Auction 4
Dec 16, 2018 (Your local time)
Israel
 RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL
ספרי סלאוויטא וזיטאמיר, ספרי חסידות מהדורות ראשונות, פריטי חב"ד, ספרי אנגליה, הגדות של פסח, ספרי הגאון מווילנא וגדולי ליטא, ספרי קודש עתיקים, נדירים מאוד, חלקם לא הופיעו במכירות, ספרי ביבליוגראפיה, חתימות חשובות, חותמות, הקדשות והגהות, מכתבי רבנים ואדמורי"ם. עיתונים, מעט צילומים ופריטי אגודת ישראל ובית יעקב ועוד... 
The auction has ended

LOT 238:

פריט פרסומת של "קרן התורה" שע"י אגו"י בוינה "מזרח מאויר" ע"פ חיתוך עץ של זיגמונד פורסט. הודפס ע"י קרן התורה של ...

Sold for: $90
Start price:
$ 80
Auction house commission: 20% More details
VAT: On commission only

פריט פרסומת של "קרן התורה" שע"י אגו"י בוינה "מזרח מאויר" ע"פ חיתוך עץ של זיגמונד פורסט. הודפס ע"י קרן התורה של אגו"י. ווינה. 1920/30.

"מזרח מאויר" ע"פ חיתוך עץ של האמן זיגמונד פורסט, הודפס ע"י "קרן התורה של אגודת ישראל בוינה", ללא שם מדפיס. הכיתוב בלועזית: שם האמן, ע"י מי יו"ל הסבר בקצרה על קרן התורה.


איורי 12 השבטים, בעלי חיים, "משיח רוכב על החמור", שמש בזריחתה ועוד. וכיתוב הקל הפותח בכל יום שערי מזרח, ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'.

וינה, 1920/30, ללא שם מדפיס?. יו"ל ע"י קרן התורה של אגודת ישראל וחולק כשי כנראה לתורמים או כפרסומת. נמצא כאן גליל הקרטון המקורית

