הון עשיר, אמשטרדם תצ"א – עם תווי נגינה מאת המחבר המקובל, אשר מתוכם נולד הניגון החב"די "לכתחילה אריבער"

הון עשיר, אמשטרדם תצ"א – עם תווי נגינה מאת המחבר המקובל, אשר מתוכם נולד הניגון החב"די "לכתחילה אריבער"

הון עשיר', פירושים וחידושים [חלקם קבליים] על ששה סדרי משנה. עם שירים שנדפסו בין 'סדר' ל'סדר' ובין מסכת למסכת. בשירים רמזים לתוכן המסכתות וה'סדרים', בדרך פשט, רמז, דרוש וסוד. חובר בעיר צפת על ידי המקובל רבי עמנואל חי ריקי. נדפס באמשטרדם, דפוס פרופס, תצ"א [1731]. הספר כולל איורים ושרטוטים.
בשני הדפים הראשונים בספר נדפסו שירים מאת המחבר. לאחד השירים – אודות "שבת ומילה ותפילין בכוונה", נוספו תווי – נגינה. ככל הנראה זהו הספר העברי הראשון בו צורפו תווי נגינה לשיר יהודי! ובכלל, יש כאן תופעה ייחודית מאוד, באותה תקופה, שרב מחבר ניגון ואף מדפיסו בספרו.
המחבר, המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", חי בערך בתקופתו של הבעש"ט, בין השנים תמ"ח – תק"ג (1688-1743). הוא פעל באיטליה ובעיה"ק צפת, ומנוחתו כבוד בבולוניה שבאיטליה. ספרו העיקרי "משנת חסידים" נחשב כאחד מספרי היסוד של הקבלה, ובו הוא פורש את קבלת האריז"ל כסדר מסכתות המשנה הספר מקובל בתורת חב"ד ואף מובא ממנו בספר התניא.
לפי דברי המחבר הוא חיבר את השיר ״על שבת ומילה ותפילין בכוונה מכוונת במספר הבתים וסדרם, ובמספר החרוזות וסדרם, ובמספר התנועות שבכל הרחה, ובחתימת שמו דווקא בשני בתי התפילין, הכול בכלל ובפרט", ו"יסדו על דברי רז״ל בפשט וסוד, מן הגג ועד היסוד״.
כאמור יש לפנינו תופעה ראשונה מסוגה, שבה נדפס שיר עם התווים שלו, כלומר תיעוד קדום מאוד למנגינה יהודית, שאף חוברה על ידי צדיק מפורסם. (ידוע גם שהרבי מליובאויטש התבטא בשבחו של ניגון זה).
התווים נרשמו ע"י "איש תם וישר", "הבקי בחכמה זו" של רישום התווים – אברהם קאסירס (קסרס) מאמסטרדם, מלחין יהודי שהיה מצאצאי מגורשי ספרד. למרות שהספר נדפס לפני כמעט 300 שנה, סימני התווים נעשו באופן זהה במרביתו לרישום התווים המקובל כיום.

גלגולו של ניגון
הרבי מליובאוויטש אמר כי האדמו"ר מהר"ש היה יודע לקרוא תווי נגינה יפה מאוד. וסיפר: "בסוף ספר "הון עשיר" יש שיר רשום בתווי נגינה. [וכמעט שלא יכלו לקרותם ולהבינם]. אדמו"ר מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון – ונגן ניגון הידוע מאז בין החסידים בשם "איינס צוויי דריי פיר" – ניגון "אין סוף", עכ"ל. ניגון "אין סוף" ידוע כיום בשמו "ניגון לכתחילה אריבער". הוא נולד מתוך תוי הנגינה שלפנינו, ומיוסד עליו, ויש ביניהם הקבלה מוזיקאלית.
[שיר זה שלפנינו חזר ונדפס ב"ספר הניגונים" (של חב"ד) מאת ר' שמואל זלמנוב, ברוקלין תשי"ח].

חתימת רבי יצחק אויש זצ"ל
בשער חתימה: "קניתי לכבוד צורי וגואלי הק' יצחק בהרב המנוח מוהר"ר אברהם אויש מפראג זצ"ל" (רבי אברהם אויש נזכר בספר 'יערות דבש' לרבי יהונתן אייבשיץ, בתור "מופלא בדורו"). חתימה נוספת.


[2], 168, [2] דף. 22 ס"מ.
מצב טוב. קרעים בדף השער. כתמי זמן בספר.