|
פריט 1:
מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין בעניין גיבוש "השלב השלישי של תורת היחסות". אוטוגרף חתום. 1928
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $85,000
מחיר פתיחה:
$
30,000
הערכה:
$250,000 - $300,000
עמלת בית המכירות:
22%
לפרטים נוספים
מע"מ: על העמלה בלבד
|
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של פרופ' אלברט איינשטיין אודות "תיאורית השדה המאוחד של כוח הכבידה והאלקטרומגנטיות" אל עמיתו המתמטיקאי, פרופ' הרמן מונץ, עם הערה מדעית שהוסיף איינשטיין על גבי המעטפה המקורית. 10.12.1928.
מפרט: [1] דיו על נייר. אוטוגרף חתום. 27.5X22 ס"מ. גרמנית. [25] שורות כתובות בדיו בכתב ידו של איינשטיין.
בנוסף [1] מעטפה ממוענת בכתב ידו של איינשטיין לד"ר הרמן מונץ. 15X12.5 ס"מ. על גבי גב המעטפה הוסיף איינשטיין וכתב בכתב ידו [3] שורות. על המעטפה חותמת עם הכיתוב "Berlin".
מאפיינים ייחודיים: המכתב שלפנינו מהווה מסמך היסטורי ייחודי, רב משמעות, המגלה את מאפייני חשיבתו של איינשטיין ואת שיטת עבודתו באותה נקודת זמן, לגבי תורת היחסות, המהווה את אחד מהישגי המדע החשובים ביותר של המאה ה-20.
מכתב זה נכתב באחת מהתקופות המלהיבות והקדחתניות ביותר של עבודתו המדעית. כחודש לאחר כתיבת המכתב, פרסם איינשטיין את מאמרו בעניין השדה המאוחד (UFT – Unified Field theory), בו הוא חושף את השלבים הסופיים בפיתוח תיאוריה זו, וחושף בה שלבים חיוניים לפתרון שהציע. תיאוריה זו, חתרה להגיע לנוסחה אחת שתאחד את תיאור השדה האלקטרומגנטי ואת שדות הגרביטציה, ותציג אותם כביטוים פרטניים של שדה אוניברסלי אחד. איינשטיין מגיע במכתב שלפנינו למסקנות, שעתידות לעמוד בבסיס התאוריה שלו, לגבי המבנה המתמטי של המשוואות האלקטרומגנטיות. ביטוי מפורש יותר למשוואות מציג איינשטיין, לאחר גמר כתיבת המכתב, בשורות שכתב על גבי המעטפה.
הגישה החדשה לתיאוריה, שכתב איינשטיין בשלשת השורות שכתב על גב המעטפה, זמן קצר לאחר שכתב את המכתב וחתם את המעטפה, חושפת את היצירתיות המופלאה של הגאון הזה, ומהווה עדות מתועדת למהירות הרבה, בטווח של שעות או לכל היותר יום, בה איינשטיין היה מסוגל לחדד את גישתו הבסיסית לבעיה מורכבת תוך ביצוע תפנית מהירה.
מכתביו של איינשטיין ומהצהרותיו בתקופה זו, ניתן לראות שהוא החשיב את תיאורית השדה המאוחד כחלק מרכזי בתיאורית היחסות וראה בה את השלב השלישי בפיתוח תורת היחסות, לאחר תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית. במשך ארבעים שנות חייו האחרונות היה איינשטיין אובססיבי ב"נטיה אחדותית" זו, בחיפושו אחר משוואות השדה עבור השדה הטוטאלי. היבט מסוים של אובססיה זו מתגלה במכתב שלפנינו, בנקודת זמן שיתכן והיא החשובה ביותר בתוכנית האיחוד של איינשטיין.
ביום כתיבת המכתב שלפנינו, מסר איינשטיין מאמר לפרסום לעורך של ה"Festschift", ולכן ניתן להפיק ממובאות שם לגבי הגישה הפילוסופית ומצב הרוח שלו בכתיבת המכתב. לדבריו, הסבר תופעות על פי תיאוריות הUFT, יהיה בעל מבנה כזה ש"אפילו הא-ל עצמו לא היה יכול לארגן את הקשרים בדרך שונה מזו הקיימת, יותר ממה שיהיה זה בכוחו להפוך את הספרה 4 למספר ראשוני".
