כתב-יד - "ספר החזון" (החזיונות) לרבינו חיים ויטאל - בכתב יד קדשו של רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת) - עם בקשתו לשלוח העתק ...

כתב-יד - "ספר החזון" (החזיונות) לרבינו חיים ויטאל - בכתב יד קדשו של רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת) - עם בקשתו לשלוח העתק במתנה אל ה"אוהב ישראל" מאפטא - תגלית
כתב-יד, "ספר החזון" (החזיונות) לרבינו חיים ויטאל, בכתב יד קדשו של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב, עם בקשתו לשלוח העתק מכתב-היד במתנה ל"הרב הגדול מאפטע" בעל "אוהב ישראל". [לפני תקפ"ה 1825].
54 דף, מתוכם 48 דף בכתיבה אשכנזית (רוסיה-פולין) אשר זוהתה בוודאות ככתיבת יד קדשו של רבי נתן מברסלב; ולאחר מכן ששה דפים מהעתקה נוספת, מכותב אחר. כתב-היד מכיל את "ספר החזיונות" מאת רבי חיים ויטאל (בעריכת נכדו רבי משה ויטאל). בראש כתב היד מופיעה הכותרת: "זה ספר שבחי הרב הגדול מהרח"ו זלה"ה מה שעלה בימיו עם האריז"ל וזולתו, ונק'[רא] ספר החזון הנז'[כר] בשאר ספרים".
בשולי דף מח/2 מופיע קולופון המעתיק - רבי נתן. הדף קרוע בחלקו וחלק מהטקסט נפגע, אך רובו שרד וכך אנו קוראים בו: "[ה]ספר הזה הובא מירושלים ונתנו ששים אריות כדי [שיתנ]ו להעתיקו, ואני נתתי בעד העתקה הזו ארבעה אריות [כדי?] לשלוח לכם, כי אין בידי לשלוח כלל, כי לא נשאר כ"א [=כי אם] ---ה על שלשה שבועות בחודש אב הבע"ל [=הבא עלינו לטובה] ולדעתי [יקחו/יעתיקו?] הספר הנ"ל, וישלחו מתנה להרב הגדול מאפטע.
[--------]ברסלב".
המילה "ברסלב" מופיעה בתחתית הדף - על גבול הקרע החסר. ניתן להניח כי השורה האחרונה שבתחתית הדף הכילה את חתימתו המלאה של רבי נתן (כפי שנהג לחתום: "נתן בא"א מוה"ר נפתלי הירץ נ"י מברסלב"), אך שרד ממנה רק שם עיר מגוריו "ברסלב".
זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבי נתן נעשה בהשוואה לכתבי היד הידועים שלו, ראה באישור המומחה המצורף.
על קיומו של כתב-יד "ספר החזון" בידיו של רבי נתן מברסלב אנו למדים ממכתב ששלח לבנו (עלים לתרופה, מכתב מאור ליום א' וארא תקצ"ו, מהדורת ירושלים תש"ס, עמ' תיב) המצטט ממנו: "ובפירוש ראיתי בכתב הרב הקדוש מו"ה ר' חיים וויטאל ז"ל, הנקרא ספר החזון".
יש לציין כי ספר החזיונות לא ידוע משום מקור אחר בכינוי "ספר החזון", מלבד במכתבו הנ"ל של רבי נתן וכך גם בכותרות כתב-היד שלפנינו [ספר החזיונות לא היה מוכר באירופה עד הדפסתו לראשונה בשנת תקפ"ו (שנה לאחר פטירת ה"אוהב ישראל" מאפטא) באוסטראה, תחת הכותר "שבחי רבי חיים וויטאל". בהמשך התפרסם הספר בכינוי "ספר החזיונות" על פי דברי החיד"א שמכנהו כך בספרו "שם הגדולים"].
