אוסף של [4] ספרי פולמוס. תיעוד היסטורי של הפולמוס מסביב האלוקות של התורה של בעל פה מהתחלת תנועת הרפורמה.

1.קונטרס הצופה על דרכי המשנה, מאת הרצ"ב אויערבך, פרנקפורט, תרכ"א [1861], [2] 54 עמ'.
2.קונטרס דברי שלום ואמת, מאת שי"ר, עם הקדשה בכתב ידו של המחבר. פראג, תרכ"ה [1861], [1] 35 עמ'.
3.קונטרס מפני קשוט. בקורת ספר דרכי המשנה, מאת רש"ז קליין, פרנקפורט, סיון תרכ"א [1861], 32 עמ'.
4.קונטרס האמת והשלום אהבו, מאת רש"ז קליין, פרנקפורט, אב תרכ"א [1861], 22 עמ'.

בשנת 1860 פרסם ר' זכריה פרנקל את ספרו, דרכי המשנה. הספר עורר מהומה גדולה עם צאתו כיוון שאמנם פרנקל מתייחס בהערכה רבה לרבותינו ה'תנאים' כמחוקקים דגולים, אך אינו מזכיר ואפילו לא ברמז את מקורה האלו-הי של התורה שבעל פה. כמו"כ בספר פרנקל טוען שהמושג "תורה למשה מסיני" אינו אלא פרשנות מאוחרת לפירושים של ה'תנאים' עצמם, כלומר שהם דברים ברורים כאילו נאמרו למשה בסיני. רבנים רבים, ובהם הרש"ר הירש, ר' עזריאל הילדסהיימר ור' צבי בנימין אויערבך (בספר "הצופה אל דרכי המשנה" שנמצא לפנינו) יצאו נגד הספר ודרשו מפרנקל להצהיר הוא מכיר באלו-היותה של התורה. הרב שלמה זאב קליין, רבה של קולמר, יצא אף הוא בספר "האמת והשלום אהבו" בפנייה לפרנקל שיבהיר את עמדתו. ר' שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) יצא להגנת ידידו פרנקל וכתב את הספר "דברי שלום ואמת" שבו הוא כותב שאין ספק שפרנקל יענה לשאלות ויצהיר על אמונה באלו-היות תושב"ע. כמענה לשי"ר כתב שוב ר' שלמה שלמן קליין ספר בשם "האמת והשלום אהבו" שבו הוא יוצא להגנת הרש"ר הירש בפרשה. אמנם, שי"ר בעצמו תקף לאחר מכן את פרנקל, וטען שלא הבהיר את עצמו כיאות.

שי"ר היה מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, וממייסדי "חכמת ישראל" התנועה שהתחילה את מדעי היהדות. היה החתן של בעל ה"קצות החושן". ות"ח ידוע גם בפני עצמו.
ר' זכריה פרנקל הוא אביה הרוחני של התנועה הקונסרבטיבית. היה רב בברסלאו.
ר' שלמה זאב קליין היה רבה הראשי של קולמר, היה מהרבנים האורתודוקסים הראשונים שהחלו להילחם ברפורמים.
ר' צבי בנימין אויערבך היה רבה של דרמשטאדט, מקובל לראות בו מהרבנים הראשונים של תנועת הניאו אורתודוקסיה.

מצב: כללית מצב טוב-טוב מאוד.