מר ג'רולד הולטון בספרו "מקורות מתמטיים של חשיבה מדעית\ מקפלר לאיינשטיין" (1973) מצביע על הקירבה הפילוסופית בין עמדתו של איינשטיין לזו של יוהאנס קפלר, כשהצהיר בספרו שברצונו לגלות את מספרם, מיקומם ותנועתם של הכוכבים. "למה הם כפי שהינם, ולא אחרת", וכפי שכתב באפריל 1559 ביחס למספרם ולכמותם "הידע שלנו זהה לזה של הא-ל, לפחות במידה בה אנו מסוגלים להבין דבר מה בחיים בני חלוף אלו".
רקע: בכדי להמחיש יותר חשיבות המכתב האמור, נציין את מאמרו מתאריך 3.2.1929 שבו איינשטיין מציג את גילוייו החדשים, בציינו שבששת החודשים האחרונים הגיעה תיאוריית היחסות לשלב השלישי שלה.
בשנת 1928 סבל איינשטיין מהתמוטטות פיזית זמנית בשל התרחבות הלב, והיה עליו להיות מרותק למיטתו כארבעה חודשים. לאחר שהחלים המשיך להרגיש חולשה כשנה. בשלהי מאי 1928 כתב לידידו, מר זאגר: "בשלוות מחלתי הטלתי ביצה נפלאה בתחום היחסות הכללית. רק הא-ל יודע האם הציפור שתבקע ממנה תהיה חיננית ותאריך ימים". ה"ביצה" שבקעה היתה המאמר החשוב שלו לגבי תיאורית ה-TUF, והיא היתה פרי של עבודתו הקשה במשך ששה חודשים.
ובנוסף בראיון לעיתון "e"Daily Chroniclמתאריך 26 לינואר הצהיר איינשטיין: "עתה, ורק עתה, אני יודע שהכח המניע את האלקטרונים במסלולם סביב גרעין האטום, הוא אותו כח המניע את כדור הארץ שלנו בסיבוב השנתי שלו סביב השמש, והוא אותו כח המביא לנו את קרני האור ואת החום המאפשרים את החיים על פני הכוכב שלנו".
פרופסור הרמן מונץ [1884-1956] היה מתמטיקאי יהודי מגרמניה, שהיה שותפו המדעי של מר איינשטיין בשנים 1927-1929, וסייע לו בחישובים המתמטיים מורכבים הקשורים לתיאוריות שפיזיקליות שפיתח.
מצב: טוב מאוד. סימני קיפול. בצד המעטפה קרע ללא פגיעה בטקסט. מצורף אישור מקוריות.
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של פרופ' אלברט איינשטיין אודות "תיאורית השדה המאוחד של כוח הכבידה והאלקטרומגנטיות" אל עמיתו המתמטיקאי, פרופ' הרמן מונץ, עם הערה מדעית שהוסיף איינשטיין על גבי המעטפה המקורית. 10.12.1928.
מפרט: [1] דיו על נייר. אוטוגרף חתום. 27.5X22 ס"מ. גרמנית. [25] שורות כתובות בדיו בכתב ידו של איינשטיין.
בנוסף [1] מעטפה ממוענת בכתב ידו של איינשטיין לד"ר הרמן מונץ. 15X12.5 ס"מ. על גבי גב המעטפה הוסיף איינשטיין וכתב בכתב ידו [3] שורות. על המעטפה חותמת עם הכיתוב "Berlin".
מאפיינים ייחודיים: המכתב שלפנינו מהווה מסמך היסטורי ייחודי, רב משמעות, המגלה את מאפייני חשיבתו של איינשטיין ואת שיטת עבודתו באותה נקודת זמן, לגבי תורת היחסות, המהווה את אחד מהישגי המדע החשובים ביותר של המאה ה-20.
מכתב זה נכתב באחת מהתקופות המלהיבות והקדחתניות ביותר של עבודתו המדעית. כחודש לאחר כתיבת המכתב, פרסם איינשטיין את מאמרו בעניין השדה המאוחד (UFT – Unified Field theory), בו הוא חושף את השלבים הסופיים בפיתוח תיאוריה זו, וחושף בה שלבים חיוניים לפתרון שהציע. תיאוריה זו, חתרה להגיע לנוסחה אחת שתאחד את תיאור השדה האלקטרומגנטי ואת שדות הגרביטציה, ותציג אותם כביטוים פרטניים של שדה אוניברסלי אחד. איינשטיין מגיע במכתב שלפנינו למסקנות, שעתידות לעמוד בבסיס התאוריה שלו, לגבי המבנה המתמטי של המשוואות האלקטרומגנטיות. ביטוי מפורש יותר למשוואות מציג איינשטיין, לאחר גמר כתיבת המכתב, בשורות שכתב על גבי המעטפה.
