העותק של האדמו"ר רבי אברהם ישכר ענגלארד מרדזין והרה"ג רבי משה מנחם יוסף הלוי סגל ראב"ד קהילת לודז'. ערבי נחל על ...

העותק של האדמו"ר רבי אברהם ישכר ענגלארד מרדזין והרה"ג רבי משה מנחם יוסף הלוי סגל ראב"ד קהילת לודז'. ערבי נחל על התורה. לעמבערג. תרכ"ד[1864] ב"ח.

ספר "ערבי נחל" על התורה ב"ח, מהרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ מסארקא. לעמבערג, תרכ"ד[1864], בדפוס בעריל ליב נעכעליס, 1, קל"ח(צ"ל קכ"ח), קכ"ב ד'; שער נפרד לח"ב.

בשער הספר ובדפי הפורזץ: חותמות האדמו"ר רבי אברהם ישכר ענגלארד מרדזין וכן חותמות הרה"ג רבי משה מנחם יוסף הלוי סגל מלודז'.

כריכה עתיקה, נייר לבן, כתמים, מעט מאוד נקבי עש בשוליים הפנימיים, באופן כללי מצב מצוין.

האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד זצ"ל. נולד בשנת ה'תרס"ט (תאריך משוער) לרבי ישעיהו אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצה בפולין, שהיה חתנו של האדמו"ר נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם. בבחרותו בחר בו האדמו"ר מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, בעל ה'תפארת יוסף', כחתן לבתו. עם פטירת חותנו בשנת ה'תרפ"ט נתמנה גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה לאדמו"ר מראדזין ובשנים האלו שימש רבי אברהם ישכר כיד ימינו, ונתמנה על ידו לעמוד בראש ישיבת 'סוד ישרים' בראדזין. בשליחות גיסו פתח עוד כשבעה סניפים בעיירות שונות בפולין, ודאג לניהולם הרוחני. במהלך השואה, נהרג גיסו האדמו"ר הי"ד. שרד את השואה ולאחריה חזר לעירו של אביו וכיהן ברבנות בסוסנובצה במשך כמה שנים. בשנים אלו דאג לאוכל וללינה עבור אלפי פליטים. לאחר מספר שנים עבר האדמו"ר לארה"ב לשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ובית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא. בלחץ חסידי ראדזין עלה לישראל והוכתר לאדמו"ר מראדזין בשנת תשי"ג, בראשית כהונתו קבע את מקום מושבו בשכונת בית וגן בירושלים. לימים חזר לקהילתו בקראון הייטס. בסוף שנת תשל"א עלה שוב לארץ והתגורר בבני ברק. בקהילתו בתי מדרש, כוללים, מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין ומרכז לצביעת התכלת. בירושלים הקים את ישיבת סוד ישרים ובבני ברק את ישיבת עטרת שלמה וישיבת תפארת יוסף. תחת נשיאותו נוסדו שטיבלך של חסידי ראדזין בירושלים, בני ברק, חיפה, חולון, נתניה ופתח תקווה. בתל אביב יסד עוד שני שטיבלך, בנוסף על השטיבל שנוסד לפני השואה. בחלק מהשטיבלך נפתחו כוללים. השקיע עמל בחידוש מצוות התכלת בציצית, על פי שיטתו של האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך מראדזין. במהלך השואה פסקה מסורת אופן הצביעה ולאחר שנים חודשה המלאכה תחת פיקוחו. נפטר בשנת תשס"ו.

הרב הגאון ר׳ משה מנחם יוסף סגל זצ"ל. נולד לאביו הרב ר׳ גבריאל ז״ל בעיר לודז׳ (פוילין) בשנת תרל״ח. נתחנך על ברכי אביו הגאב״ד שניאדובה - לודז׳ ועל ברכי זקנו הגאון ר׳ אליהו חיים מייזל ז״ל. בתרס״ה דומ״ץ בלודז'. מתרע״ד ראב״ד בלודז׳. מח״ס שו״ת ובהלכה (כ״י), גדול בתורה ובחכמה ובעסקנות. מגדולי הרבנים המפורסמים שבדורנו. נצר מגזע הרמ״א. ״מגלה עמוקות״, מהרש״א והקדוש ר׳ ישראל מריזינאי זצ״ל.

הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ זי"ע היה מגדולי הרבנים והצדיקים בדורו. כיהן ברבנות בקהילות שונות בגאליציה, לאחמ"כ עבר לבסרביה וכיהן כרבה של סורקה, פתח בה ישיבה והרביץ תורה לתלמידים, ועל שמה התפרסם. הסתופף בצל חבורת תלמידי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ואצל רבי זאב וולף מטשרנאסטאה. רבו המובהק הוא רבי משולם פייבוש הלר מז'אבריז, בעל ס' "יושר דברי אמת". לבד מרבותיו אף בא בדברים עם גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משיפיטובקה, רבי ברוך ממז'יבוז', רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי אברהם יהושע השל מאפטא, רבי אריה ליב מוולטשיסק ורבי חיים מצ'רנוביץ, שהעריכוהו והסכימו על ספריו. עלה לארץ ישראל בשנת תקס"ח והתיישב בעיר צפת והשיל מעליו את אדרת הרבנות והשררה, נפטר בשנת תקע"ד, חיבר ספרים בהלכה, דרוש וחסידות שזכו לפרסום. בהם 'לבושי שרד' על השו"ע -הספר נתקבל בקרב גדולי ההוראה, עד שהיו רבים שנמנעו להסמיך להוראה תלמידים שלא היו בקיאים גם בספר 'לבושי שרד'. וספרנו 'ערבי נחל' עה"ת, הספר מושתת על יסודות החסידות שחידש הבעש"ט הק' זי"ע שדבריו ודברי תלמידיו מצוטטים בספר רבות. הספר בנוי בדרושים ארוכים על סדר פרשיות התורה. מבנה הדרושים כמעט אחיד. בפתיחה מוצגים קושיות בהבנת המקראות, לאחריהם באים הקדמות המיוסדות על יסודי פנימיות התורה מתורת החסידות שלובים באמרי חז"ל ומדרשים, בהמשך מובאים דברי מוסר רשפי אש המעוררים כל לב, ולאחר הצעת ההקדמות והלקחים, מיושבים על פי הם כל הקושיות שהובאו בפתיחה.