|
פריט 184:
יוסף טרומפלדור - מכתב בכתב-ידו לארוסתו, לונדון, 1917
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
2,400
עמלת בית המכירות:
20%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
יוסף טרומפלדור - מכתב בכתב-ידו לארוסתו, לונדון, 1917
מכתב נדיר בכתב ידו וחתימתו של יוסף טרומפלדור, אל אהובתו וארוסתו אסתר רוזוב - לונדון, 1916. רוסית.
במכתב טרומפלדור מרגיע את ארוסתו הדואגת לשלומו בעקבות ההפצצות של מטוסי הגרמנים בשמי לונדון. מתוך דבריו ניכר הרוגע הנפשי שאפיין אותו, ובטחונו הפנימי. באותה תקופה ישב טרומפלדור בלונדון וניסהה לארגן הקמת גדוד יהודי לוחם שיכבוש את ארץ ישראל.
תוכן המכתב (התוכן במכתב כתוב ברוסית):
פירה, יקירתי.
ייתכן ואת קראת אתמול (28/11/16) על ההפצצה ודאגת, אך אין סיבה אמיתית לדאגה.
הגיחו, זרקו פצצות וטסו חזרה.
המטוסים חגו מעל לונדון, הטילו פצצות, ופצעו 9 אנשים.
אבל מה זה כבר עבור לונדון ?
אני, כמו תושבי לונדון רבים, לא שמעתי דבר.
ההפצצה הייתה סמוך ל-12 בצהריים, ואני הגעתי לחברי בסביבות 11 ועזבתיו קצת אחרי 12.
עד 11 היה עדיין שקט ואחרי 12 היה כבר שקט.
רק כשחזרתי הביתה, בעלת הבית סיפרה לי על מה שקרה.
והיום קראתי בעיתונים פרטים על אשר התרחש.
זו הפצצת צהריים הראשונה והיא הסתיימה, עבור הגרמניים, בצורה כושלת.
בדרכם חזרה מטוסם הופל על ידי טייסים צרפתיים.
לא זו בלבד שההפצצה לא השיגה את מטרותיה, אלא להפך, עודדה את התושבים.
תמסרי ד"ש ולכן המכרים. נשיקות לך ולילדים.
אוסיה שלך.
אסתר (פירה) רוזוב פגשה את טרומפלדור באלכסנדריה שבמצרים, לשם גלו מרוסיה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. שם הכירו והתארסו.
הוא חלק עמה במשך כמה שנים את כל סודותיו ורגשותיו וכתב לה במהלך המלחמה מכתבים רבים המתארים את חוויותיו.
באוקטובר 1916 יצא טרומפלדור ללונדון כדי לסייע לזאב ז'בוטינסקי בהקמת גדוד יהודי שישתתף בכיבוש ארץ ישראל. ז'בוטינסקי קיווה כי יהודי בריטניה יתגייסו בהמוניהם לגדוד יהודי בצבא, וחש כי טרומפלדור, ששמו כגיבור יצא לפניו, יוכל לסייע לו בגיוס מתנדבים, אולם בפועל נחל ניסיון הגיוס כישלון חרוץ. טרומפלדור המשיך, למרות הקשיים, בניסיונותיו לגייס תמיכה לרעיון הגדוד.
בדצמבר 1916 הגיעו ללונדון 120 איש משרידי גדוד נהגי הפרדות שטרומפלדור הצליח לשכנעם להתגייס לצבא הבריטי. אלה היוו בסופו של דבר את הגרעין לגדוד העברי, שהוקם ב־1917.
בשנת 1922 נדפס הספר 'מחיי יוסף טרומפלדור' ובו מכתבים וקטעים מיומנו של טרומפלדור. הספר מורכב ממכתבים ששלח טרומפלדור מן החזית לארוסתו אסתר. טרומפלדור שיווה למכתביו צורת יומן, כדי שישמש בבוא העת בסיס לספר על תולדות הגדוד. גם במכתב שלפנינו ניתן לראות את הסגנון הזה.
בשנת 1916 ניהל טרומפלדור יומן אישי, הנקרא "יומן גדוד נהגי הפרדות". יומן זה מסתיים ב7.10.16.. אך לפנינו מכתב מהתקופה שלאחר מכן, שאינה נכללת ביומן - סוף 1916.
יוסף טרומפלדור (1880-1920) – ממייסדי הגדוד העברי, ממייסדי "החלוץ" ומפקד ההגנה על חצר תל-חי ב-1920. טרומפלדור, יליד רוסיה, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה ושירת במלחמת רוסיה-יפן, שם נפצע בקרב, ידו השמאלית נקטעה ולאחר מכן נפל בשבי היפני. עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי הגדוד העברי (יחד עם זאב ז'בוטינסקי) והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות". לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". ב-1919 שב ועלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף; אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות.
