מכירה פומבית 4
ספרי קודש עתיקים ונדירים, חסידות, חב"ד, הגדות, גדולי ליטא, מכתבים, חותמות וחתימות ועוד.... ועוד...
16.12.18
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
ספרי סלאוויטא וזיטאמיר, ספרי חסידות מהדורות ראשונות, פריטי חב"ד, ספרי אנגליה, הגדות של פסח, ספרי הגאון מווילנא וגדולי ליטא, ספרי קודש עתיקים, נדירים מאוד, חלקם לא הופיעו במכירות, ספרי ביבליוגראפיה, חתימות חשובות, חותמות, הקדשות והגהות, מכתבי רבנים ואדמורי"ם. עיתונים, מעט צילומים ופריטי אגודת ישראל ובית יעקב ועוד...
המכירה הסתיימה
|
פריט 91:
"ילקוט שמעוני". חלק ראשון ושני. תנ"ך. מהדורת פרנקפורט דאדר, תס"ט[1709].
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $60
מחיר פתיחה:
$
50
עמלת בית המכירות: 20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
"ילקוט שמעוני". חלק ראשון ושני. תנ"ך. מהדורת פרנקפורט דאדר, תס"ט[1709].
ספר
"ילקוט שמעוני". חלק שני. נביאים וכתובים. מהדורת
פרנקפורט דאדר, תס"ט(1709). דפוס מיכל גאטשלק. 1, שיג, קץ דף. בעותק שלפנינו בחלק א'
חסר שער ודף נוסף. בשער חלק ב: "והוגה ... עם נוסחאות שונים כפי שמצאנו בילקוט הנדפס בעיר ..ליוורנו, ובילקוט אשר נדפס בעיר לובלין ע"י ... ר’ מאיר בן ... ר’ פתחיה זצ"ל וכל דבר הקשה הביא לפני ... ר’ העשיל זצ"ל שהי’ כעת[!] אב"ד ור"מ לובלין". האמת היא, שהוצאה זו נדפסה דף על דף על-פי ההוצאה הקודמת: ורנקבורט דמיין תמ"ז, שנדפסה על-פי דפוס לובלין ת"ג (בתוספת מדפוס ליוורנו), ושמו של ר’ העשיל כלל אינו נזכר בדפוסים הנז’. [הסכמות גדולי הרבנים נדפסו בחלק א'].
בעמוד אחרון של הספר
רישומים בכתב יד עתיק.
כריכת עץ מקורית מחופה בעור, מנותקת. כאמור שער והדף שלאחריו חסרים. דף הראשון מתחיל בראשית קרעי עם חסר בטקסט. בלאי בשוליי דפים ראשונים. כתמים. נייר עבה ומשובח. באופן כללי מצב מצוין.
ילקוט שמעוני הינו ספר מדרשים קדום, המלקט את מדרשי חז"ל על התנ"ך. המחבר ליקט בספרו מדרשים מהמשנה, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, ספרא, ספרי, מכילתא, פסיקתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, מדרש אבכיר, מדרש שוחר טוב, פרקי דרבי אליעזר, תנא דבי אליהו (רבא וזוטא) , סדר עולם (רבא וזוטא) ועוד. בילקוט נדפסו גם מדרשים רבים שאבדו, ונשתמרו בזכותו.
במשך הדורות קמו עוררים על חלק מהמדרשים המופיעים בו, יתכן כי חלקן נבעו בעקבות שיבושים שנפלו בזמן העתקות כתבי היד, וחלקם תוקנו בחלק מן המהדורות, או מכיוון שחלק ממקורותיו של הילקוט אבדו ואינם נמצאים בידינו עוד. למרות אותן ביקורות, הילקוט נתקבל בכל תפוצות ישראל, וצוטט על ידי גדולי ישראל, ואפילו, פעמים אחדות פסקו גדולי ישראל הלכות על פיו. המחבר הוסיף בסוף חיבורו קונטרס אחרון - "והוא לקט מאמרים מתלמוד ירושלמי וממדרש 'ילמדנו' ממחבר הילקוט".
עד שנת שכ"ו, מחברו היה עלום שם, אולם, בשנה זו, הודפס הילקוט בוונציה ע"י רבי מאיר פרנץ, ובהדפסה זו כתב המוציא לאור כי מחברו הוא "רבינו שמעון ראש הדרשנים בק"ק ורנקבורט (פרנקפורט)". אך בשנת תקפ"ט ערער על קביעה זו הרב שי"ר רפופורט, וקבע שמחבר הספר הוא רבי שמעון קרא, שחי בדרום אשכנז. הרב ברוך אפשטיין, בעל התורה תמימה, בהקדמתו לילקוט שיצא לאור בקרקא בשנת תרנ"א, הוכיח כי הרב רפופורט טעה בזיהויו, וכי מחבר הילקוט הוא רבי שמעון קרא השני, שחי בתחילת האלף החמישי, וכמוהו כתב גם הרב שלמה אהרן ורטהיימר. לעומת זאת, החיד"א, בספרו "שם הגדולים" יחסו גם הוא לרבי שמעון הדרשן מפרנקפורט, ועד היום מסורת זו היא המסורת המקובלת בעם ישראל.
