תחריט של איינשטיין מאת האומן הרמן שטרוק, עם חתימותיהם ועם הקדשה מאת איינשטיין

דיוקנו של איינשטיין - תחריט. על התחריט כתב איינשטיין בכתב ידו (בתרגום חופשי):

"אשרי החולף, שארשת פניו נחטפת בידי האמן חסר הרחמים, הזמן!"

בפברואר 1923 ביקר איינשטיין בארץ ישראל ושטרוק הזמין אותו להתארח בביתו שעל הכרמל. במכתב ששלח לידיד תיאר שטרוק כיצד התעמר בפיזיקאי הדגול, ששנה קודם לכן זכה בפרס נובל: הביקור תוכנן ליום שישי ושטרוק שהיה יהודי שומר מצוות הזהיר את איינשטיין להתחשב במועד כניסת השבת, ואיינשטיין ציית, "לכן הלך ברגל את הדרך הקשה והעלייה לכרמל במזג אוויר מאוד לא נעים. התחשבותו ומאמציו הוערכו מאוד על ידי כולנו". איינשטיין קיבל את הפרשה בהומור, "בשביל שטרוק הרסתי לי את המכנסיים", אמר. ושטרוק כתב, "מיד הפשטתי לאיש המיוסר את מעילו והלבשתי לו את מעיל הבית היפה שאותו קיבלתי מרעייתי".

הרמן שטרוק [1944 – 1876]. בכיר האמנים היהודים שעלו לארץ, אשר תרם יותר מכל אמן אחר לפיתוחה של אמנות הגרפיקה בארץ ישראל ומעמד של כבוד שמור לו בחיי התרבות של ישראל. נולד למשפחה אורתודוקסית בברלין, כבר בראשית דרכו כאומן נתפרסם לאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה בעקבות יצירת התחריט המפורסם של דיוקן תיאודור הרצל ['דיוקן תיאודור הרצל'] לאור התרשמותו העמוקה מדמותו של הרצל בעקבות פגישתם של השניים בוינה ב 1903. בשנת 1908 פרסם ספר בשם "אמנות התחריט" שפירט את הליך הדפסת התחריטים, הספר זכה להצלחה גדולה והפך את מחברו לשם המוביל בתחום יצירת תחריטים בעולם האמנות בכלל. בין תלמידיו נמנו שאגאל, מקס ליברמן, יוסף ישראלס. שטרוק היה פעיל ציוני נלהב, ובשנת 1922 עלה לארץ ישראל ובנה את ביתו על הכרמל. אך המשיך לבקר מידי שנה בסטודיו שלו בברלין, עד לשנת 1933 שנה בה החל לעסוק בארץ ביסוד 'בצלאל' החדש.

1 דף, נייר. תחריט: 14X20 ס"מ. גודל הדף: 17X24 ס"מ. 3 שורות וחתימה בעיפרון בכתיבת ידו של איינשטיין וכן חתימת ידו של שטרוק בעיפרון.

מצב טוב-טוב מאוד. שני כתמים זעירים לצד התחריט.