מכירה פומבית 108 א. איינשטיין ואישים מפורסמים, ציונות, שואה ואנטישמיות, חפצי יודאיקה ואמנות יהודית, ספרי קודש, מכתבי רבנים ואדמו"רים
Winner'S
19.6.18
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה

פריט 55:

אוטוגרף חתום מאת שארל דה גול בעקבות ליל הבדולח. מסמך היסטורי. 11.11.1938

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $10,000
מחיר פתיחה:
$ 10,000
הערכה :
$15,000 - $20,000
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
המכירה התקיימה בתאריך 19.6.18 בבית המכירות Winner'S

אוטוגרף חתום מאת שארל דה גול בעקבות ליל הבדולח. מסמך היסטורי. 11.11.1938

"...המועמד היטלר אמר זאת, האסיר הפוליטי היטלר כתב זאת, העם הגרמני קרא זאת והעם הגרמני הצביע...". 

מסמך היסטורי ייחודי. אוטוגרף חתום של הקולונל הצרפתי שארל דה גול, לידידו, בעניין רדיפת היהודים על ידי הנאצים בגרמניה. נכתב יום לאחר ליל הבדולח. 11 נובמבר 1938.

מפרט: [12] עמ' נייר שורות. 19X13 ס"מ. צרפתית. מצורף אישור מומחה למקוריות המכתב.

במשך שנים רבות יערכו דיונים היסטוריוגרפיים שינתחו את יסודות האנטישמיות הנאצית והתוכנית הרצחנית שלהם. דה גול, במכתבו זה, שנכתב כבר בשלב מאוד מוקדם, מציין מספר יסודות חשובים למדיניות הנאצית: הרקע האנטישמי ההיסטורי באירופה, הכישלון של המדינאים בוועידת מינכן, הפיכת היהודי לאויב הקהילה הלאומית והסדר החברתי במדינה המודרנית, השפעת התעמולה הנאצית בכלל ו'מיין קאמפ' בפרט, לגיטימציה ממלכתית לשחרור יצרים קמאיים פראיים, ונתיב של התדרדרות, המתקדמת כשהנסיבות מאפשרות זאת, מדחיית היהודים, לשנאתם ועד לנורמה חוקית של אלימות כלפיהם. 

תוכן המכתב: דה גול מתייחס לסדרת האירועים החמורים שזעזעו את גרמניה באותם הימים. הוא ראה במעשי האלימות כנגד קהילת יהודי הרייך הדגמה של האופי האלים והבלתי הומני של האידאולוגיה ההיטלראית, ותהה האם עליהם להיות מופתעים מכך. הוא מציין שמנהיגי גרמניה זעמו ואיימו באופן פומבי. דה גול כועס ואינו נרגע לנוכח שנאה חסרת תכלית זו. האלימות, בעיניו היא רק ביטוי לשנאה הישנה ולכעס הנוכחי שנולד מהקרבת השלום. 'המועמד היטלר אמר זאת, האסיר הפוליטי היטלר כתב זאת, העם הגרמני קרא זאת והעם הגרמני הצביע'. מקורה של שנאה זו ליהודים, לטענתו, איננו מהנציונאל-סוציאליזם, אלא הוא קשור מהותית לאלפיים שנות תרבות אירופאית שהפכה את היהודים לאויבה של כל קהילה לאומית ולסדר החברתי כולו. 'ההיסטוריה מדברת כיום עבור אלו שהנם שלוחי רסן כלפי בני ישראל'. לאירופה יחסים מורכבים עם היהדות, ואין מי שיוכל להכחיש זאת. גרמניה איננה מקרה מיוחד ואיננה ארץ של אנטי-שמיות לוחמנית. אך, בניגוד לצרפת בתקופת דרייפוס, היא נעשתה לארץ בה תרבות אנטישמית הובילה לדוקטרינה אנטישמית, ודוקטרינה זו מצדיקה מעבר מדחייה לשנאה, ומשנאה לאלימות. הדבר נזקף לחובתו של היטלר והחיבור שלו. מיין קאמפ, מעבר לכל השיקולים הפוליטיים, הנו אשרת-מעבר לשחרור הדחפים הראשוניים ביותר, באישור כל גורמי החוק, מאז הגיע המחבר שלה, על ידי המשחק הפוליטי, להיות מנהיג של גרמניה החדשה. תוכניתם לא צריכה להפתיע איש, הם יצאו לפועל רק מכוח הנסיבות, תוך שמירה על רציפות מעשיהם. דה גול קורא לזה 'היישום הקר והמוצדק של הטקסט הנעשה לבשורת העם, שיסודותיו ומבנהו החברתי דורדרו בכוונה, על ידי אותם הגורמים עצמם שהיו אמורים לערוב לו'. גרמניה של היטלר נשטפה באנטישמיות תרבותית בהנהגת האנטישמיות הממלכתית בחסות המדינה, אך הרבה מעבר לכך, הם ביססו כעובדה מקובלת, ומקובלת על הכל, שאלימות ושנאה יכולים כעת להיות מוצאים לפועל באופן חלקי על ידי כלל החברה כנורמה. דה גול מסיים מכתבו: "לפני ההליכה למינכן, היה צריך לעורר מנהיגנו לקרוא את 'מיין קאמפ'".

שארל אנדרה ז'וזף מארי דה גול (1890-1970) גנרל שפיקד על כוחות שריון במלחמת העולם השנייה. הוא תמך בלוחמת שריון התקפית וניסה להתריע כנגד חוסר היעילות של האסטרטגיה הצבאית הצרפתית, שדגלה בהתחפרות בקו מאז'ינו, אל מול מלחמת הבזק הגרמנית. הוא התנגד לכניעת צרפת לגרמניה והיה למנהיג צרפת החופשית במהלך המלחמה, ולימים היה הנשיא הראשון של הרפובליקה החמישית בצרפת וממעצבי חוקתה. מגדולי המנהיגים הצרפתים בעידן המודרני ואחד מדמויות המופת הלאומי הנערצות בצרפת. 

מצב: מצב טוב מאוד. סימני קיפול.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu