה'ש בעל "באר הגולה". היה קרוב-משפחה של בעל השל"ה הקדוש. משנת תל"א כיהן ברבנות בכמה מערי ליטא וגרמניה, לידא, ועוד. משנת תל"ז כיהן כרבה של מגנצא, ומשנת תמ"א כיהן כרבה של הקהילה האשכנזית שבאמשטרדם, בזמן בו כיהן רבי יעקב ששפורטש כרב בקהילה הספרדית באמשטרדם.
חיבר ספרים רבים בהלכה, קבלה ודרוש: עיר דוד, שומר שבת, דברי דוד, חלקי אבנים, סוד ה', שרביט הזהב, עיר מקלט, מגדל דוד, ועוד. הסכמותיו והקדמותיו מופיעות על ספרים רבים שנדפסו בדורו, בהם ההסכמה שנתן בשנת תנ"ב להדפסת ספר טורי זהב (ט"ז), להגאון רבי דוד הלוי. כותבי תולדותיו של רבי דוד לידא מציינים שהיה לו בכתובים חיבור בשם "באר מים חיים" על ארבעת חלקי שלחן ערוך, וכן כותבים שחיבר חיבור מיוחד ובו ביאור על שלחן ערוך אורח חיים, שני אלו לא נדפסו מעולם. יתכן וההגהות שלפנינו בכתב יד, שימשו לו כאבני יסוד לחיבוריו אלו. כמו כן יש לציין שחלק מהנושאים הנידונים באריכות בהגהותיו כאן בהלכות שבת, מוזכרים בקצרה בספרו "שומר שבת" (אמשטרדם, תמ"ז - ספרו זה נדפס בשנית בזולקווה תקס"ו ביוזמתו של המגיד מקוזניץ, עם הסכמתו).
ספרו "עיר מקלט", על תרי"ג מצוות וטעמיהן, נדפס במהדורות רבות, חלקן עם הגהות החיד"א. בשנת תרל"א נדפס הספר בעיר אונגוואר, ביזמת האדמו"ר הקדוש רבי צבי הירש מליסקא, שכתב עליו הקדמה מעניינת, ובה הוא כותב: "כאשר הקרה ה' לידי מקרה טהור מרגניתא דלית לה טימא, ספר היקר עיר מקלט... מבאר את המצות קצת בדרך הנסתר... והוא חיבור יפה עד להפליא, לא ראיתי עוד כזאת פירוש המצות בקצרה בדרך הזה... וזכות המחבר יעמוד לי ולזרעי אחרי...".
בשנת תמ"ג הודח רבי דוד מרבנות אמשטרדם, ע"י קבוצת אויבים מבני הקהילה, שקמו כנגדו וירדו לחייו. הם האשימו אותו בשבתאות, ואף האשימוהו בגניבה ספרותית בקשר לספר "מגדל דוד" (ראה להלן). רבי דוד נסע לפולין והגיש את טענותיו לחפותו לפני חכמי ועד ארבע ארצות. רבני פולין הצדיקוהו, ותבעו מקהילת אמשטרדם להשיבו על כנו. בשובו לאמשטרדם נתבררו ענייניו שנית בפני חכמי הספרדים, ואף הם הצדיקוהו, אך לאחר זמן קצר עזב את אמשטרדם, וחזר לפולין בה נדד מעיר לעיר ועסק בחיבור והדפסת ספריו. בהקדמתו לספרו "עיר מקלט" מספר רבי דוד על הונו הרב שירד לטמיון בעקבות הרדיפות שסבל בעיר אמשטרדם. רבי דוד הדפיס קונטרס פולמוס בשם "באר עשק" (פרנקפורט דאודר, אלול תמ"ד), בו הוא שוטח את כל טענותיו שטען בפני ועד ארבע ארצות, להצדקת חפותו, וכן את מכתבי הרבנים ראשי ה"ועד", רבני קראקא, לובלין ופוזנא, הכותבים על גדלותו של "הרב הגדול" רבי דוד, ואוסרים ב"חרם" על כל רב אחר לעלות על מקומו של הרב שהודח שלא כדין. המקובל הקדוש רבי יצחק מפוזנא כותב עליו: "תלמיד חכם גדול שידוע לנו מנעוריו ועד עתה... כמוהר"ר דוד נר"ו אב"ד דק"ק אמשטרדם, ממש איש קדוש יאמר לו...".
כמה מספריו של רבי דוד לידא עוררו פולמוס רב. ספרו "מגדל דוד", על מגילת רות (אמשטרדם, תמ"א), עורר פולמוס רב בשעתו, בטענה שהוא הסתיר את זהותו של מחברו האמיתי, רבי חיים הכהן מארם-צובה [רבי חיים הכהן מוזכר רק בהקדמת הספר הנ"ל וברמז. גם בדורות שלאחריו, כתבו היעב"ץ והחיד"א דברי ביקורת על כך]. גם ספרו "סידור יד כל בו", שנדפס בפרנקפורט דמיין בשנת תפ"ז, עורר פולמוס רב, עקב עירוב של דברים ממקורות זרים לרוח היהדות [החיבור נדפס לאחר פטירתו ושלטו בו ידי המו"ל, שערב בו הוספות, שלא על דעת בנו המביא לבית הדפוס רבי פתחיה מלידא].

הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – האדמו"ר מליסקא זצ"ל (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוזין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שחותם בכל חתימותיו: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".