נדיר באופן מיוחד, לא מצאנו אותו בספריה הלאומית וכן לא במכירות הפומביות באינטרנט. אינו ידוע כלל.
נייר קרטון בגודל 35/40 ס"מ. קרעים בשוליי הדף וקרעים הנכנסים לטקסט ללא חסר. באופן כללי מצב בינוני-טוב.
לוח המזרח, שהיה נפוץ בקהילות יהודיות באירופה משמש היום כקישוט לסוכה או לבית, אך זה אינו ייעודו המקורי. הלוחות המעוטרים - שנוצרו בהשקעה מרובה על נייר או קלף או מגזרות נייר - היו מקובלים במאות ה-18 וה-19 בקהילות יהודיות אירופיות. הייתה להם מטרה שימושית: הם נתלו על קירו המזרחי של הבית בכדי לציין את כיוון התפילה – אל עבר ארץ ישראל. בבתי כנסת לא היה בהם צורך, שכן ארון הקודש פונה למזרח. יהודים שכבר גרו בישראל תלו את לוח המזרח לכיוון ירושלים, גם אם לא הייתה ממוקמת מזרחית למקום מושבם. אלה שגרו בירושלים עצמה הפנו את הלוח לכיוון הר הבית. בנוסף לציון הכיוון. לעיתים נכללת כתובת עם הפסוק "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'" (תהילים קי"ג, ג) לעיתים נכללת הכתובת "מצד זה רוח חיים", שראשי התיבות של מילותיה הן "מזרח". באופן מסורתי לוחות המזרח רוויים מוטיבים בעלי צביון יהודי ופסוקים מן המקורות, אך קשה למצוא חוט סגנוני מקשר בין הדוגמאות השונות. העיצוב תלוי בסגנונו של המעצב, בתקופה שבה חי ויצר ובקהילה או ארץ המוצא שאליה השתייך ''מזרח''.
קרן התורה של אגודת ישראל:
"קרן התורה" היה ארגון שהוקם על ידי אגודת ישראל, לתמיכה בישיבות ומוסדות תורניים בארץ ישראל ובאירופה. הארגון הוקם בכנסייה הגדולה הראשונה בשנת תרפ"ג (1923), לאחר שהועלתה סוגיית שיקום החורבן שהותירה מלחמת העולם הראשונה. עקב המלחמה, קהילות רבות נחרבו במהלך הימלטותן, ומוסדות התורה שלהן נסגרו, ולאחר המלחמה לא הוקמו מוסדות חדשים. גם הישיבות שפעלו, היו בקשיים כלכליים.
משתתפי הכנסייה החליטו לפתוח קרן לתמיכה בישיבות הקיימות, ולפתיחת ישיבות ומוסדות חדשים. 16 רבנים חתמו על "קול קורא" לתמיכה בקרן, ובהם החפץ חיים, רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, הרב אברהם מנדל שטיינברג מברודי, הרב אליהו קלצקין מלובלין, הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי ורבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב. בקול קורא נכתב בין היתר:"בלב מלא יגון ומרירות עמדנו על המצב המעציב של דורנו זה בארץ ובגולה ונוכחנו לדעת כי אלפי נשמות ילדי בני ישראל נספחו אל תהום הבערות וההפקרות... המלחמה הקשה עם כל תוצאותיה הכלכליות והרוחניות גזלה מאתנו דור שלם... לא נדבות אנו דורשים מכם אלא תשלום חוב קדוש לחזק את מוסדות התורה... הלוו אתם מטבעות חומריות ואנו נשיב לכם כפלי כפליים-יהודים מחונכים לתורה ותעודה, הלוו אתם מטבעות של נייר ואנו נשיב לכם מטבעות של אש - ילדי ישראל שיהיו לתפארת עמנו".
נשיא הקרן היה רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר מסאדיגורא, שהיה בן 26 בלבד, ולצידו מונו לחברי הנהלה רבי דב בער פרידמן (בנו של רבי ישראל מצ'ורטקוב), הרב יוסף בוימגארטן וד"ר שמואל דייטשלנדר. מזכיר הקרן היה הרב בנימין זאב יעקובזון שבהמשך תיפקד גם כגובה התחייבויות. בהמשך נפתחו סניפים מקומיים בכל אזור. בשנה הראשונה לקיומה של הקרן חולקו 25,000 דולרים. בשנתה הראשונה תמכה הקרן רק בישיבות ליטא שהיו מאוגדות תחת ועד הישיבות אך הוועד הבטיח שבהמשך יתמוך בישיבות בפולין שלא קיבלו תמיכה בשנה הראשונה. הקרן סייעה גם לרבי מאיר שפירא בפותחו את ישיבת חכמי לובלין, וכן סייעה להקמת רשת בית יעקב. בשנת תרפ"ה תיכננו ראשי הקרן לגייס 100,000 דולר, ויצאו במבצע קניית שטרות תעודה על תרומתם (מעין קבלות) המכריזות על היותם שותפים לעולם התורה. בהמשך השנים המשיכה הקרן עם דרך פעולה זו. נשיא הקרן הרבי מפשמישל נסע לאסוף כספים לטובת הקרן כך למשל אסף בשנת תרפ"ה 500,000 כתרים אוסטריים במסעו באוסטריה, ובשנת תרפ"ט בגרמניה 660,000 כתרים. בין הרבנים הפעילים באיסוף כספים לטובת הקרן היו רבי מאיר שפירא מפיטרקוב, רבי אברהם קלמנוביץ', הרב יצחק קוסובסקי, רבי ברוך הגר, רבי שלום יצחק לויטן אב"ד עדת ישראל באוסלו, הרב אברהם שמואל בנימין שפיצר אב"ד המבורג ומייסד קרן התורה בגרמניה, הרב יעקב רוזנהיים, הרב ארנסט וייל רבה של קולמר בצרפת, הרב אלכסנדר זושא פרידמן, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב אברהם דוב כהנא שפירא מקובנה, הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק, הרב אברהם הלוי ליפשיץ אב"ד קהילות הקודש, הרב יהודה לייב צירלסון והרב יוסף צבי קרליבך.
פועלה של הקרן פחת עקב עליית הנאצים לשלטון והצרת רגלי היהודים בגרמניה ובשאר אירופה, אך היא תפקדה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.