לוט מכתב בחתימת יד של האדמו"ר המקובל רבי יהודה צבי ברנדוויין מסטרעטין, ומכתב אליו והוספה בכת"י של האדמו"ר המקובל.

. מכתב לגזברות הועד הפועל של ההסתדרות בנוגע להצעת תקציב של המחלקה לסיפוק צרכי דת, במכתב מסביר האדמו"ר שהשתדלו מאוד מאוד לצמצם בעלויות למרות שצריך להוסיף יותר לרגל הביקוש הגבוה.

9 שורות במכונת כתיבה וחתימת יד של האדמו"ר, המכתב משנת תשי"ט[1958].

המכתב על נייר מכונת כתיבה דק, סימני סיכת משרדים, מצב מצוין.

2. מכתב שנשלח לאדמו"ר המקובל רבי יהודה צבי ברנדוויין מאת הרב משה לייפמן בנושא לבוא להרצות בנושא היחסים שבין הסתדרות העובדים לבין הדת, לפני קבוצת צעירים יהודים שהגיעו מארה"ב וקנדה.

על נייר המכתבים רשם האדמו"ר בכ"י 3 שורות כפי הנראה 2 זמנים שבהם אולי יוכל להרצות בפניהם? ועוד משהו בנושא.

12 שורות במכונת כתיבה חתימת הרב השולח משה לייפמן, ו-3 שורות בכת"י של האדמו"ר.

המכתב על נייר מכתבים רשמי של הארגון שהביא את הנערים ארצה, חורי תיוק, מצב מצוין.

האדמו"ר הרב יהודה צבי הרש ברנדויין (מכונה רב ההסתדרות, י"א באדר תרס"ג, מרץ 1903 – י"ח בניסן תשכ"ט, אפריל 1969) היה ראש המחלקה הדתית בהסתדרות ומקובל. גיסו ואחד מממשיכי דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "בעל הסולם". נולד בצפת למקובל הרב אברהם ברנדויין מסטרטין ולאמו לבית וייסבלום – ליז'ענסק. היה דור שישי בארץ, מצד אביו נצר לשושלת אדמור"י אליק-סטרטין, ומצד אמו צאצא לרבי אלימלך מליז'נסק ולרבי לוי יצחק מברדיצ'ב. בזמן מלחמת העולם הראשונה נסע להונגריה, שם למד תורה מפי רבי יואל טייטלבוים - האדמו"ר מסאטמר. כשחזר לירושלים למד בישיבות חיי עולם ושער השמים. התקרב ל"בעל הסולם" ונהיה לגיסו והחל ללמוד אצלו קבלה. הוסמך לרבנות על ידי הרב קוק והרב זוננפלד. נחשב אחד מממשיכי דרכו של הרב יהודה אשלג. חיבר ספרים בקבלה, בהם הוצאה מחדש של כתבי האר"י עם הערות. בשנות ה-60 שימש ראש המחלקה הדתית בהסתדרות הכללית. ב-1967 עבר להתגורר ברובע היהודי, החל בהקמת ישיבה והיה האדמו"ר של חסידות סטרטין בירושלים. בנו, הרב אברהם ברנדווין, מילא את מקומו כמנהיגה של חסידות סטרטין והמשיך את דרכו של אביו בתורת הקבלה. בתו נשואה להרב מרדכי שיינברגר, רבהּ של קהילת אור הגנוז שליד מירון.