שלושה כרכים של "ש"ס הניצולים", שארית הפליטה – 1946 – שערים מאוירים

שלושה כרכים של "ש"ס הניצולים", שארית הפליטה – 1946 – שערים מאוירים
קידושין + נדרים (הכרך הראשון שנדפס במהדורה זו!)
עירובין + ראש השנה
חולין + ערכין.

על הש"ס
חורבן יהדות אירופה היה גם חורבן הספריות ואוצרות הספרים על פני כל היבשת. יהודי "שארית הפליטה", ששרדו את הצורר הנאצי, ושהו במחנות העקורים בארצות הכיבוש האמריקאי, לא מצאו ספרים ללמוד בהם. "ועד ההצלה" שליד אגודת הרבנים בארה"ב יזם הדפסה מחודשת של התלמוד בבלי, במימון כספי של הג'וינט ובסיוע השלטון הצבאי.
תחילה נדפס כרך אחד בודד – כולל מסכתות נדרים וקידושין – בשנת תש"ו 1946. רק כעבור כשלוש שנים נדפס כל התלמוד מחדש בתשעה עשר כרכים עבים וכבדי משקל בשנת תש"ט 1949. לעובדה זו ישנה משמעותית ביבליוגרפית. בשנת תש"ט עזבו כבר רוב היהודים את מחנות העקורים לארצות מקלט, ובראשם ישראל וארה"ב, ולמהדורה זו לא נמצאו הרבה מבקשים על אדמת אירופה.
מהדורה זו ידועה בשם "ש"ס הניצולים". מאופיינת בשער צבעוני ובו איורים ממחנות העבודה בשילוב אלמנטים של גאולה. מהדורה זו מבוקשת מאד ע"י אספנים.

על ציורי השערים
ציורי השער המיוחדים נעשו ע"י צייר בשם: ג. ראזענקראץ, כפי שחתם בשולי השער. סביר הוא שצייר זה חווה על בשרו את אימי השואה.
בתחילת כל כרך, מופיע שער מיוחד, צבוע בצבע צהוב, בראש העמוד ציור עם הכותרת "משעבוד לגאולה מאפלה לאור גדול". בחלק התחתון של השער מופיע ציור עגלת המתים ולידה עסוקים שני אנשים בהטלת גופה נוספת לגוויות המושלכות בעגלה. האיורים של מהדורה זו כולם באווירה קודרת והשמים חשוכים.
מעבר לעמוד השער הראשון, מופיעה הקדמה של "ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי", ובו הם מבכים את אירועי שריפת הספרים שהתחוללו בשנות הזעם. כמו כן הם מציינים שזו פעם ראשונה שמדפיסים את הש"ס במימון הממשלות.
מצב טוב, בלאי בעקבות לימוד, קרעים וכו'.