|
פריט 444:
מכתב מרטיט מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $380
מחיר פתיחה:
$
180
הערכה :
$400 - $600
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב מרטיט מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן.
'אולי יעלה בידו בזכות אבותי הקדושים מצוקי ארץ זצוקל"הה למצוא חן בעיניהם לתת בשביל אחותי העדינה ת' ומשפחתה רשיון כניסה יוצא מן הכלל למען להצילם מסכנת מות חו"ש'. מכתב מרטיט מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בנסיון להצלת אחותו, בעלה ובניהם מצפרני הנאצים, הדפסת סטנסיל עם תוספת בכתב ידו וחתימת ידו באנגלית.
המכתב מוען לעו"ד בוקסבוים שטיפל באותה העת בעזרה ליהודים אשר בקשו מפלט בארץ ישראל. במכתב מפרט האדמו"ר את צערו אודות אחותו ובעלה אשר שהו אותה העת בפולין והועמדו לעבור למחנה דכאו 'אשר סכנת נפשות במלוא מובן המלה בשם', האדמו"ר מבקש כי יפנה הנ"ל לנציב הבריטי העליון בארץ ישראל למען ישתדל בהצלתם, ומציע כי אם יש צורך יגיע בדחיפות לירושלים 'כי אין הדבר סובל דיחויין'. בשולי המכתב 4 שורות בכתב ידו- פרטי האישיים, מקום מגוריו בתל אביב, וחתימת ידו באנגלית.
מקור: עיזבון העו"ד מרדכי בוקסבוים [מתוך תיקו האישי של האדמו"ר].
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. (תרנ"ז - תשל"ט). נולד בסדיגורה לרבי אהרן פרידמן, בעל "קדושת אהרן", מסדיגורה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה יחד עם שאר אדמו"רי רוז'ין. לאחר המלחמה היה פעיל באגודת ישראל, ובכנסייה הגדולה הראשונה, בהיותו בן 26 בלבד, מונה לחבר ב"ועד הפועל העולמי" של אגודת ישראל ולנשיא קרן התורה. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בשנת תרפ"ה החל לשלוח חסידים לארץ ישראל, ובשנת תרצ"ג הוא ביקר בארץ ובל"ג בעומר הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון. בכנסייה הגדולה השלישית בשנת תרצ"ז היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים. באדר תרצ"ט (1939) ביקר שוב בארץ ישראל, ובעצת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, השתקע בה והתיישב בתל אביב. הוא הספיק לחלץ את משפחתו מאירופה והעלם ארצה. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה. בשנות השואה ערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל בעניין מצב יהודי אירופה. לאחר השואה פעל למען הניצולים ובין היתר התכתב עם הנציב העליון ונפגש עם חיים משה שפירא בנידון. נפטר בגיל 83 בכ"ט בניסן תשל"ט, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. דברי תורתו על התורה ועל המועדים הופיעו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי".
'אולי יעלה בידו בזכות אבותי הקדושים מצוקי ארץ זצוקל"הה למצוא חן בעיניהם לתת בשביל אחותי העדינה ת' ומשפחתה רשיון כניסה יוצא מן הכלל למען להצילם מסכנת מות חו"ש'. מכתב מרטיט מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בנסיון להצלת אחותו, בעלה ובניהם מצפרני הנאצים, הדפסת סטנסיל עם תוספת בכתב ידו וחתימת ידו באנגלית.
המכתב מוען לעו"ד בוקסבוים שטיפל באותה העת בעזרה ליהודים אשר בקשו מפלט בארץ ישראל. במכתב מפרט האדמו"ר את צערו אודות אחותו ובעלה אשר שהו אותה העת בפולין והועמדו לעבור למחנה דכאו 'אשר סכנת נפשות במלוא מובן המלה בשם', האדמו"ר מבקש כי יפנה הנ"ל לנציב הבריטי העליון בארץ ישראל למען ישתדל בהצלתם, ומציע כי אם יש צורך יגיע בדחיפות לירושלים 'כי אין הדבר סובל דיחויין'. בשולי המכתב 4 שורות בכתב ידו- פרטי האישיים, מקום מגוריו בתל אביב, וחתימת ידו באנגלית.
מקור: עיזבון העו"ד מרדכי בוקסבוים [מתוך תיקו האישי של האדמו"ר].
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. (תרנ"ז - תשל"ט). נולד בסדיגורה לרבי אהרן פרידמן, בעל "קדושת אהרן", מסדיגורה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה יחד עם שאר אדמו"רי רוז'ין. לאחר המלחמה היה פעיל באגודת ישראל, ובכנסייה הגדולה הראשונה, בהיותו בן 26 בלבד, מונה לחבר ב"ועד הפועל העולמי" של אגודת ישראל ולנשיא קרן התורה. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בשנת תרפ"ה החל לשלוח חסידים לארץ ישראל, ובשנת תרצ"ג הוא ביקר בארץ ובל"ג בעומר הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון. בכנסייה הגדולה השלישית בשנת תרצ"ז היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים. באדר תרצ"ט (1939) ביקר שוב בארץ ישראל, ובעצת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, השתקע בה והתיישב בתל אביב. הוא הספיק לחלץ את משפחתו מאירופה והעלם ארצה. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה. בשנות השואה ערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל בעניין מצב יהודי אירופה. לאחר השואה פעל למען הניצולים ובין היתר התכתב עם הנציב העליון ונפגש עם חיים משה שפירא בנידון. נפטר בגיל 83 בכ"ט בניסן תשל"ט, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. דברי תורתו על התורה ועל המועדים הופיעו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי".
תפריט נגישות
