ספר
"כתר שם טוב", לרבי שם טוב גאגין, חלק א, ב, ג, ו, טעמי המנהגים והשנויים בין נוסחאות התפלה של הספרדים במזרח ואחיהם שבמערב. ובין מנהגי אשכנז, עם המקורות ונימוקם, מן הבבלי והירושלמי וספרי הראשונים והאחרונים,
קיידן-לונדון, תרצ"ד-תשט"ז[1934-56],
חלק א-ב: קיידאן, תרצ"ד. 26, תשצא, [1] עמ’; דפוס מובשוביץ וכהן, הסכמות הראשל"צ רבי יעקב מאיר , הרב הראשי הרב קוק, ורבי רפאל אנקאווא גם באנגלית. עמ’ תפה ואילך: חלק שני.
חלק ג: טעמי המנהגים והשינויים בנוסח ההגדה של פסח ובנוסח התפלות בין הספרדים שבמזרח ובין הספרדים שבמערב, ובין מנהגי אחינו האשכנזים לונדון, תש"ח[1948], XXXII, 392 עמ’;.
חלק ו: טעמי המנהגים בנוסח התפלות לראש השנה וליום כפור והשינויים בין נוסחאי התפלות של הספרדים שבמזרח ובין הספרדים שבמערב ובין אחינו האשכנזים. לונדון, תשט"ז[1956] הוצאת שרגא,. [4], 7-406 עמ';
ח"א-ב. 2 שערים לח"א,
שער ראשון בדיו אדום, שער שני חלקו בדיו אדום, שער מקוצר לח"ב, כריכה ישנה, מצב מעולה.
ח"ג.
שער בדיו אדום ומאחוריו שער נוסף באנגלית בדיו שחור, ד' 2 פקסמליית כתב היד חלקה בדיו אדום, כריכה מקורית, חיתוך דפים מוזהב, שוליים רחבים, מצב טוב מאוד.
ח"ו.
שער בעברית ומאחוריו באנגלית שניהם בדיו שחור, כריכה מקורית, מצב מעולה.
הרב שם טוב גאגין. היה רב, דיין, ראש ישיבה, מחבר ספרים, ומשורר. כיהן כחבר בית הדין הרבני של קהילת קהיר, רב בקהילת הספרדים במנצ'סטר, ואב בית הדין לקהילות הספרדים בלונדון. נולד בירושלים בשנת תרמ"ה לרבי יצחק רפאל יחזקיהו גאגין, בן הרב שלום משה חי גאגין, נצר למשפחת גאגין. בילדותו התחנך ולמד בבית הספר דורש ציון, ובהמשך למד אצל הרב יעקב אלפיה. בגיל 23 הוסמך להוראה ורבנות על ידי הרב חיים ברלין. בשנת תר"ע התארס עם מרת פרומה ישינווסקי, ובשנת תרע"ג הוזמן לשמש כדיין בקהילה היהודית בקהיר שבמצרים, ונמנה בתקופה זו גם עם דייני העדה האשכנזית. בתקופה זו הוצעה לו על ידי הרב חיים נחום אפנדי משרת חכם באשי בבגדאד שבעיראק, אך סירב. בשנת תר"ף מונה לשמש כרב הקהילה הספרדית בויתנגטון, מנצ'סטר שבאנגליה, ובימי כהונתו הנהיג סדרים חדשים בקהילה, ובעיקר בחינוך. בתקופת מינויו החל לשמש גם כחבר בית הדין של קהילת האשכנזים בעיר, עד לשנת תרס"ו. בשנת תר"ס החל לשמש גם כאב בית הדין של קהילת הספרדים בלונדון עד לשנת תש"ט, ושימש כמנהיג הרוחני והדתי של שתי הקהילות יחד. בשנת תרפ"ו החל לשמש כמנהל וראש מכללת וישיבת "אוהל משה ויהודית" ברמסגייט, שהוקמה לזכר יהודית מונטיפיורי בידי בעלה משה מונטיפיורי. בתפקיד זה שימש עד לשנת תשי"א. בשנת תרצ"ג מונה בהוראת הממשל לסגן יו"ר ועד הרבנים באנגליה, ולראש ישיבת "עץ חיים" בלונדון. בשנת תרצ"ט היה מועמד למשרת הרב הראשי לתל אביב, אך לבסוף לא נבחר. הלך לעולמו במנצ'סטר בי"ח באב ה'תשי"ג. חיבוריו: כתר שם טוב, שבעה חלקים – טעמי המנהגים והשינויים בין נוסחי התפילות של הספרדים במזרח, ובין הספרדים שבמערב, ובין מנהגי האשכנזים. חיי היהודים בקוטשין: יכיל בו הגלויות, שגלו בני ישראל, אבדן עשרת השבטים, היהודים בעיר קוטשין ומנהגיהם. ספר פרקי שירה: פרק א. תפלות שונות, פרק ב. שירי כבוד ושמחה, פרק ג. שירי אבל וקינות למצבות פרק ד. ניבים צחים בחכמה ומוסר. חדושים על התלמוד – פרשנות לתלמוד בבלי. יהודית: קובץ דו שנתי: כולל בו מאמרים בעברית ובאנגלית לתורה ולמדעי היהדות, בעריכת: רבי טוב גאגין. ספר בקשת הלמדין: לר' אברהם בן ר' יצחק הבדרשי עם פירוש וביאור המלות (מודפס בסוף ספרו "פרקי שירה"). ונשאר אחריו כתבי יד שעדיין לא פורסמו.