אף על פי שהיה בשימוש בכתבי יד לפחות משנת ה' אלפים ע"ט, הוא הודפס לראשונה מאתיים שנה מאוחר יותר, בשנת רפ"א בסלוניקי שביוון. נדפס גם בשנת שכ"ו בונציה שבאיטליה, בשנת תרל"ח בורשא ובשנת תרנ"א בקראקא, שתיהן בפולין. כמו כן, נדפס גם בערים ליוורנו שבאיטליה, לובלין שבפולין, פרנקפורט שבגרמניה ופולנאה שבפודוליה. בשנת תשנ"ח, החל הספר לצאת לאור בירושלים על ידי הרב רפאל לוין, בתוספת הערות, המסתמכת גם על נוסח נוסף המכונה 'נוסח אוקספורד'. במהדורה זו, יצא פירוש 'זית רענן' השלם, ולא בקיצור כפי שיצא עד אז. כמו כן, בשנת תשס"ו יצא לאור הילקוט בהוצאת 'ב. ב. ברוכמן' במהדורה מדויקת ובהירה, עם מראי מקומות.
על הילקוט נתחברו כמה חיבורים, ביניהם "זית רענן" מאת מחבר המגן אברהם, רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר. החיבור נדפס בעבר בספר נפרד, ובשלב מסוים הוכנס לתוך הילקוט בקיצור.
בעמוד אחרון של הספר
רישומים בכתב יד עתיק.
כריכת עץ מקורית מחופה בעור, מנותקת. כאמור שער והדף שלאחריו חסרים. דף הראשון מתחיל בראשית קרעי עם חסר בטקסט. בלאי בשוליי דפים ראשונים. כתמים. נייר עבה ומשובח. באופן כללי מצב מצוין.
ילקוט שמעוני הינו ספר מדרשים קדום, המלקט את מדרשי חז"ל על התנ"ך. המחבר ליקט בספרו מדרשים מהמשנה, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, ספרא, ספרי, מכילתא, פסיקתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, מדרש אבכיר, מדרש שוחר טוב, פרקי דרבי אליעזר, תנא דבי אליהו (רבא וזוטא) , סדר עולם (רבא וזוטא) ועוד. בילקוט נדפסו גם מדרשים רבים שאבדו, ונשתמרו בזכותו.
במשך הדורות קמו עוררים על חלק מהמדרשים המופיעים בו, יתכן כי חלקן נבעו בעקבות שיבושים שנפלו בזמן העתקות כתבי היד, וחלקם תוקנו בחלק מן המהדורות, או מכיוון שחלק ממקורותיו של הילקוט אבדו ואינם נמצאים בידינו עוד. למרות אותן ביקורות, הילקוט נתקבל בכל תפוצות ישראל, וצוטט על ידי גדולי ישראל, ואפילו, פעמים אחדות פסקו גדולי ישראל הלכות על פיו. המחבר הוסיף בסוף חיבורו קונטרס אחרון - "והוא לקט מאמרים מתלמוד ירושלמי וממדרש 'ילמדנו' ממחבר הילקוט".
עד שנת שכ"ו, מחברו היה עלום שם, אולם, בשנה זו, הודפס הילקוט בוונציה ע"י רבי מאיר פרנץ, ובהדפסה זו כתב המוציא לאור כי מחברו הוא "רבינו שמעון ראש הדרשנים בק"ק ורנקבורט (פרנקפורט)". אך בשנת תקפ"ט ערער על קביעה זו הרב שי"ר רפופורט, וקבע שמחבר הספר הוא רבי שמעון קרא, שחי בדרום אשכנז. הרב ברוך אפשטיין, בעל התורה תמימה, בהקדמתו לילקוט שיצא לאור בקרקא בשנת תרנ"א, הוכיח כי הרב רפופורט טעה בזיהויו, וכי מחבר הילקוט הוא רבי שמעון קרא השני, שחי בתחילת האלף החמישי, וכמוהו כתב גם הרב שלמה אהרן ורטהיימר. לעומת זאת, החיד"א, בספרו "שם הגדולים" יחסו גם הוא לרבי שמעון הדרשן מפרנקפורט, ועד היום מסורת זו היא המסורת המקובלת בעם ישראל.
אף על פי שהיה בשימוש בכתבי יד לפחות משנת ה' אלפים ע"ט, הוא הודפס לראשונה מאתיים שנה מאוחר יותר, בשנת רפ"א בסלוניקי שביוון. נדפס גם בשנת שכ"ו בונציה שבאיטליה, בשנת תרל"ח בורשא ובשנת תרנ"א בקראקא, שתיהן בפולין. כמו כן, נדפס גם בערים ליוורנו שבאיטליה, לובלין שבפולין, פרנקפורט שבגרמניה ופולנאה שבפודוליה. בשנת תשנ"ח, החל הספר לצאת לאור בירושלים על ידי הרב רפאל לוין, בתוספת הערות, המסתמכת גם על נוסח נוסף המכונה 'נוסח אוקספורד'. במהדורה זו, יצא פירוש 'זית רענן' השלם, ולא בקיצור כפי שיצא עד אז. כמו כן, בשנת תשס"ו יצא לאור הילקוט בהוצאת 'ב. ב. ברוכמן' במהדורה מדויקת ובהירה, עם מראי מקומות.
על הילקוט נתחברו כמה חיבורים, ביניהם "זית רענן" מאת מחבר המגן אברהם, רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר. החיבור נדפס בעבר בספר נפרד, ובשלב מסוים הוכנס לתוך הילקוט בקיצור.
