|
פריט 6:
תגלית. תקנות הראשונות של חברת יראים קיצונים - קהילת 'קהל עדת יראים' – ירושלים. תר"ץ [1930]
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $550
מחיר פתיחה:
$
500
הערכה :
$1,000 - $2,000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
תגלית. תקנות הראשונות של חברת יראים קיצונים - קהילת 'קהל עדת יראים' – ירושלים. תר"ץ [1930]
תקנות של חברת יראים קיצונים בירושלים, התקנות נכתבו בכ"ה שבט תר"ץ [1930], ועליהן חתמו 36 חברים. התקנות משקפות נאמנות לאופי היישוב הישן במלוא עוזו, לדוגמת: אסור לשלוח ילדים לבתי ספר שמלמדים בהם לשון לאומית, אין רשות לאף אישה ללבוש פאה נוכרית ובמקביל נאמנות לנוהג החסידים, לדוגמת טבילה במקווה וגילוח שערות נשים. בנוסף לכך, ישנה התייחסות רבה לצורת בית הכנסת, כיבודו, אופי התפילה, הבאת הילדים וההשגחה עליהם. תקנות אלו הינם קבועות ואסור לשנות את התקנות, אפילו לא ברוב החברים.
קהילה זו נתייסדה ע"י הרב הצדיק רבי שמואל דייטש שהיה מקורב לרבי דוד בידרמן אדמו"ר מלעלוב-ירושלים. בראותו שהנוער נמשך לתנועות הציוניות, אסף קבוצה של אברכים במטרה לסתום את הסחף, והעמידם כחזית הקנאית נגד המודרנה והחילון, קבוצה זו כונתה 'קהל עדת יראים' – חסידים, והוא כעין 'נטורי קרתא' החסידית [האמת, שמי שהשפיע את הקנאות על ר' עמרם בלוי, היה ר' שמואל דייטש]. לימים הייתה קהילה זו מהחשובים ביותר ביישוב הישן בימים טרופים אלו. בראשית דרכה התמקמה החבורה בבתי-מילנר, וברבות הימים עברו לרחוב מאה שערים מספר 57.
תקנות אלו הינן מהראשונות של חבורה זו.
חותמים: שורה מכובדת של כ-25 יראים ושלימים: בראשם [המקובל] ר' ראובן האזז, ר' יוסף חיים שווארץ, ר' מרדכי יצחק סמט, ר' ישראל אייזנר, ר' יחיאל [ברי"ש] בלוי, ר' חיים משה בנימין גולדשטיין, ואחרון חביב ר' ישראל יצחק רייזמן שבשנת תש"ב התמנה לכהן כדיין בבית דין עדה"ח.
כנראה שתקנות אלו הינה הטיוטה לתקנות שנערכו בצורה מכובדת באופן רשמי בתקופת ניסן תר"צ, אז חתמו עליהן רבי יוסף חיים זוננפלד ובית דינו, ובחודש אייר, בהיות בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש בירושלים, הוסיף גם הוא כמה שורות מלאות הערכה והערצה לחבורה קדושה זו. [צילום מתעודה הרשמית תלוי בבה"כ עדת היראים, כהיום מכונה 'משכנות הרועים'].
[2] דף. דיו על נייר. 22X28 ס"מ. כתיבה אשכנזית.
מצב גרוע. קרעים עם מעט חסרים. כתמי זמן. ניירות דבק לחיזוק. מלבד מילים בודדות כל הכתב קריא.
תקנות של חברת יראים קיצונים בירושלים, התקנות נכתבו בכ"ה שבט תר"ץ [1930], ועליהן חתמו 36 חברים. התקנות משקפות נאמנות לאופי היישוב הישן במלוא עוזו, לדוגמת: אסור לשלוח ילדים לבתי ספר שמלמדים בהם לשון לאומית, אין רשות לאף אישה ללבוש פאה נוכרית ובמקביל נאמנות לנוהג החסידים, לדוגמת טבילה במקווה וגילוח שערות נשים. בנוסף לכך, ישנה התייחסות רבה לצורת בית הכנסת, כיבודו, אופי התפילה, הבאת הילדים וההשגחה עליהם. תקנות אלו הינם קבועות ואסור לשנות את התקנות, אפילו לא ברוב החברים.
קהילה זו נתייסדה ע"י הרב הצדיק רבי שמואל דייטש שהיה מקורב לרבי דוד בידרמן אדמו"ר מלעלוב-ירושלים. בראותו שהנוער נמשך לתנועות הציוניות, אסף קבוצה של אברכים במטרה לסתום את הסחף, והעמידם כחזית הקנאית נגד המודרנה והחילון, קבוצה זו כונתה 'קהל עדת יראים' – חסידים, והוא כעין 'נטורי קרתא' החסידית [האמת, שמי שהשפיע את הקנאות על ר' עמרם בלוי, היה ר' שמואל דייטש]. לימים הייתה קהילה זו מהחשובים ביותר ביישוב הישן בימים טרופים אלו. בראשית דרכה התמקמה החבורה בבתי-מילנר, וברבות הימים עברו לרחוב מאה שערים מספר 57.
תקנות אלו הינן מהראשונות של חבורה זו.
חותמים: שורה מכובדת של כ-25 יראים ושלימים: בראשם [המקובל] ר' ראובן האזז, ר' יוסף חיים שווארץ, ר' מרדכי יצחק סמט, ר' ישראל אייזנר, ר' יחיאל [ברי"ש] בלוי, ר' חיים משה בנימין גולדשטיין, ואחרון חביב ר' ישראל יצחק רייזמן שבשנת תש"ב התמנה לכהן כדיין בבית דין עדה"ח.
כנראה שתקנות אלו הינה הטיוטה לתקנות שנערכו בצורה מכובדת באופן רשמי בתקופת ניסן תר"צ, אז חתמו עליהן רבי יוסף חיים זוננפלד ובית דינו, ובחודש אייר, בהיות בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש בירושלים, הוסיף גם הוא כמה שורות מלאות הערכה והערצה לחבורה קדושה זו. [צילום מתעודה הרשמית תלוי בבה"כ עדת היראים, כהיום מכונה 'משכנות הרועים'].
[2] דף. דיו על נייר. 22X28 ס"מ. כתיבה אשכנזית.
מצב גרוע. קרעים עם מעט חסרים. כתמי זמן. ניירות דבק לחיזוק. מלבד מילים בודדות כל הכתב קריא.
תפריט נגישות
