לבוש עטרת זהב – ברדיטשוב, תקע"ט – העותק של רבי אריה ליב ריבלין זצ"ל חסידו המובהק של האדמו"ר הזקן בעל ה'תניא', ושל ...

לבוש עטרת זהב – ברדיטשוב, תקע"ט – העותק של רבי אריה ליב ריבלין זצ"ל חסידו המובהק של האדמו"ר הזקן בעל ה'תניא', ושל בנו רבי אליהו יוסף ריבלין חסידו המובהק של האדמו"ר האמצעי, וראש עדת חב"ד בארץ הקודש – חידושים בהלכה בכתב יד עתיק

לבוש עטרת זהב. ברדיטשוב, תקע"ט 1819. נדפס בבית דפוסו המפורסם של הרה"ח רבי ישראל ב"ק זצ"ל, לימים מייסד הדפוס בארץ הקודש.
חלק מהשער נדפס בדיו אדומה.
בדף הפורזץ הקדמי: "שייך להרבני מופלא ומופלא הנגיד המפורסם ירא אלוקים... מוהר"ר ארי' ליב במהור"ר... ריבלין" (רבי אריה ליב ריבלין מאולע, חסידו המובהק של האדמו"ר הזקן).
בכתב אחר נוסף: "וזכה במתנה לבנו המופלג ... מו"ה אלי' יוסף ריבלין".
לאחר עשרות שנים התגלגל ספר חשוב זה לידיו של הגאון רבי משה פינקל זצ"ל "ר"מ דישיבה הק' "כנסת ישראל" – סלאבאדקא-קובנא" – כלשון חותמתו המופיעה בספר.
בעמוד הראשון נדפס "מאמר המדפיסים". בשולי הגיליון הגהה הלכתית בכתב יד הזהה לכתב ידו של רבי אליהו יוסף ריבלין זצ"ל.
בדף הפורזץ האחורי מופיעים שלושה חידושים הלכתיים בכתב ידו של רא"י ריבלין או של כותב אחר מגאוני דורו.

גיל הפריט: 200 שנים.

רבי אליהו יוסף ריבלין, ראש עדת חב"ד בארה"ק
רבי אליהו יוסף ריבלין (תקס"ה-תרכ"ה), מחבר הספר "אהלי יוסף", מגדולי החסידים של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה"צמח צדק". בספר "בית רבי" נכתב עליו: "רבותיו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד, והיו שולחים אליו בחורים לישב אצלו ללמוד ד"ת... אחד מהרבנים נכדי רבנו אמר עליו שהוא יורד לעומק דעת רבותינו יותר מכל החסידים הגדולים".
רא"י ריבלין נולד לאביו רבי אריה ליב, מחסידי האדמו"ר הזקן. לאחר נישואיו היה רב ומשפיע בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר פולוצק שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים. כיהן גם ברבנות העיר דננבורג. לאחר שחלה במחלה מסוכנת החליט לעלות לארץ הקודש ולהירפא באווירה, ובשנת תר"ז עלה ארצה. מראשוני חסידי חב"ד בירושלים. התמנה לאחד מראשי כולל חב"ד. הוא חתום על מסמכים חשובים שפרסמו רבני ירושלים באותה התקופה. היה נחשב לרבם של חסידי חב"ד בארץ. אף שמקום מושבו הקבוע היה בירושלים, הרבה לנסוע לחברון, ונחשב לאחד ממייסדי עדת חב"ד בחברון, ולמחזק העיקרי של יישוב האשכנזים בחברון באותו הדור. יסד ישיבה בחברון והגיד בה שיעורים.
יצא לחו"ל רק פעם אחת, בשנת תרט"ו, להיפגש עם האדמו"ר ה"צמח צדק", והאדמו"ר היה יוצא לקראתו כששני נרות דולקים בידיו. רבי אליהו היה זה שהקים את בית הכנסת "צמח צדק" על פי ציוויו של האדמו"ר, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שניים וחצי חסידים" - אחד מהם הוא רבי אליהו יוסף.

הגאון האדיר רבי משה פינקל זצ"ל
בנו של ה'סבא מסלבודקה'. למד בישיבת מיר אצל הרב אליהו ברוך קמאי, וכן אצל הרב אליעזר גורדון. כמו כן, נשלח על ידי אביו (יחד עם אחיו הרב אליעזר יהודה) ללמוד אצל רבי חיים סולובייצ'יק בבריסק. כמו כן, למד תקופה בישיבת ראדין אצל החפץ חיים. 
בסיוון תרע"ג נישא לבתו של רבי משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלובודקה. 
לאחר נישואיו, החל לכהן כר"מ בישיבה, והחל למסור שיחות מוסר. בהמשך, הקים מכינה לישיבת סלובודקה, בשם "אור ישראל", ובה העביר שיעורים.
בחורף תרפ"ה עלה לארץ ישראל, לכהן כר"מ בישיבה בחברון. כעבור פחות משנה, בחול המועד סוכות תרפ"ו, נפטר באופן פתאומי, והוא בן 43. 
נודע בגאונותו המופלגת, עד כדי כך שרבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק התבטא עליו שהוא יהיה ה"קצות החושן" של הדור.
דף הפורזץ הקדמי מנותק. קרע עם פגיעה בטקסט בדף הפורזץ האחורי.
מצב בינוני. סימני עש משתנים. קרעים בשער הספר.