לוט עיתונים וגליונות שיצאו לאור בעת פטירתו של הרה"ק בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל בשנת תשנ"ב ועוד.

לוט עיתונים וחלקי עיתונים וגליונות שיצאו לאור לאחר הסתלקותו של הרה"ק בעל 'לב שמחה' מגור זצ"ל בשנת תשנ"ב. גודל ומצב משתנים.

1. עיתון 'המודיע' שי"ל ביום חמישי ח' תמוז תשנ"ב מיד לאחר פטירתו.

2. קטעי עיתון 'המודיע' מתאריכים; ט' תמוז, י"ג תמוז.

3. 'תוספת מיוחדת' שי"ל ע"י עיתון 'המודיע' לרגל ה'שלושים' לפטירתו.

4. קטעי עיתונות על האדמו"ר במשך התקופה מעיתוני; 'המודיע', 'שערים', 'משפחה' ועוד.

5. מוסף של עיתון 'כפר חב"ד' – שנה לפטירתו.

6. תמונות שונות – גם מהאדמו"ר ה'בית ישראל'.

7. 2 הודעות בחתימת ה משב"ק ר' חנינא שיף ז"ל מודפסות לאנ"ש לקראת ימים נוראים תשנ"א במחיצת האדמו"ר בירושלים לשמור על הסדר ועל הצניעות וכבוד ביהכנ"ס והספרים.

האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר מגור זצ"ל. (תרנ"ח – תשנ"ב). היה האדמו"ר החמישי של גור, נולד בעיירה גורה קלוואריה שבפולין, לבעל האמרי אמת. חתן דודו רבי נחמיה אלתר. בתרצ"ד עלה לארץ ישראל והתגורר בה עד שנת תרצ"ח אז חזר לפולין על מנת לשכנע את אביו לעלות לישראל. ובמלחמה בשנת ת"ש, נמלט מפולין. בשנת תשל"ז עם פטירתו של אחיו האדמו"ר, הוכתר לאדמו"ר מגור. תיקן תקנות רבות למען הציבור החרדי בארה"ק. נפטר בז' בתמוז תשנ"ב ונטמן ב"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. לקט מחידושיו בטישים שערך כונסו בספר 'לב שמחה' שע"ש נקרא. נודע בחיבתו לתלמוד הירושלמי, ובשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה".