|
פריט 195:
כתב יד עב כרס. פסקי הלכות כסדר ארבעה טורים וחיבורים נוספים. איטליה המאה ה 16
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
10,000
הערכה :
$30,000 - $40,000
עמלת בית המכירות: 22%
|
כתב יד עב כרס. פסקי הלכות כסדר ארבעה טורים וחיבורים נוספים. איטליה המאה ה 16
פסקי דינים מלוקטים מספרי הראשונים כסדר ארבעה טורים עם ציונים ומובאות בשולי הגליונות מספרי הפוסקים וספרות התשובות מאת מחבר לא ידוע, כנראה מאחד מחכמי האשכנזים באיטליה במחצית הראשונה של המאה השש עשרה. כתב היד היה בבעלותו של החכם האלוף רבי הלל מודינא בנו של בעל 'מעבר יבק'. ואח"כ בספרייתו החשובה של רבי אברהם יוסף שלמה גארציאנו אב"ד מודינא הנודע בשם אי"ש ג"ר. לא נדפס!
מפרט: [433] דף! 23X34 ס"מ. נייר עבה משורטט, הפנים בכתיבה מרובעת והגליונות בכתיבה איטליאנית רהוטה.
תוכן: עיקרו של החיבור הוא פסקי הלכות ודינים אך כולל גם חיבורים נוספים ואלו הספרים כפי שהם נקראים על ידי המחבר:
1) 'ספר של דינים'.
2) 'ספר המאמרים'.
3) 'דרכי התלמוד' - כללים.
4) 'מאמרי רבותינו' – עניני אגדה, אמונה, מחשבת ישראל.
5) מלון לביאורי מלים בתלמוד מלוקט מפירושי רש"י והערוך ובסופו 'כללי חשבון השנים' מאדם הראשון עד המבול.
שמו וזמנו של המחבר אינם נזכרים בכתב היד, החיבורים המאוחרים ביותר שנזכרו על ידו הם תשובת מכתב יד מהר"ר יעקב וויילא אשכנזי (מהר"י ווייל) תשובות מהרי"ק וספר האגור. אין ספק שהחיבור נכתב טרם הדפסת ספרי בית יוסף (ש"י-שי"ט) ושלחן ערוך (שכ"ה-שכ"ו) שכן הוא לא מזכירו ולו פעם אחת.
נראה שרוב הספרים היו לפניו בכתיבת יד, הוא מעולם לא מציין לדפי הספר וכשהוא מזכיר ספר דפוס הוא כותב 'אלפסי בדפוס' או 'מרדכי בדפוס'.
'ספר של דינים' מבוסס על ספר המרדכי, היו לפניו מרדכי גדול, מרדכי קטן. הוא קיבץ הגהות על המרדכי אותם הוא מכנה 'ליקוטי הגהות שלי על המרדכי' וביניהם הוא מזכיר הגהות חכם בשם מוהר"ר בילוויטיו צרפתי שלא ידועים ממקור אחר. לאחר מכן הוא מביא מדברי בעלי התוספות הרי"ף, רשב"א, רא"ש, ר"ן, תרומת הדשן, תשובות מהר"ם, הגהות מיימוניות, ושאר חיבורי גדולי הראשונים. (רוקח, סמ"ג, סמ"ק, רבינו ירוחם, מנהיג, תניא, כל בו, טור.)
ספרייתו הייתה עשירה ומגוונת וסייעה בידו לכתיבת חיבורו הגדול והמקיף, לבד מספרי היסוד המפורסמים עליו בנה את חיבורו היו לו ספרים שלא היו מצויים ביד כל אדם כמו ספר הנייר, ספר אמרכל, ספר המלמד ואף ספר 'המשכיל' שנדפס רק בימינו.
סיגנונו הוא מעניין, בתחילת ציטוט מדברי הראשונים במקום עיין במקום פלוני שכתב וכו' הוא כותב 'פוק חזי' ובסיום העתקת הדברים במקום הלשון השגורה בימינו עיין שם הוא כותב 'וזיל קרי'.
למעשה יש לנו כאן כעין ספר בית יוסף עוד טרם חיבורו על ידי רבי יוסף קארו.
רקע: רבי אברהם יוסף שלמה גארציאנו רבה של מודינא, הנודע על שם חתימתו אי"ש ג"ר נולד בשנת ש"פ לערך בפיסארו תלמיד שאר בשרו רבי נתנאל טארבוט אב"ד מודונא שהכתירו לרשת אחריו את כסא הרבנות במודינא, בשנת תכ"ו התמנה לרבנות מודינא עד פטירתו בשנת תמ"ה.
אי"ש ג"ר היה פוסק מובהק והשיב תשובות בהלכה לכל גלילות איטליה, יחד עם זה העמיק חקר בכל חכמת ישראל ובעיקר בחקר חילוקי הדינים והמנהגים. הוא היה בעל ספריה חשובה מהחשובות שבקהילות איטליה, דרכו הייתה לקנות ספריות של רבנים מיורשיהם ובין היתר רכש את ספריית הגאון המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינא בעל מעבר יבק ובנו רבי הלל מודינא.
כתב יד זה נרכש מרבי הלל מודינא כנזכר בדף הראשון בזה הלשון:
בס"ד. ספר המלמד לאדם דעת קדושים ודן דין אמת לאמתו בנתינתן מסיני, ספר הדינים וגם ספר המאמרים ודרכי הגמרא קניתי מהקצין כמ' הלל בכמוהר"ר אהרן ברכיה ממודינא זצוק"ל בעד ששה עשר ליטרין מטבע מודינא ביום השישי ס' [סדר] התיצבו וראו את ישועת ה' שנת ת"ג פה מודינא והמוכר הנ"ל מחל לי דמי אונאתם הכל כאשר לכל וכאשר חתם שמו על הספרים שמכר... אשר היא תחת ידי וממשלתי והכל שריר ובריר וקיים... כסא דהרסנא דלא ידע מאי דתני תנא אברהם יוסף שלמה יצ"ו.
מלבד הרשימה הנ"ל הוא חתום מספר פעמים בכתב היד בתחילת כל חיבור ובסופו.
רבי הלל מודינא היה בנו של בעל מעבר יבק ונקרא על שם רבו של אביו רבי הלל מודינא הוא עמד אחר פטירת אביו בראש חברת לימוד תורה שייסד בעל מעבר יבק במודינא בשנת שע"ד, (תשובה ממהר"ש אבוהב אליו בענין אמירת י"ג מדות בליל הושענא רבה נדפסה בספר זכר דוד לרבי דוד מודינא מאמר ג פרק פ"ג).
חתימות צנזור בתחילת כתב היד וסופו מהשנים, שנ"ח, שפ"ג (1598, 1623) בראש כתב היד העיר אי"ש גר על אישורי הצנזור וכתב: 'מזוקק כאשר חתום פה למטה ולקמן בסוף מהמזקקים'.
מצב: טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת עור עתיקה.
פסקי דינים מלוקטים מספרי הראשונים כסדר ארבעה טורים עם ציונים ומובאות בשולי הגליונות מספרי הפוסקים וספרות התשובות מאת מחבר לא ידוע, כנראה מאחד מחכמי האשכנזים באיטליה במחצית הראשונה של המאה השש עשרה. כתב היד היה בבעלותו של החכם האלוף רבי הלל מודינא בנו של בעל 'מעבר יבק'. ואח"כ בספרייתו החשובה של רבי אברהם יוסף שלמה גארציאנו אב"ד מודינא הנודע בשם אי"ש ג"ר. לא נדפס!
מפרט: [433] דף! 23X34 ס"מ. נייר עבה משורטט, הפנים בכתיבה מרובעת והגליונות בכתיבה איטליאנית רהוטה.
תוכן: עיקרו של החיבור הוא פסקי הלכות ודינים אך כולל גם חיבורים נוספים ואלו הספרים כפי שהם נקראים על ידי המחבר:
1) 'ספר של דינים'.
2) 'ספר המאמרים'.
3) 'דרכי התלמוד' - כללים.
4) 'מאמרי רבותינו' – עניני אגדה, אמונה, מחשבת ישראל.
5) מלון לביאורי מלים בתלמוד מלוקט מפירושי רש"י והערוך ובסופו 'כללי חשבון השנים' מאדם הראשון עד המבול.
שמו וזמנו של המחבר אינם נזכרים בכתב היד, החיבורים המאוחרים ביותר שנזכרו על ידו הם תשובת מכתב יד מהר"ר יעקב וויילא אשכנזי (מהר"י ווייל) תשובות מהרי"ק וספר האגור. אין ספק שהחיבור נכתב טרם הדפסת ספרי בית יוסף (ש"י-שי"ט) ושלחן ערוך (שכ"ה-שכ"ו) שכן הוא לא מזכירו ולו פעם אחת.
נראה שרוב הספרים היו לפניו בכתיבת יד, הוא מעולם לא מציין לדפי הספר וכשהוא מזכיר ספר דפוס הוא כותב 'אלפסי בדפוס' או 'מרדכי בדפוס'.