גלויה, 14X9 ס"מ בקירוב.
מצב טוב מאוד. מעט כתמים.
מכתב נדיר בכתב ידו וחתימתו של יוסף טרומפלדור, אל אהובתו וארוסתו אסתר רוזוב - לונדון, 1916. רוסית.
במכתב טרומפלדור מרגיע את ארוסתו הדואגת לשלומו בעקבות ההפצצות של מטוסי הגרמנים בשמי לונדון. מתוך דבריו ניכר הרוגע הנפשי שאפיין אותו, ובטחונו הפנימי. באותה תקופה ישב טרומפלדור בלונדון וניסהה לארגן הקמת גדוד יהודי לוחם שיכבוש את ארץ ישראל.
תוכן המכתב (התוכן במכתב כתוב ברוסית):
פירה, יקירתי.
ייתכן ואת קראת אתמול (28/11/16) על ההפצצה ודאגת, אך אין סיבה אמיתית לדאגה.
הגיחו, זרקו פצצות וטסו חזרה.
המטוסים חגו מעל לונדון, הטילו פצצות, ופצעו 9 אנשים.
אבל מה זה כבר עבור לונדון ?
אני, כמו תושבי לונדון רבים, לא שמעתי דבר.
ההפצצה הייתה סמוך ל-12 בצהריים, ואני הגעתי לחברי בסביבות 11 ועזבתיו קצת אחרי 12.
עד 11 היה עדיין שקט ואחרי 12 היה כבר שקט.
רק כשחזרתי הביתה, בעלת הבית סיפרה לי על מה שקרה.
והיום קראתי בעיתונים פרטים על אשר התרחש.
זו הפצצת צהריים הראשונה והיא הסתיימה, עבור הגרמניים, בצורה כושלת.
בדרכם חזרה מטוסם הופל על ידי טייסים צרפתיים.
לא זו בלבד שההפצצה לא השיגה את מטרותיה, אלא להפך, עודדה את התושבים.
תמסרי ד"ש ולכן המכרים. נשיקות לך ולילדים.
אוסיה שלך.
אסתר (פירה) רוזוב פגשה את טרומפלדור באלכסנדריה שבמצרים, לשם גלו מרוסיה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. שם הכירו והתארסו.
הוא חלק עמה במשך כמה שנים את כל סודותיו ורגשותיו וכתב לה במהלך המלחמה מכתבים רבים המתארים את חוויותיו.
באוקטובר 1916 יצא טרומפלדור ללונדון כדי לסייע לזאב ז'בוטינסקי בהקמת גדוד יהודי שישתתף בכיבוש ארץ ישראל. ז'בוטינסקי קיווה כי יהודי בריטניה יתגייסו בהמוניהם לגדוד יהודי בצבא, וחש כי טרומפלדור, ששמו כגיבור יצא לפניו, יוכל לסייע לו בגיוס מתנדבים, אולם בפועל נחל ניסיון הגיוס כישלון חרוץ. טרומפלדור המשיך, למרות הקשיים, בניסיונותיו לגייס תמיכה לרעיון הגדוד.
בדצמבר 1916 הגיעו ללונדון 120 איש משרידי גדוד נהגי הפרדות שטרומפלדור הצליח לשכנעם להתגייס לצבא הבריטי. אלה היוו בסופו של דבר את הגרעין לגדוד העברי, שהוקם ב־1917.
בשנת 1922 נדפס הספר 'מחיי יוסף טרומפלדור' ובו מכתבים וקטעים מיומנו של טרומפלדור. הספר מורכב ממכתבים ששלח טרומפלדור מן החזית לארוסתו אסתר. טרומפלדור שיווה למכתביו צורת יומן, כדי שישמש בבוא העת בסיס לספר על תולדות הגדוד. גם במכתב שלפנינו ניתן לראות את הסגנון הזה.
בשנת 1916 ניהל טרומפלדור יומן אישי, הנקרא "יומן גדוד נהגי הפרדות". יומן זה מסתיים ב7.10.16.. אך לפנינו מכתב מהתקופה שלאחר מכן, שאינה נכללת ביומן - סוף 1916.
יוסף טרומפלדור (1880-1920) – ממייסדי הגדוד העברי, ממייסדי "החלוץ" ומפקד ההגנה על חצר תל-חי ב-1920. טרומפלדור, יליד רוסיה, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה ושירת במלחמת רוסיה-יפן, שם נפצע בקרב, ידו השמאלית נקטעה ולאחר מכן נפל בשבי היפני. עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי הגדוד העברי (יחד עם זאב ז'בוטינסקי) והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות". לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". ב-1919 שב ועלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף; אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות.
גלויה, 14X9 ס"מ בקירוב.
מצב טוב מאוד. מעט כתמים.