הגישה החדשה לתיאוריה, שכתב איינשטיין בשלשת השורות שכתב על גב המעטפה, זמן קצר לאחר שכתב את המכתב וחתם את המעטפה, חושפת את היצירתיות המופלאה של הגאון הזה, ומהווה עדות מתועדת למהירות הרבה, בטווח של שעות או לכל היותר יום, בה איינשטיין היה מסוגל לחדד את גישתו הבסיסית לבעיה מורכבת תוך ביצוע תפנית מהירה.
מכתביו של איינשטיין ומהצהרותיו בתקופה זו, ניתן לראות שהוא החשיב את תיאורית השדה המאוחד כחלק מרכזי בתיאורית היחסות וראה בה את השלב השלישי בפיתוח תורת היחסות, לאחר תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית. במשך ארבעים שנות חייו האחרונות היה איינשטיין אובססיבי ב"נטיה אחדותית" זו, בחיפושו אחר משוואות השדה עבור השדה הטוטאלי. היבט מסוים של אובססיה זו מתגלה במכתב שלפנינו, בנקודת זמן שיתכן והיא החשובה ביותר בתוכנית האיחוד של איינשטיין.
ביום כתיבת המכתב שלפנינו, מסר איינשטיין מאמר לפרסום לעורך של ה"Festschift", ולכן ניתן להפיק ממובאות שם לגבי הגישה הפילוסופית ומצב הרוח שלו בכתיבת המכתב. לדבריו, הסבר תופעות על פי תיאוריות הUFT, יהיה בעל מבנה כזה ש"אפילו הא-ל עצמו לא היה יכול לארגן את הקשרים בדרך שונה מזו הקיימת, יותר ממה שיהיה זה בכוחו להפוך את הספרה 4 למספר ראשוני".
מר ג'רולד הולטון בספרו "מקורות מתמטיים של חשיבה מדעית\ מקפלר לאיינשטיין" (1973) מצביע על הקירבה הפילוסופית בין עמדתו של איינשטיין לזו של יוהאנס קפלר, כשהצהיר בספרו שברצונו לגלות את מספרם, מיקומם ותנועתם של הכוכבים. "למה הם כפי שהינם, ולא אחרת", וכפי שכתב באפריל 1559 ביחס למספרם ולכמותם "הידע שלנו זהה לזה של הא-ל, לפחות במידה בה אנו מסוגלים להבין דבר מה בחיים בני חלוף אלו".
רקע: בכדי להמחיש יותר חשיבות המכתב האמור, נציין את מאמרו מתאריך 3.2.1929 שבו איינשטיין מציג את גילוייו החדשים, בציינו שבששת החודשים האחרונים הגיעה תיאוריית היחסות לשלב השלישי שלה.
בשנת 1928 סבל איינשטיין מהתמוטטות פיזית זמנית בשל התרחבות הלב, והיה עליו להיות מרותק למיטתו כארבעה חודשים. לאחר שהחלים המשיך להרגיש חולשה כשנה. בשלהי מאי 1928 כתב לידידו, מר זאגר: "בשלוות מחלתי הטלתי ביצה נפלאה בתחום היחסות הכללית. רק הא-ל יודע האם הציפור שתבקע ממנה תהיה חיננית ותאריך ימים". ה"ביצה" שבקעה היתה המאמר החשוב שלו לגבי תיאורית ה-TUF, והיא היתה פרי של עבודתו הקשה במשך ששה חודשים.
ובנוסף בראיון לעיתון "e"Daily Chroniclמתאריך 26 לינואר הצהיר איינשטיין: "עתה, ורק עתה, אני יודע שהכח המניע את האלקטרונים במסלולם סביב גרעין האטום, הוא אותו כח המניע את כדור הארץ שלנו בסיבוב השנתי שלו סביב השמש, והוא אותו כח המביא לנו את קרני האור ואת החום המאפשרים את החיים על פני הכוכב שלנו".
פרופסור הרמן מונץ [1884-1956] היה מתמטיקאי יהודי מגרמניה, שהיה שותפו המדעי של מר איינשטיין בשנים 1927-1929, וסייע לו בחישובים המתמטיים מורכבים הקשורים לתיאוריות שפיזיקליות שפיתח.
מצב: טוב מאוד. סימני קיפול. בצד המעטפה קרע ללא פגיעה בטקסט. מצורף אישור מקוריות.
