ש"ס מינכן, שהודפס ע"י הניצולים לאחר השואה, מינכן-היידלבורג, תש"ט [1949]

ש"ס מינכן, שהודפס ע"י הניצולים לאחר השואה, מינכן-היידלבורג, תש"ט [1949]

תלמוד בבלי - 'ש"ס מינכן', שהודפס ע"י הניצולים מיד לאחר השואה על אדמת גרמניה. מינכן-היידלבורג, ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז עבור שארית הפליטה. תש"ט [1949]. כריכות מקוריות.

מפרט: תלמוד בבלי - סט שלם, 19 כרכים. 39 ס"מ.

רקע: בחורבן יהדות אירופה נחרבו אף הספריות ואוצרות הספרים על פני כל היבשת, כמופיע בהקדמת 'ש"ס מינכן' מאת הרב סניעג והרב רוז, שבה מתארים ברגש רב מעשי הנאצים ימ"ש שעמלו לשרוף את כל ספרי הקודש, "עוד חקוק בזיכרוננו אותו יום המר, הופעת הפקודה בגטו, משלטון הרשע הנאצי ימ"ש, לאסוף את כל הספרים אל מקום אחד, בכדי להוציאם ולכלותם, וסכנת מוות הייתה צפויה לזה אשר ישאיר ספר אחד". הניצולים נטלו את היוזמה לידיהם ויצרו את אחד המפעלים המעניינים והסמליים ביותר של שארית הפליטה בגרמניה, הדפסת ספרי קודש שונים בבתי דפוס מאולתרים.

גולת הכותרת של מפעל ההדפסה במחנות העקורים, הייתה הדפסת התלמוד, מי שהתגייס לכך היה 'ועד ההצלה' שע"י אגודת הרבנים בארה"ב, בראשות הרב רוז והרב שמואל אבא סניעג, שיזם הדפסה מחודשת של התלמוד בבלי במימון כספי של הג'וינט ובסיוע השלטון הצבאי האמריקאי, הרבנים ראו בכך מבצע בעל חשיבות יהודית ממדרגה ראשונה, להשיב לימוד הגמרא למקומו המרכזי בחיי היהדות, תחילה נדפס  כרך אחד  בודד הכולל מסכתות נדרים וקידושין, ורק בשנת תש"ט נדפס התלמוד כולו מחדש, בתשעה-עשר כרכים גדולים. לפנינו מהדורה מיוחדת זו בשלימותה. סה"כ נדפסו רק 600 סטים, ומתוכם כ-100 הגיעו לארץ ישראל.

מאפיינים ייחודיים: מהדורה זו שנקראה בשם 'ש"ס מינכן' או 'ש"ס הניצולים', מאופיינת בשערים צבעוניים שעוצבו במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס על אדמת גרמניה החרוכה, עם איורים של עיירות יהודיות בארץ ישראל ושל מחנה עבודה מוקף גדרות תיל, והכיתובים: "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים", ו"כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך", בשילוב אלמנטים של גאולה. ציורי השער המיוחדים נעשו ע"י צייר בשם: ג. ראזענקראנץ, כפי שחתם בשולי השער. מהדורה זו מבוקשת מאד ע"י אספנים.

מצב: טוב מאוד. כל הכריכות מקוריות, חלקם עם שיפשופים קלים.