תגלית. תשובתו הארוכה והמפורטת ביותר של מרן ה'חזון איש' זצ"ל נגד 'היתר המכירה' בשמיטה, כתובה בעצם כתב ידו. נוסח ...

תגלית. תשובתו הארוכה והמפורטת ביותר של מרן ה'חזון איש' זצ"ל נגד 'היתר המכירה' בשמיטה, כתובה בעצם כתב ידו. נוסח שלם ומדוייק

פולמוס היתר המכירה:

בהתחדש הישוב החקלאי היהודי בארץ הקודש וזכינו בעזרתו ית"ש להאחז בארץ הקודש במטעי שדה וכרם, עלתה על הפרק בכל תוקפה שאלת השמיטה. לפני שנת השבע היא שנת תרח"ם גאוני ורבני ארה"ק שמחו לקראת קיום מצות שבת הארץ ע"י בניה - בוניה שבי הגולה ולא שמו כלל לב לאותם שדרשו לחפש אחרי היתרים בתחבולות שונות להפקיע עצמם ממצוה זו, אולם פקידי ה'ברון' וראשי 'חיבת ציון' פנו אל גדולי פולין ולאחר שהציגו בפניהם שבשמירת קיום השמיטה יש סכנה כליה על כל הקולוניות והישוב החדש, ישבו הרבנים על מדוכה זו ומצאו היתרים. גדולי ירושלים ורוב גדולי ליטא התנגדו להיתר ולא קבלוהו. ומשמיטת תרמ"ט ועד היום פורחת ועולה מדי שבע שנים שאילת ההיתר ותוקפו.

הרקע לתשובת ה'חזון איש - והתגלית:

בחוברת כרם ציון (חוברת ג' ירושלים תרצ"ו) נדפס מאמר ארוך מגאון ירושלים רבי צבי פסח פרנק, בו מצדד כדעת המתירים את ההיתר, בעיקר כתיבת המאמר מנמק הרב פרנק כי: "ראיתי שני ספרים יוצאים מחדש מביה"ד ושניהם כאחד מבטלים את היתר המכירה ודוחים אותה בשתי ידיים וגדולי הדור המתירים נראים מתוך דבריהם כאילו היו טועים בדבר משנה". אחד מהספרים אליהם כיוון הרב פרנק הוא ספר 'חזון איש' על מסכת שביעית שראה אור באותם ימים ובגוף המאמר מזכירו במפורש.
בשנת תש"ד הוציא לאור הרב קלמן כהנא את ספרו 'הלכות שמיטת קרקעות' ובסופו מאמר 'בירור הלכה' בו מתפלמס עם מאמרו של הרב פרנק ודוחה דבריו בתוקף – לפי כתב היד שבידינו מתברר שרובו של המאמר יצא מקולמוסו של החזו"א אשר חגר חרבו נגד המצדדים בעד היתר המכירה.
מה שהיה ידוע עד כה שכפי הנראה החזו"א מסר את הדברים לפרסום לרב כהנא על מנת שידפיסם בעלום שמו, ועתה כאמור התגלה בבירור שכמעט כל הנדפס שם הם דברי החזו"א בעצמו. לפנינו התשובה המתפרסת על פני 7 עמודים ובה החזו"א השחיז קולמוסו והשיב בחריפות, כתב ומחק, הוסיף ושינה, כנלחם במלחמתה של תורה.

תגובת החזו"א מתחלקת לשלשה חלקים:

א. איזה עובדות הציגו בפני הרבנים ואיך הם בדקו את הדברים. להלן קטע קצר: רבי צבי פסח כתב בפתיחה למאמר: "ונתברר שמפני כמה טעמים כמעט מן הנמנעות הוא שכל תושבי ארץ ישראל יקיימו שמיטה". על כך מגיב החזו"א: "לא נתפרש אופן הבדיקה לדעת ברורות, אם אפשר לשמור שביעית או לא, ופשוט שיסוד השימוש בבדיקה זו היש יראת [אלוקים] במקום הזה. א"כ אפוא חלילה לומר שבדיקה זו הראתה שזו מן הנמנעות." הרצ"פ כתב: "והשאלה הוצעה לפני גדולי הדורות והדבר יצא בהיתר", על כך משיב החזו"א: "איפה המה המקורות לכל הדברים הכתובים האלה ולמה לא זכינו לדעת שמות העדים אשר העידו לפני הכותב...ובטח מסרו לו את שמות חברי ועדת החקירה שהקימו גאוני הדור ההוא...ולמה זה יעלים הכותב כל זה וכותב כדברי אחד הסופרים שאין לדבריהם אופי של אחריות....".

ב. מי הם הרבנים שהתירו ומה סברו רוב גדולי ישראל על כך כותב החזו"א: "הגאונים שהיו גדולי הדור ההם ואשר מהם יצאה הוראה לכל ישראל הם בערך שבעה הגרי"ל דיסקין, הגרי"א הגאב"ד קובנא, הנצי"ב מוואלוזין, הגרי"ד הגאב"ד בריסק, הגר"ד הגאב"ד קרלין, הגרי"ז שטרן הגאב"ד שאוולי, הרידב"ז הגאב"ד סלוצק. תשובת השאלה נתפלגה, כי הגרי"א הגאב"ד קובנא התיר את המכירה וחבריו ששת הנזכרים אסרו, לפי הכלל הידוע אין הלכה כיחיד נגד רבים יצאה ההוראה לאיסור, ולמדנו מזה שמה שכתב שנתברר אז ששמירת השמיטה היא מן הנמנעות בדותא היא".

ג. יסודות ההיתר. החזו"א סוקר את כל הנושאים ההלכתיים הנוגעים לעצם ההיתר: יש קנין לגוי להפקיע וכו', האים יש חילוק בין מכירה לזמן קצר או ארוך, לא תחנם, מכירה ע"י שליח, הפסד ממון וכו'. ודוחה אותם אחד לאחד ובסופה מסיים: "סוף דבר הכל נשמע כי ההוראה יצאה לאיסור מפי רובן של גאוני הדור ודבריהם כמסמרות נטועים מוכרעים בהחלט, ואין מקום לספק באמתתן כי דבריהם מיושרים ומאירים לכל נבוני לב, והשביעית נוהג בזמן הזה...".

תשובת החזו"א נדפסה כאמור בספר 'הלכות שמיטת קרקעות' הנזכר, ובהשמטות רבות ונוסח שונה, ייתכן ועל פי כת"י אחר, בחזו"א שו"ת וחידושים (ב"ב תשע"ו) סי' שנ"א.

לפנינו התשובה בשלמות וברציפות בעצם כתב ידו של ה'חזון איש', ללא שום שינויי לשון וסגנון - במתכונת מדוייקת זו היא לא נדפסה מעולם!!

כל זה מלבד עצם התגלית שכל דברי הרב קלמן כהנא ב'בירור הלכה' שבסוף ספרו, הם למעשה ציטוטים מתשובת החזו"א! שנתבקש ע"י החזו"א להעלים את שמו מהנכתב.

7 עמ'. דיו על נייר מחברת. 14X22 ס"מ. 21 שורות כתובות בכתי"ק בכל עמוד.

מצב טוב. שיקום אמנותי בשוליים הלבנים. הדיו דהויה במספר מקומות בעיקר בשני העמודים האחרונים. כריכת עור חדשה מפוארת.