שימו לב לא ניתן לבטל הצעה לאחר הגשתה!
|
פריט 21:
לוט (2) ספרי "קריית חנה דוד, עם הקדשת המחבר, רבי דוד הכהן סקלי, לרבי דוד כנאפו אב"ד מוגדור.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $230
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
לוט (2) ספרי "קריית חנה דוד, עם הקדשת המחבר, רבי דוד הכהן סקלי, לרבי דוד כנאפו אב"ד מוגדור.
מצורף מכתב אשר נשלח מאת רבי אברהם בן מויאל, אל בני משפחת מויאל.
הספרים מהדורות ראשונות, ירושלם תרצ"ה, תרצ"ו.
מצבים; טובים מאוד.
הרב דוד הכהן סקלי: (ה'תרכ"ב, 1862 - ה'תש"ט, 1949) היה מקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג׳יריה, מחבר הספרים שו"ת קריית חנה דוד, דרשות על התורה לך דוד, לדוד ברוך ועוד.בעיר דבדו שבמרוקו לרב משה הכהן סקלי ולרחל בת הרב אצבן בן שמואל. בגיל 13 החל ללמוד תורה אצל הרב אברהם בן סוסאן, ובהמשך אצל הרב אהרן הכהן. נשא לאשה את בת דודו, שמחה.
בשנת 1896 עבר להתגורר בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, שם לימד תורה את בני הקהילה היהודית ביחד עם הרב חיים בלייח. מאוחר יותר, בשנת 1900, התבקש להגיע ללמד תורה בעיר אוראן, בישיבתו של הרב אברהם חסן. בשנת 1913 נתמנה לדיין בעיר לצד הרב מיכאל בן סעיד, ויותר מאוחר ירש את תפקיד הראב"ד בבית הדין של אוראן.
מלבד עיסוקו במשפט העברי ובפסיקת ההלכה, עסק גם בקבלה, ונהג במנהגי חסידות ופרישות. ניתן למצוא בכתביו אזכורים רבים מהזוהר, ומכתבי האר"י.
עמד בקשרים הדוקים עם רבני ארץ ישראל ורבני צפון אפריקה אשר העריכו אותו מאוד. הרב יוסף משאש כינה אותו במכתביו "המלך דוד הכהן".
בתאריך כ"ד באייר התש"ט (1949) כינס את כל בני קהילתו בביתו, וביקש מרעייתו ליטול לו את ידיו, עטף את עצמו בתכריכים ונשא נאום פרידה מכל הנוכחים. בתום דבריו נפטר, בגיל 87.
רבי דוד כנאפו: (תרכ"ג, 1863- תרצ"ז, 1937), היה אחד משלשה מורי צדק ב"טריבונאל רביניק" ורב בית כנסת הקהל במוגדור. נתמנה לדיין בשנת תרע"ה. ולראש אב בית דין של העיר מוגדור (החל מ-1925 ועד יום מותו ב-1937). בניגוד לאביו שהסתגר בדלת אמות של הלכה, התעניין מאוד במה שקורה בעולם. בנוסף לידע התורני שלו היה אדם משכיל, תרגם מערבית לעברית את הספר "נחלת אבות" של הרב יצחק קוריאט, "והוסיף עליו כהנה וכהנה" כדברי המחבר.
מספרים שבתקופתו השלטונות רצו לסגור את בית הדין בשל העובדה שכמעט לא היו במוגדור גירושין, הודות למאמציו הגדולים של רבי דוד להשכין שלום בית. הרב דוד נישא לדונה לבית בוהדנה, בתו של משה ונכדתו של הרב אברהם בוהדנה. דונה הייתה אישה צדקת שנהגה לחזר על פתחי העשירים בכדי להתרים מצרכים וכסף לעניים. הרב דוד נפטר בגיל 79, בתפילת כל נדרי של יום כיפור. בהלוייתו השתתפו כל אנשי העיר, יהודים, מוסלמים ונוצרים. במשך שנים רבות לאחר פטירתו יהודי מוגדור שהחשיבוהו לאחד מצדיקי מוגדור, היו נשבעים בשמו.
מצורף מכתב אשר נשלח מאת רבי אברהם בן מויאל, אל בני משפחת מויאל.
הספרים מהדורות ראשונות, ירושלם תרצ"ה, תרצ"ו.
מצבים; טובים מאוד.
הרב דוד הכהן סקלי: (ה'תרכ"ב, 1862 - ה'תש"ט, 1949) היה מקובל, דיין ואב בית הדין של אוראן שבאלג׳יריה, מחבר הספרים שו"ת קריית חנה דוד, דרשות על התורה לך דוד, לדוד ברוך ועוד.בעיר דבדו שבמרוקו לרב משה הכהן סקלי ולרחל בת הרב אצבן בן שמואל. בגיל 13 החל ללמוד תורה אצל הרב אברהם בן סוסאן, ובהמשך אצל הרב אהרן הכהן. נשא לאשה את בת דודו, שמחה.
בשנת 1896 עבר להתגורר בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, שם לימד תורה את בני הקהילה היהודית ביחד עם הרב חיים בלייח. מאוחר יותר, בשנת 1900, התבקש להגיע ללמד תורה בעיר אוראן, בישיבתו של הרב אברהם חסן. בשנת 1913 נתמנה לדיין בעיר לצד הרב מיכאל בן סעיד, ויותר מאוחר ירש את תפקיד הראב"ד בבית הדין של אוראן.
מלבד עיסוקו במשפט העברי ובפסיקת ההלכה, עסק גם בקבלה, ונהג במנהגי חסידות ופרישות. ניתן למצוא בכתביו אזכורים רבים מהזוהר, ומכתבי האר"י.
עמד בקשרים הדוקים עם רבני ארץ ישראל ורבני צפון אפריקה אשר העריכו אותו מאוד. הרב יוסף משאש כינה אותו במכתביו "המלך דוד הכהן".
בתאריך כ"ד באייר התש"ט (1949) כינס את כל בני קהילתו בביתו, וביקש מרעייתו ליטול לו את ידיו, עטף את עצמו בתכריכים ונשא נאום פרידה מכל הנוכחים. בתום דבריו נפטר, בגיל 87.
רבי דוד כנאפו: (תרכ"ג, 1863- תרצ"ז, 1937), היה אחד משלשה מורי צדק ב"טריבונאל רביניק" ורב בית כנסת הקהל במוגדור. נתמנה לדיין בשנת תרע"ה. ולראש אב בית דין של העיר מוגדור (החל מ-1925 ועד יום מותו ב-1937). בניגוד לאביו שהסתגר בדלת אמות של הלכה, התעניין מאוד במה שקורה בעולם. בנוסף לידע התורני שלו היה אדם משכיל, תרגם מערבית לעברית את הספר "נחלת אבות" של הרב יצחק קוריאט, "והוסיף עליו כהנה וכהנה" כדברי המחבר.
מספרים שבתקופתו השלטונות רצו לסגור את בית הדין בשל העובדה שכמעט לא היו במוגדור גירושין, הודות למאמציו הגדולים של רבי דוד להשכין שלום בית. הרב דוד נישא לדונה לבית בוהדנה, בתו של משה ונכדתו של הרב אברהם בוהדנה. דונה הייתה אישה צדקת שנהגה לחזר על פתחי העשירים בכדי להתרים מצרכים וכסף לעניים. הרב דוד נפטר בגיל 79, בתפילת כל נדרי של יום כיפור. בהלוייתו השתתפו כל אנשי העיר, יהודים, מוסלמים ונוצרים. במשך שנים רבות לאחר פטירתו יהודי מוגדור שהחשיבוהו לאחד מצדיקי מוגדור, היו נשבעים בשמו.
תפריט נגישות