'ספר של דינים' מבוסס על ספר המרדכי, היו לפניו מרדכי גדול, מרדכי קטן. הוא קיבץ הגהות על המרדכי אותם הוא מכנה 'ליקוטי הגהות שלי על המרדכי' וביניהם הוא מזכיר הגהות חכם בשם מוהר"ר בילוויטיו צרפתי שלא ידועים ממקור אחר. לאחר מכן הוא מביא מדברי בעלי התוספות הרי"ף, רשב"א, רא"ש, ר"ן, תרומת הדשן, תשובות מהר"ם, הגהות מיימוניות, ושאר חיבורי גדולי הראשונים. (רוקח, סמ"ג, סמ"ק, רבינו ירוחם, מנהיג, תניא, כל בו, טור.)
ספרייתו הייתה עשירה ומגוונת וסייעה בידו לכתיבת חיבורו הגדול והמקיף, לבד מספרי היסוד המפורסמים עליו בנה את חיבורו היו לו ספרים שלא היו מצויים ביד כל אדם כמו ספר הנייר, ספר אמרכל, ספר המלמד ואף ספר 'המשכיל' שנדפס רק בימינו.
סיגנונו הוא מעניין, בתחילת ציטוט מדברי הראשונים במקום עיין במקום פלוני שכתב וכו' הוא כותב 'פוק חזי' ובסיום העתקת הדברים במקום הלשון השגורה בימינו עיין שם הוא כותב 'וזיל קרי'.
למעשה יש לנו כאן כעין ספר בית יוסף עוד טרם חיבורו על ידי רבי יוסף קארו.
רקע: רבי אברהם יוסף שלמה גארציאנו רבה של מודינא, הנודע על שם חתימתו אי"ש ג"ר נולד בשנת ש"פ לערך בפיסארו תלמיד שאר בשרו רבי נתנאל טארבוט אב"ד מודונא שהכתירו לרשת אחריו את כסא הרבנות במודינא, בשנת תכ"ו התמנה לרבנות מודינא עד פטירתו בשנת תמ"ה.
אי"ש ג"ר היה פוסק מובהק והשיב תשובות בהלכה לכל גלילות איטליה, יחד עם זה העמיק חקר בכל חכמת ישראל ובעיקר בחקר חילוקי הדינים והמנהגים. הוא היה בעל ספריה חשובה מהחשובות שבקהילות איטליה, דרכו הייתה לקנות ספריות של רבנים מיורשיהם ובין היתר רכש את ספריית הגאון המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינא בעל מעבר יבק ובנו רבי הלל מודינא.
כתב יד זה נרכש מרבי הלל מודינא כנזכר בדף הראשון בזה הלשון:
בס"ד. ספר המלמד לאדם דעת קדושים ודן דין אמת לאמתו בנתינתן מסיני, ספר הדינים וגם ספר המאמרים ודרכי הגמרא קניתי מהקצין כמ' הלל בכמוהר"ר אהרן ברכיה ממודינא זצוק"ל בעד ששה עשר ליטרין מטבע מודינא ביום השישי ס' [סדר] התיצבו וראו את ישועת ה' שנת ת"ג פה מודינא והמוכר הנ"ל מחל לי דמי אונאתם הכל כאשר לכל וכאשר חתם שמו על הספרים שמכר... אשר היא תחת ידי וממשלתי והכל שריר ובריר וקיים... כסא דהרסנא דלא ידע מאי דתני תנא אברהם יוסף שלמה יצ"ו.
מלבד הרשימה הנ"ל הוא חתום מספר פעמים בכתב היד בתחילת כל חיבור ובסופו.
רבי הלל מודינא היה בנו של בעל מעבר יבק ונקרא על שם רבו של אביו רבי הלל מודינא הוא עמד אחר פטירת אביו בראש חברת לימוד תורה שייסד בעל מעבר יבק במודינא בשנת שע"ד, (תשובה ממהר"ש אבוהב אליו בענין אמירת י"ג מדות בליל הושענא רבה נדפסה בספר זכר דוד לרבי דוד מודינא מאמר ג פרק פ"ג).
חתימות צנזור בתחילת כתב היד וסופו מהשנים, שנ"ח, שפ"ג (1598, 1623) בראש כתב היד העיר אי"ש גר על אישורי הצנזור וכתב: 'מזוקק כאשר חתום פה למטה ולקמן בסוף מהמזקקים'.
מצב: טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת עור עתיקה.
תפריט נגישות
