תגלית. דרשה ארוכה בכתב יד קדשו של ה'בן איש חי' ביום פטירת אביו. לא נדפס

תגלית. דרשה ארוכה בכתב יד קדשו של ה'בן איש חי' ביום פטירת אביו. לא נדפס

דרשה ארוכה בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדד, שדרש ביארצייט של אביו בז' אלול תרל"ה [1875].

[25] דף. דיו על נייר. הכיתוב משתרע על פני 48 עמ'. 10x13 ס"מ. כתיבה ספרדית אופיינית עם מחיקות ותיקונים. כ 22-18 שורות בכל עמוד.

הדרשה לפי מיטב ידיעתינו לא נדפסה לא בספר 'שני אליהו' שהדפיס בחיי חיותו בסוף בן איש חיל ח"א, וגם לא בספר 'שני אליהו' שבסוף בן איש חיל ח"ד.

עיקר הדרשה מדברת על ש"י עולמות המגיע כשכר לצדיקים.

חכם אליהו בן חכם משה חיים אבי רבנו יוסף חיים נפטר ז' באלול התרי"ט. ירש את הרבנות מאביו חכם משה חיים. היה חסיד גדול ורב מופלא בנסתר ובנגלה. חיבר כמה חבורים נפלאים. מדרש אליהו בתורת הנסתר וכו'. וקצת מהם מזכיר בנו בחבוריו. הוא היה ממונה על הקופה של הצדקה, ובחייו בקשו ממנו דו"ח על הקופה ולא רצה למסור. והתחילו כמה אנשים לרנן אחריו ח"ו. לבסוף אחרי מותו נתגלה הסוד, כי היה מחלק הרבה מכספו ולא רצה שיודע הדבר בחייו.

רבי יוסף חיים מבגדד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.

מצב טוב-טוב מאוד. מעט נקבי עש ומריחות דיו. כריכת חצי עור מקורית?