בסוף הקולופון מבקש רבי נתן ש"ישלחו מתנה להרב הגדול מאפטע". כפי העולה מן הדברים, ביקש רבי נתן כי יכינו העתקה מכתב-היד שלפנינו וישלחו להאדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל בעל "אוהב ישראל" מאפטא, זקן צדיקי הדור. ידוע כי רבי נתן עמד עם ה"אוהב ישראל" בקשרי ידידות אמיצים ואף ביקר בהיכלו במז'יבוז' מספר פעמים (ראה בימי מוהרנ"ת ח"א, אות ק, על ביקורו האחרון אצל הרב מאפטא בשנת תקפ"ד).
המשמעות של תוכן הקולופון לא התבררה לנו לגמרי שכן הוא קטוע במקצת. מאחר וה"אוהב ישראל" מאפטא נפטר בשנת תקפ"ה ברור שרבי נתן העתיק את כתב היד קודם לשנה זו. מספר שנים קודם לכן, בשנת תקפ"ב, עלה רבי נתן לחון את עפרה של ארץ הקודש ושהה בה זמן קצר בחודשים סיון ותמוז. בדרכו לארץ ישראל עבר במדינות שהיו תחת השלטון העות'מאני דאז: תורכיה, מצרים ולבנון, וכפי שתיאר בהרחבה ביומנו האישי (ימי מוהרנ"ת ח"ב). בקולופון שלפנינו כותב רבי נתן על שימוש במטבע "אריות" - כינוי רווח ל"גרוש" התורכי, שהיה מטבע עובר לסוחר באימפריה העות'מנית של אז, ויש מקום להנחה שכתב-היד נכתב על ידו בהיותו בארץ ישראל, או במסעו לשם. אם הנחה זו נכונה, הרי שניתן לשער כי "חודש אב" המוזכר בקולופון הוא התאריך בו תכנן רבי נתן לעזוב את ארץ ישראל, בדרכו חזרה לאירופה, על מנת להגיע לראש השנה ל"קיבוץ" המתפללים באומן.
כתב-היד מכיל את "ספר החזיונות" - יומנו האישי של רבי חיים ויטאל, בעריכת נכדו רבי משה ויטאל - הכולל שני חלקים: הראשון פותח "מה שעלה בימיו [של מהרח"ו] עם האריז"ל וזולתו" (דף א, א), והשני "ועתה אתחיל לכתוב החלומות שחלמתי" (דף כ, א). עריכתו של רבי משה ויטאל שונה מהנוסח המקורי שהגיע אלינו בעצם כתב-ידו של רח"ו (ראה על כך: י' אביב"י, קבלת האר"י, כרך ב', סעיף צג, עמ' 714).
בסוף כתב-היד לאחר הקולופון כרוכים ששה דפים נוספים, עם העתקה נוספת מחלק ב' של החיבור. כפי הנראה, נעשתה העתקה זו על ידי אחד מתלמידיו של רבי נתן, וניתן לשער כי זו ההעתקה שנעשתה עבור ה"אוהב ישראל" מאפטא.
החוקר אברהם כהנא פרסם קטעים נבחרים מכתב-יד זה ב"ספרות ההסטוריא הישראלית" (ורשה, תרפ"ג, ספר שני, עמ' 237 ואילך), אך לא זיהה מי כותבו, כנראה בשל הקולופון הקרוע בחלקו. זיהוי כתב-היד ככתיבת ידו של רבי נתן הוא תגלית שנחשפת כעת לראשונה.
רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא ספרו "ליקוטי הלכות" ובו דברי חסידות ועבודת השם על סדר כל חלקי השולחן ערוך, בדרכי רבו מוהר"ן. רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
מח דף (96 עמודים) בכתיבת יד קדשו של רבי נתן (כ-22 שורות בעמוד) + ו דף מכותב אחר. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב, נזקי רטיבות ופטריה, פגעי עש. דף מח עם הקולופון קרוע בשוליו, וחסר בגוף הטקסט. תפור בתפירה גסה. ללא כריכה.
מקור: עזבון החוקר אברהם כהנא (1874-1946).
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד ככתב-יד קדשו של מוהרנ"ת, עם פרטים נוספים והרחבה על חשיבות כתב-היד ועל דמותו של מהרח"ו בעיני רבי נתן ובתורת ברסלב.