אלברט איינשטיין. פציפיזם? לא בכל מחיר!

אלברט איינשטיין. פציפיזם? לא בכל מחיר!

"...ישנם מצבים שבהם חייבים התערבות כירוגית למרות שבד"כ אני מזלזל בשימוש של סכינים..." 
מכתב ארוך ובו איינשטיין מביע עמדותיו בנוגע למדיניות ה'שב ואל תעשה' של הבריטים בנעשה באירופה ערב מלחמת העולם השנייה וחוזה את פרוץ המלחמה.

[3] עמ'. נייר. 13X17 ס"מ. אוטוגרף חתום בראשי תיבות. ללא תאריך ומקום. גרמנית. מצורף תמלול לאנגלית.

תוכן: איינשטיין כותב לקארן סטמפ בנדיקס, עיתונאית מדנמרק אשר היתה בקשרי ידידות עם בני הזוג איינשטיין. במכתב הוא מעודד את העיתונאית שכרגע נמצאת מחוסרת עבודה בכך שהמשבר הכלכלי העולמי אינו פוסח על אף מדינה ומציע לה לכתוב על מאורעות העבר הנוגעים להתפתחויות העכשוויות. איינשטיין מביע אכזבה מהתגובה הרפה של בריטניה להקצנה ולמיליטנטיות הגרמנית וטוען בניגוד לעמדותיו הפציפיסטיות שמדיניות זו בהחלט דוחה את המלחמה אך אינה מונעת אותה - דבר שהתברר לימים כנכון. "ישנם מצבים שבהם חייבים התערבות כירוגית למרות שבד"כ אני מזלזל בשימוש של סכינים".
איינשטיין מפליא לעשות כאשר מתנבא באופטימיות מוגזמת שמקום מושבה של הנמענת - דנמרק לא יפול לידי הנאצים (בפועל היא נכבשה על ידם ב1940).

רקע: איינשטיין היה מנעוריו פציפיסט, ואף הגדיר את עצמו כפציפיסט לוחם, המוכן להילחם ולמות למען השלום. את מקור הפציפיזם שלו נימק "בהרגשה אינסטינקטיבית כי רצח בני אדם הוא מעשה מתועב". הוא הביע את שאט הנפש שלו משירות צבאי ומגיוס בכפייה למלחמה. עם זאת החל מ-1933 עם עליית כוחו של המשטר הנאצי מיתן את תפיסותיו אלו, וחשב שיש כורח להגן מפניו אף בפעולות מלחמתיות. עמדה זו ניכרת במכתב שלפנינו.

מצב: טוב. סימני קיפול. מעט כתמים.